מבצע סיניציה: כאשר טייס רוסי עורק עם מסוק לאוקראינה

באוגוסט 2023 המריא מסוק צבאי רוסי למשימת תובלה שגרתית. בתוכו ישבו שלושה אנשי צוות ורכיבים למטוסי קרב רוסיים. רק אדם אחד במסוק ידע שהיעד האמיתי נמצא מעבר לגבול. במשך חודשים הכין המודיעין הצבאי האוקראיני את אחד ממבצעי העריקה הנועזים של המלחמה: להוציא את משפחתו של טייס רוסי מרוסיה, לגרום לו להביא איתו מסוק Mi-8AMTSh כמעט שלם ולהנחית אותו באוקראינה. המבצע הצליח. אלא שכעבור חצי שנה נמצא הטייס מת בחניון בספרד.

בשעות אחר הצהריים של 9 באוגוסט 2023 המריא מסוק Mi-8AMTSh של כוחות האוויר והחלל הרוסיים משדה תעופה במחוז קורסק. על הנייר לא היה שום דבר יוצא דופן בטיסה. המסוק ביצע משימת תובלה צבאית ונשא, בין השאר, חלקי חילוף שיועדו למטוסי קרב רוסיים ממשפחות סוחוי Su-27 ו-Su-30. בתא הצוות היו שלושה אנשי צבא רוסים. שניים מהם חשבו שהם נמצאים בעוד יום רגיל בדרך לחזית האוקראינית. אך השלישי ידע שהטיסה הזאת עומדת להסתיים בצורה שונה לחלוטין.

שמו היה מקסים קוזמינוב, קפטן בן 28 ומפקד מסוק ששירת ברגימנט המסוקים העצמאי ה-319 של הצבא הרוסי. חודשים קודם לכן כבר נוצר קשר בינו לבין המודיעין הצבאי האוקראיני, מינהל הביון הראשי במשרד ההגנה האוקראיני. מסלול הטיסה, נקודת הנחיתה, ביטחונו האישי ואפילו גורלה של משפחתו כבר נדונו. מבחינת שני אנשי הצוות האחרים המסוק טס בתוך רוסיה. מבחינת קוזמינוב, הוא היה בחלקו האחרון של מבצע מודיעיני שנמשך חודשים.

האוקראינים העניקו לו שם צופן כמעט תמים באופן משעשע: "סיניציה" (Синиця), כלומר ירגזי. מאחורי שמה של ציפור קטנה הסתתר מבצע שנועד לעשות דבר גדול בהרבה: לא להפיל מסוק רוסי, אלא לקבל אותו בשלמותו, יחד עם הטייס שמפעיל אותו.

האיש שבמסוק ינצח

לדברי קוזמינוב היוזמה הראשונית ליצור קשר עם אוקראינה הייתה שלו. בסוף 2022 או בראשית 2023 הוא יצר קשר עם המודיעין האוקראיני והבהיר כי הוא מעוניין לעזוב את רוסיה. מאוחר יותר סיפר בפומבי כי הגיע למסקנה שאינו רוצה עוד להיות חלק מהמלחמה באוקראינה. הוא היה קצין רוסי מוערך, בן למשפחה בעלת רקע צבאי, שעשה את המסלול שהמערכת ייעדה לו. אלא שהפלישה לאוקראינה והמידע שאליו נחשף גרמו לו, לדבריו, להגיע למסקנה שרוסיה מנהלת מלחמה שהוא לא מוכן להשתתף בה.

המודיעין הצבאי האוקראיני זיהה במהירות את ההזדמנות. טייס מסוקים רוסי הוא נכס מודיעיני בפני עצמו. טייס שמסוגל להביא איתו גם מסוק צבאי רוסי מודרני הוא כבר הזדמנות מסוג אחר. אבל היה כאן גם מכשול ברור. לערוק מתוך הצבא הרוסי בשעת מלחמה פירושו לא רק לסכן את עצמך. כל עוד בני משפחתו של קוזמינוב נמצאו ברוסיה, הם היו עלולים להפוך לכלי לחץ נגדו. לכן המבצע לא יכול היה להתחיל במסוק. הוא היה צריך להתחיל במשפחה.

זה היה אחד החלקים המסובכים ביותר של המבצע. אנשי המודיעין האוקראיני ניהלו עם קוזמינוב שיחות ממושכות. הוא היה לחוץ, חשש שהתוכנית תיכשל ולא השתכנע בקלות שיוכל לצאת ממנה בחיים. האוקראינים הבטיחו לו הגנה, מסמכים חדשים, פיצוי כספי וחופש לבחור היכן ירצה לחיות לאחר העריקה. חשוב לא פחות, הם התחייבו להוציא את בני משפחתו מרוסיה.

הוצאתם נעשתה בחשאי לפני הטיסה. הפרטים המבצעיים המלאים לא פורסמו, מסיבות מובנות, אבל עצם העובדה שהמודיעין האוקראיני הצליח להוציא את המשפחה הפכה את המשך התוכנית לאפשרי. ראש המודיעין הצבאי האוקראיני קירילו בודאנוב תיאר מאוחר יותר דווקא את החלק הזה כבעיה טכנית לא פשוטה.

מכאן ואילך נותרה שאלה הרבה יותר קולנועית: כיצד מוציאים מסוק צבאי מרוסיה מבלי שמישהו יבין בזמן מה קורה. הפתרון היה לא "לגנוב" אותו במובן הרגיל. קוזמינוב היה צריך להמריא כחלק ממשימה אמיתית.

חצי שנה של הכנות

לפי גורמי המודיעין האוקראיני, ההכנות למבצע נמשכו בערך שישה חודשים. נבחנו נתיבי טיסה, תרחישים אפשריים ונקודת נחיתה בצד האוקראיני. היה צורך למצוא רגע שבו קוזמינוב יוכל להמריא כחוק במסגרת תפקידו, אך גם להגיע קרוב מספיק לגבול כדי שהסטייה מהמסלול תהיה אפשרית לפני שהמערכת הרוסית תוכל לעצור אותו. ההזדמנות הגיעה באוגוסט 2023. קוזמינוב קיבל משימת תובלה. המסוק שלו נשא חלקים עבור מטוסי קרב רוסיים. משמעות הדבר הייתה שהאוקראינים לא יקבלו רק טייס ומסוק, אלא גם מטען צבאי שימושי.

בסביבות 16:30 המריא המסוק מאזור קורסק. בהתחלה הכול נראה רגיל. ואז קוזמינוב שינה את התוכנית. כאשר התקרב לאזור שבקינו, סמוך לגבול אוקראינה, הנמיך קוזמינוב את המסוק לגובה קיצוני. לדבריו, הוא טס בגובה של כחמישה עד עשרה מטרים בלבד מעל פני הקרקע, תוך שמירה על דממת אלחוט. הרעיון היה פשוט: ככל שטסים נמוך יותר, קשה יותר למערכות מכ"ם לזהות ולעקוב אחר כלי הטיס.

פשוט בתיאוריה. הרבה פחות פשוט כאשר מדובר במסוק צבאי במשקל של טונות הטס במהירות מעל שטח לא מוכר, בגובה שבו עץ, קו חשמל או טעות קטנה בשיפוט עלולים לסיים את המבצע. שני אנשי הצוות האחרים לא היו שותפים לתוכנית. קוזמינוב סיפר מאוחר יותר כי הם גם לא היו מסוגלים להשתלט על המסוק ממנו: הנווט שהיה איתו לא ידע להטיס ולהנחית את ה-Mi-8 בעצמו. למעשה, מרגע שקוזמינוב החליט לחצות את הגבול, יתר אנשי הצוות היו נוסעים במסוק שהיעד שלו כבר נקבע עבורם. ואז התחילו היריות. בעת חציית הגבול נפתחה אש מנשק קל לעבר המסוק. קוזמינוב אמר לאחר מכן שלא ידע בוודאות מי ירה, אך העריך שהאש הגיעה מהצד הרוסי. הוא נפגע ברגלו.

אולי יעניין אותך

על מלחמות המודיעין של המלחמה הקרה וגשר המרגלים

מחדל מודיעיני בלב אירופה: על חולשות מערך הביון והביטחון באוסטריה

אדולף טולקצ'וב: מרגל של מיליארד דולר

מהפכת יברומאידן קירבה את אוקראינה לאירופה?

בשלב הזה המבצע היה יכול להסתיים בצורה הרבה פחות מוצלחת. המסוק כבר סטה ממסלולו, הרוסים ככל הנראה הבינו שמשהו אינו כשורה, הטייס היה פצוע ושני אנשי הצוות האחרים החלו להבין שהם אינם נמצאים במקום שבו היו אמורים להיות.

אבל קוזמינוב המשיך לטוס. הוא חדר כ-20 קילומטרים לתוך שטח אוקראינה ונחת בנקודה שנקבעה מראש באזור חרקיב. אנשי המודיעין האוקראיני המתינו לו. כאשר המסוק הגיע התברר ששני אנשי הצוות האחרים, לא התכוונו לערוק. לפי גרסת קוזמינוב, לאחר הנחיתה הוא ניסה להרגיע אותם ואף לשכנע אותם להיכנע. לדבריו, השלושה לא נשאו נשק. השניים האחרים נבהלו, החלו להתנהג בתוקפנות ולבסוף יצאו מהמסוק וניסו לנוע בחזרה לכיוון הגבול הרוסי. אך שניהם נהרגו.

השלל

ה-Mi-8AMTSh הוא גרסה צבאית משופרת של משפחת מסוקי ה-Mi-8 הוותיקה, אחד ממסוקי התובלה הנפוצים ביותר בעולם. האותיות AMTSh מציינות גרסה המותאמת גם למשימות תקיפה ותובלה צבאית. המסוק שהגיע לאוקראינה, מספר זנב 62, השתייך לרגימנט המסוקים העצמאי ה-319 של רוסיה. עבור האוקראינים, לכידת כלי טיס כשיר כמעט בשלמותו הייתה הישג בפני עצמו. בשדה הקרב אפשר להפיל מסוק אויב. הרבה יותר קשה לגרום לאויב למסור אותו לידיך כשהמנוע, מערכות האוויוניקה ושאר המערכות עדיין קיימים וניתנים לבדיקה.

לכך נוסף המטען. המסוק נשא חלקים עבור מטוסי הקרב Su-27 ו-Su-30. זה היה ציוד בעל ערך מודיעיני. עצם האפשרות לבחון מקרוב מערכות רוסיות, רכיבים, מסמכים ונהלי הפעלה מעניקה למודיעין משהו שפיצוץ בשמי אוקראינה אינו יכול לתת. המידע שהופק בעקבות המבצע סייע לאוקראינה להבין טוב יותר את התעופה הצבאית הרוסית ואת האיומים שהיא מציבה.

והמסוק עצמו לא הועבר למוזיאון. לאחר מכן הופיע מסוק המיל Mi-8 כשהוא נושא סימונים אוקראיניים, ובאוקראינה דווח כי הוכנס לשימוש בשורות כוחות הביטחון. במילים אחרות, מסוק רוסי שהמריא למשימה עבור הצבא הרוסי הפך בסופו של דבר לכלי בשירות הצד השני.

חצי מיליון דולר וחיים חדשים

אוקראינה חוקקה עוד ב-2022 מנגנון המציע תגמול לחיילים רוסים המעבירים ציוד צבאי לידיה. עבור מסוק נקבע תגמול של 500 אלף דולר. קוזמינוב היה זכאי לסכום. בנוסף לכסף הוצעו לו מסמכים חדשים, הגנה והאפשרות להתחיל חיים חדשים. המודיעין האוקראיני אף אמר כי יוכל לבחור אם להישאר באוקראינה, לעזוב למדינה אחרת או להשתלב בכוחות האוקראיניים.

בספטמבר 2023 כבר הופיע קוזמינוב בפומבי. אוקראינה חשפה את זהותו בסרט תיעודי ובמסיבת עיתונאים, והוא פנה ישירות לחיילים רוסים אחרים וקרא להם לעשות כמוהו. מבחינת קייב, הוא לא היה רק מקור מודיעיני. הוא היה גם נשק תעמולתי. אחרי הכל, אם אפילו קצין רוסי יכול לקחת מסוק ולחצות את הגבול, אחרים יכולים לעשות זאת גם.

הישראלים כבר מכירים את הרעיון

לישראלי הממוצע קשה לקרוא את הסיפור בלי לחשוב על מבצע אחר, כמעט שישים שנה קודם לכן. ב-1966 הצליח המוסד לשכנע את הטייס העיראקי מוניר רדפא לערוק לישראל כשהוא מטיס MiG-21, שהיה אז אחד ממטוסי הקרב המתקדמים והמסקרנים ביותר של ברית המועצות. גם במקרה ההוא לא הסתפק המודיעין בשכנוע הטייס. היה צורך לדאוג מראש לבני משפחתו ולהבטיח שלא יישארו מאחור כבני ערובה של המשטר.

ב-16 באוגוסט 1966 המריא רדפא מעיראק ונחת בבסיס חצור. ישראל קיבלה לידיה מטוס שהמערב השתוקק לבחון, למדה את יתרונותיו וחולשותיו ובהמשך אפשרה גם לאמריקנים לבדוק אותו. כך, במקום להשמיד כלי נשק מתקדם של האויב, גורמים לכך שהוא יגיע אליך בעצמו. יחד איתו מגיע האדם שמכיר אותו טוב יותר כמעט מכל אחד אחר.

לאחר העריקה עמדה בפני קוזמינוב אפשרות להישאר באוקראינה תחת הגנה. הוא בחר אחרת ועבר לספרד. שם חי תחת זהות אחרת ובאמצעות מסמכים אוקראיניים. אלא שהבחירה הזו התבררה כגורלית.

ב-13 בפברואר 2024 נמצאה גופתו בחניון תת-קרקעי בווילאחויוסה, עיירת חוף במחוז אליקנטה שבדרום-מזרח ספרד. הוא נורה פעמים רבות. בזירה נמצאו תרמילים רבים, והמכונית ששימשה ככל הנראה את המתנקשים אותרה מאוחר יותר כשהיא שרופה. הוא היה בן 33 במותו.

כמעט מיד הופנו החשדות לעבר מוסקבה. קוזמינוב היה בדיוק מסוג האנשים שהקרמלין נוהג לתאר כבוגדים, והעריקה שלו הייתה פומבית ומשפילה במיוחד. יום לאחר פרסום דבר מותו כינה סרגיי נארישקין, ראש שירות ביון החוץ הרוסי, את קוזמינוב "גופה מוסרית" כבר מהרגע שבו תכנן את עריקתו. זו הייתה אמירה מצמררת, אבל לא הודאה.

למרות החשדות והדיווחים הרבים שקשרו את ההתנקשות לרוסיה, הרשויות הספרדיות לא הצליחו להוכיח מי ירה בקוזמינוב ומי הזמין את הרצח. בדצמבר 2025 החליט בית משפט בספרד לסגור זמנית את החקירה בשל היעדר חשודים מזוהים. ההתנקשות נשאה את כל הסימנים של חיסול ממוקד ושירותי הביון הרוסיים היו חשודים טבעיים, אך דבר לא הוכח.

חומר מעשיר לצפייה

יותר משלוש שנים לאחר המבצע מגיע הסיפור גם למסך הגדול. ב-7 בספטמבר 2026, ביום המודיעין הצבאי של אוקראינה, נחשפו הטריילר הרשמי והכרזה של דרמת הריגול האוקראינית "המודיעין הצבאי: קוד סיקורה" ("ГУР: Код „Сікора). הסרט יעלה בבתי הקולנוע באוקראינה ב-12 בנובמבר 2026.

את הסרט ביים אחטם סייטבלאייב, שגם מגלם את אחת הדמויות המרכזיות, קצין אוקראיני. לצדו מופיע מקסים דביזורוב. את הסוכנת יאנה מגלמת אנגלינה אוסאנובה, שייצגה את אוקראינה בתחרות מיס יוניברס 2023 וזהו תפקידה הראשון בסרט קולנוע באורך מלא. אוסאנובה התאמנה באמנויות לחימה ובירי לקראת התפקיד וביצעה בעצמה את סצנות הלחימה והפעלולים שלה, ללא כפילה. הצילומים נערכו באוקראינה ובספרד, בחירה שמקבלת משמעות מיוחדת לנוכח העובדה שגם הפרק האחרון בחייו האמיתיים של קוזמינוב התרחש בספרד. הסרט משלב, לדברי יוצריו, מותחן ריגול, סרט פעולה, עלילה בלשית ודרמה אישית. הוא הופק בידי F Films בשיתוף TRO Media, בתמיכת סוכנות הקולנוע הממלכתית של אוקראינה ובשותפות עם המודיעין הצבאי האוקראיני, לצד גופים נוספים.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.