בשחר של ה-1 בינואר 1993, בעוד אדי הפירוק של צ'כוסלובקיה עדיין מרחפים באוויר החורפי, מצאה את עצמה רפובליקת סלובקיה הצעירה עיוורת לחלוטין. קיומה של המדינה הקודמת תם בדיוק יום קודם לכן, ב-31 בדצמבר 1992, ועמו חלפה מהעולם גם סוכנות הביון המקומית שלה, שירות המודיעין והביטחון הפדרלי (FBIS). בימיה הראשונים, המדינה החדשה עמדה חשופה לגמרי, ללא שום מגן או מנגנון מודיעיני. היה זה ואקום שלטוני מסוכן שהניח את התשתית להקמתה של ישות צללים חדשה שנועדה להגן על הדמוקרטיה, אך בפועל כתבה את אחד הפרקים האפלים ביותר בתולדות אירופה המודרנית.
מי: שירות המודיעין של סלובקיה (Slovenská informačná služba, או בקיצור SIS).
מה: סוכנות המיישמת מודל מודיעיני משולב הכולל מודיעין פנים וחוץ.
מתי: נוסדה רשמית ב-15 בפברואר 1993, זמן קצר לאחר הקמת סלובקיה.
איפה: רפובליקת סלובקיה.
למה זה חשוב? הארגון, שאמור היה להוות חומת המגן של אזרחי סלובקיה, הפך למוקד של קנוניות, חטיפות וקשרים לסוכנויות רוסיות, מה שהוביל לדירוגו כגרוע ביבשת.
לידתה של סוכנות צללים
העיוורון המודיעיני של סלובקיה לא נמשך זמן רב. ב-21 בינואר 1993 העביר הפרלמנט הסלובקי את חוק מספר 46/1993, שהסדיר את פעילותו של גוף ביון חדש בשם שירות המודיעין הסלובקי. החוק נכנס לתוקפו ב-15 בפברואר 1993, ובכך באה לעולם SIS, כיורשת ישירה של ה-FBIS הצ'כוסלובקית.
עם זאת, בניגוד לקודמתה שהייתה סוכנות למודיעין פנים בלבד, SIS אופיינה מראשיתה במודל מודיעיני משולב. היא קיבלה תחת אחריותה גם את תחום מודיעין החוץ, זאת משום שסלובקיה לא הקימה סוכנות ביון חוץ נפרדת (שהייתה אמורה להיות יורשת למשרד ליחסי חוץ ומידע של משרד הפנים הפדרלי הצ'כוסלובקי). בעוד זרוע המודיעין היחידה שנותרה נפרדת מה-SIS הייתה המודיעין הצבאי, אשר טופל על ידי סוכנות הביון של משרד ההגנה, Vojenské spravodajstvo.
הלחץ הפוליטי וההתפטרות הראשונה
האדם הראשון שמונה לעמוד בראש הארגון העוצמתי היה וְלָדִימִיר מִיטְרוֹ. מיטרו קיבל לידיו מנגנון בעל כוח אדיר, אך גילה במהרה כי כוח זה אינו עצמאי. לאחר שנתיים בלבד בתפקיד, הוא פנה לנשיא סלובקיה בבקשה לקבל את התפטרותו.
עידן האימה: חטיפות ורציחות בחסות המדינה
לאחר עזיבתו של מיטרו, פנתה סלובקיה לנתיב מסוכן אף יותר. ראש הממשלה באותה עת, וְלָדִימִיר מֶצְ'יָאר, לא התכוון להותיר את השליטה בסוכנות הביון בידי הנשיא. ממשלתו שינתה את החוק כך שהסמכות למנות את מנהל ה-SIS תעבור ישירות לידי הממשלה, ולא תישאר בידי הנשיא.
מצ'יאר מיהר לנצל את הסמכות החדשה ומינה לתפקיד מנהל הסוכנות את אִיוַואן לֶקְסָה. תחת הנהגתו של לקסה, SIS הפכה לשם נרדף לשערוריות בינלאומיות ולפשעים מחרידים. בשנת 1995, הסוכנות הייתה מעורבת בחטיפתו של בנו של הנשיא לאוסטריה, אירוע שלוּוה בעינויים. שנה לאחר מכן, ב-1996, שמה של הסוכנות נקשר בהתנקשות בחייו של רוֹבֶּרְט רֶמְיָאשׁ.
רשימת השערוריות של אותה תקופה המשיכה והתארכה, כשהיא מותירה כתם בל יימחה על ההיסטוריה של המדינה.
טלטלות המאה ה-21: ממינויים פוליטיים ועד למעצרים משטרתיים
השנים חלפו, והניסיונות לייצב את הסוכנות נמשכו דרך שרשרת של מינויים נשיאותיים שהיו שזורים בפוליטיקה הסלובקית המורכבת.
אולי יעניין אותך
ב-27 באפריל 2012, אישרה ממשלת סלובקיה את מועמדותו של יָאן וַאלְקוֹ לראשות הסוכנות, שהוצע על ידי ראש הממשלה רוֹבֶּרְט פִיצוֹ. ימים ספורים לאחר מכן, ב-3 במאי 2012, מינה אותו הנשיא אִיוואן גַּאשְׁפָּרוֹבִיץ' רשמית לתפקיד מנהל הסוכנות.
ההנהגה המשיכה להתחלף בקצב שהוכתב על ידי חילופי השלטון. ב-6 ביולי 2016, היה זה הנשיא אַנְדְּרֵיי קִיסְקָה שמינה את המהנדס אַנְטוֹן שָׁאפָארִיק לתפקיד מנהל הסוכנות. אך הדרמה הגדולה ביותר של אותה העת התרחשה סביב מנהל אחר. ב-15 באפריל 2020, מינתה הנשיאה זוּזָנָה צָ'פּוּטוֹבָה את וְלָדִימִיר פְּצ'וֹלִינְסְקִי למנהל SIS. כהונתו הגיעה לסיום פתאומי ומהדהד כאשר ב-11 במרץ 2021, פשטה סוכנות הפשע הלאומית של משטרת סלובקיה על צמרת הארגון ועצרה את המנהל פצ'ולינסקי באשמת שחיתות.
תיאוריה מול מציאות
על הנייר, משימותיה של סוכנות הביון היו קריטיות ודמו לאלו של סוכנויות ביון מתקדמות אחרות בעולם.
כך מטרותיו הרשמיות של שירות הביון הסלובקי היו הגנה על רפובליקת סלובקיה מפני מרגלים זרים, אבטחה והגנה על מסמכים מסווגים ושמירה על האינטרסים הכוללים של רפובליקת סלובקיה.
אלא שמעבר לכך, באופן חריג, הוטלו על ה-SIS גם משימות שבדרך כלל שמורות אך ורק לכוחות המשטרה, כמו הגנה על המדינה מפני פשעי מחשב ופשעים המנצלים טכנולוגיית הייטק, מאבק מול ארגוני פשע וחברות פליליות והבטחת ביטחונם של כלל אזרחי סלובקיה.
המשימה האחרונה שמוגדרת בחוק מדגישה אירוניה מרה בהתחשב בהיסטוריה המדממת של הארגון: על שירות המודיעין הסלובקי הופקדה רשמית משימת הגנה על זכויות האזרח של תושבי סלובקיה. אך הסוכנות החזיקה בידיה סמכויות נרחבות באופן חריג.
סוכנות הביון הגרועה באירופה
למרות המנדט הרחב שלה והכוח העצום שריכזה בידיה, סוכנות הביון הסלובקית לא הצליחה לנקות את המוניטין הבעייתי שדבק בה.
מגזין L'Express הצרפתי, שערך דירוג של סוכנויות הביון הטובות באירופה, העניק לשירות המודיעין הסלובקי תואר מפוקפק במיוחד: סוכנות הביון הגרועה ביותר באירופה. הנימוקים לדירוג זה היו חד-משמעיים והצביעו על ריקבון מערכתי עמוק: נפוטיזם פושה, חוסר יכולת תפקודית, וחשוב מכל קשרים הדוקים מדי לסוכנויות הביון של רוסיה, SVR ו־FSB.
בעוד סוכנות SIS הוקמה כדי להוות חומה בצורה עבור אומה צעירה שחיפשה את דרכה בעולם שלאחר המלחמה הקרה, עם השנים היא הפכה לכלי משחק בידיהם של פוליטיקאים ציניים, חממה לשחיתות, וארגון שזכויות אזרח הפכו עבורו להמלצה בלבד.
ההיסטוריה, כהרגלה, לעולם אינה שוכחת, גם את מה שאחרים מנסים להסתיר בתיקי מודיעין מסווגים. הצטרפו לניוזלטר של HistoryIsTold כדי להמשיך לגלות את סודותיהן האפלים ביותר של אימפריות ומדינות.
שאלות ותשובות
מתי הוקמה סוכנות הביון הסלובקית (SIS) ואיזו סוכנות היא החליפה?
מהו ההבדל המרכזי בין מודל הפעולה של ה-SIS לבין זה של קודמתה, ה-FBIS?
מדוע ולדימיר מיטרו, המנהל הראשון של הסוכנות, בחר להתפטר מתפקידו לאחר שנתיים?
באילו שערוריות בינלאומיות נקשרה הסוכנות תחת ניהולו של איוואן לקסה?
מדוע מגזין ל׳אקספרס דירג את ה-SIS כסוכנות הביון הגרועה באירופה?
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.



