ב-5 באוגוסט הסדרה הנהדרת "טד לאסו", אחת ההפקות הבלעדיות העיקריות של שירות הסטרימינג +Apple TV, חוזרת עם עונה רביעית. 10 פרקים חדשים יצאו מדי שבוע בימי רביעי עד ה-7 באוקטובר 2026. נראה היה שדרמת הספורט הקומית טובת הלב ביותר עזבה בנקודת שיא, אך לאופטימיסט המושבע טד (בגילומו של ג'ייסון סודייקיס) בכל זאת נכונה חזרה למשחק כאשר כעת הוא מאמן קבוצת כדורגל נשים.
יש לו שפם כמו של נד פלנדרז, משחקי מילים לכל אירועי החיים ועוגיות טעימות בטירוף. מאפיין אידיאלי לשכן, אבל ככה-ככה בשביל מאמן ראשי של קבוצת כדורגל מהפרמייר ליג האנגלי. ובכל זאת טד לאסו, האדם והסדרה, נחל הצלחה. אז איך זה הצליח לו?
נקודת הפתיחה של טד לאסו היא היותו מאמן של קבוצת פוטבול אמריקאי מליגת הסטודנטים השנייה. בארצות הברית, הפוטבול זו תעשייה שלמה, אך במדינות אחרות, הוא היה מוגדר כ"מורה לחינוך גופני". אלא שבדיוק מומחה כזה היה נחוץ לרבקה וולטון מלונדון, כדי להטביע את המועדון האהוב של בעלה לשעבר. "ריצ'מונד" התגלגלה לחזקתה אחרי גירושין מתוקשרים והקבוצה הפכה למכשיר לנקמה על שנים של חיים ללא מטרה.
זוהי נקודת הפתיחה של הסדרה, שהומצאה על ידי השחקן הראשי ג'ייסון סודייקיס ויוצר "סקראבס" ביל לורנס.
קומדיה רומנטית?
במהלך שלוש עונות אנו מגלים, שמעבר לכך שרבקה נכנעה לרגשות, גם לאסו עזב את קנזס מולדתו בנסיבות משפחתיות. אם היא רוצה לשרוף את כל הגשרים עם העבר, הרי שהוא, להפך, מאמין בסוף טוב (או לכל הפחות בהתחלה חדשה ומאושרת). הרי טד מעריץ קומדיות רומנטיות ובלדות על אהבה, שאותן הוא מזכיר ללא הרף בשיחותיו. במובן מסוים אנו באמת עוסקים בקומדיה רומנטית. רק שהאירועים מתפתחים לאחר ה"חיו באושר ועושר" ההוליוודי (וגם, ייתכן, הגירושים).
בעונה השנייה העצבנית, טד פולט שהוא מאמין ב"רומקומוניזם", כלומר באמינותן של הקומדיות הרומנטיות. בדיוק בגלל זה הכוס עבורו תמיד חצי מלאה, ולונדון הסובבת מזכירה אגדה תיירותית. בנוסף הפתיחות של לאסו לרגשותיו שלו ושל אחרים מאפשרת לו להיות פסיכולוג לא רע. כמובן, במובן היום-יומי, ללא פסיכואנליטיקאי משלו אפילו הוא אינו יכול להסתדר.
ולדבר?
דיאלוגים שנונים הם חלק חשוב מכל קומדיה, ושיחה פחות עמוסה היא חלק בלתי נפרד משיחה מלב אל לב. "טד לאסו" במובן זה הוא ספורטאי אוניברסלי: שולט בשתי הרגליים, כלומר, בסוגי השיחה. המאמן לאסו פולט משחקי מילים, תושבי צפון לונדון משיבים בבדיחות אנגליות קשוחות וכל עימות או יום קשה מסתיים בשיחה בארבע עיניים.
היכולת לומר מה אתה מרגיש חשובה לא פחות מהמסוגלות להקשיב. הרי אנשים כל כך הרבה פעמים משתמשים בדרכי תקשורת שונות: כמו צעקות מעליבות או תוכניות להשמדת הקבוצה. לא בכדי קישוט העונה הראשונה הפך לסצנה בפאב, כאשר טד מצטט את וולט ויטמן: "היה סקרן, ולא שופט". על זה גם נבנית האינטראקציה של המועדון הפסיכותרפי הגברי "כלבי היהלום".
אולי יעניין אותך
מועדון הלבבות הבודדים
בניגוד לטיפול, שמתרחש באחד על אחד, "טד לאסו" היא סדרה עם שפע של דמויות. כמה מהן עם הזמן גם הופכות לדמויות חשובות על המגרש: למשל הנרקיסיסט ג'יימי טארט, רוי קנט הקשוח, הגאון הטקטי נייט שלי או דוגמנית-העבר האקסצנטרית קילי ג'ונס.
בהתחלה מוקצים להם תפקידים קומיים: חתיך מאוהב בעצמו, ספורטאי-בריון, חנון מדוכא או יפהפייה קלת דעת. אולם כבר בעונה השנייה הם נחשפים כאישיויות עם פחדים וכישרונות בלתי צפויים, ובעונה השלישית הם בכלל עוברים דרך ארוכה בנושאי קריירה ואושר אישי. אצל קילי, למשל, כל עבודה חדשה מלווה במערכת יחסים חדשה או להפך. הרי היא מבינה טוב יותר את עצמה הן במשרד והן בבית.
וזוהי קלאסיקה לא רק של קומדיות רומנטיות, אלא גם של עבודת צוות בכלל: שום יצור על פני כדור הארץ לא מסוגל להשליך חוויות פנימיות, גם אם המשימה היא "רק לבעוט בכדור". למשל, תפקיד חשוב בסדרה בנקודת זמן כלשהי מתחיל לשחק סם אוביסניה, שדואג לניגריה מולדתו ונתקל בחוסר סובלנות בלונדון הרב-תרבותית. והאופן שבו הוא עובר את כל המבחנים, מבלי להיפרד מהחיוך על הפנים, לא יכול שלא לעורר השראה.
כדורגל טוטאלי
הספורט מוצג בסדרה דרך עיניו של טירון מובהק. טד לאסו רק לקראת סיום הקריירה בפרמייר ליג האנגלי לומד על טקטיקת הכדורגל הטוטאלי, ליתר דיוק, ממציא אותו בטעות בפעם השנייה, אך הטקטיקה של יוהאן קרויף מתארת בקליעה גם את הסדרה עצמה. זה לא תיאטרון של שחקן אחד ולא כרוניקה של עליות ומורדות. זה על אחת כמה וכמה לא סיפור הצלחה במובן הספורטיבי המוכר. אתם הרי זוכרים, שטד עדיין מכיר באופן גרוע את חוקי הכדורגל?
הקסם והתשוקה של הסדרה הוא בשפע האפשרויות, בנכונות של הגיבורות והגיבורים המשניים לצאת לחזית, לחלוק דרמה נפשית, לפתור צרה יום-יומית כלשהי. לכן העונה השלישית, למעשה, מזכירה אוסף, שבו פרקים רבים אחראים על נושא ספציפי, והדמויות מחליפות באומץ עמדות ותפקידים. בסופו של דבר רוי קנט הבלתי מתכופף מוצא את עצמו לזמן מה מובל, ורבקה וולטון מרשה לעצמה שלא לחשוב על נבואות, השלכות ודעת הקהל.
אין דבר כזה שלילי
תסריטאי "טד לאסו" אינם עוצמים עיניים לנוכח הבעיות החברתיות, אך אינם מאפשרים לגיבורים להתייאש. כמו גם לצופים להתאכזב ממישהי מהדמויות. נבלים אין כאן, מלבד זוג עשירים חסרי רגש. על המבנה הנפשי שלהם אנו יודעים מעט מאוד, בניגוד לכנופיית "ריצ'מונד".
אך את המטמורפוזה מסחררת הראש של נייתן שלי אנו יכולים לבחון לפרטי פרטים. בחור צעיר ומחונן ממשפחה של מהגרים דרום-אסיאתיים מנסה להוכיח לכל העולם (ולמעשה לאביו), שהוא מסוגל להרבה. מכאן הפיכתו המהירה לרודן תיאטרלי, הניזון משבחים בתקשורת וברשתות החברתיות. למרבה המזל, הוא מבין בזמן, שהוא ראוי לאהבה ולהערצה בזכות עצמו, ללא סמלי סטטוס ומשרות יוקרתיות. זה מה שמנסה להעביר לכולם טד לאסו ופפ גווארדיולה. אם אינכם מאמינים לשרלטן גאון אחד, הרי ששניים, לבטח ישכנעו אתכם.
״טד לאסו״ זמינה לצפייה עם תרגום לעברית בשירות הסטרימינג +Apple TV.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
