סיפורו של תומאס בלאד הוא אחד מהפרקים המדהימים ביותר בהיסטוריה האנגלית – סיפור של תעוזה, בגידה ושערוריה שזכורה עד היום.

תומאס בלאד נולד בשנת 1618 במחוז קלר, אירלנד, למשפחה אנגלו-אירית מצליחה. אביו היה נפח ובעל אדמות בכמה מחוזות, וסבו היה חבר בפרלמנט האירי וחי בטירת קילנבוי. בלאד קיבל את חינוכו באנגליה, ובגיל 20 נישא למריה הולקרופט, בתו של ג'ון הולקרופט, וחזר לאירלנד. עם פרוץ מלחמת האזרחים האנגלית הראשונה ב-1642, בלאד נלחם תחילה לצד המלכים, אך בהמשך הצטרף לחייליו של אוליבר קרומוול. לאחר סיום הסכסוך, קיבל אדמות ותפקיד כשופט שלום. ברם, לאחר שחזר צ'ארלס השני לשלטון ב-1660, בלאד מצא את עצמו במצוקה כלכלית בעקבות חקיקות חדשות ופנה לתכנן מזימות עם תומכיו של קרומוול באירלנד.

בלאד תכנן לחטוף את הדוכס הראשון של אורמונד ולהשתלט על טירת דבלין. המזימה נכשלה ובלאד נמלט אל הולנד תחתית, שם יצר קשרים עם אדמירל דה רויטר ונטל חלק בפעולות שונות כנגד כוחות אנגליים. ב-1670 שב בלאד לאנגליה תחת שם בדוי. באותה שנה, הוא ושותפיו ניסו לרצוח את הדוכס של אורמונד בלילה ברחוב סיינט ג'יימס בלונדון. הם חטפו את הדוכס בכוונה לתלות אותו בטיברן, אך אורמונד שוחרר על ידי משרתיו וגם מזימה זו כשלה. למרות זאת, בלאד לא נחשף ונותר חופשי.

שוד יהלומי הכתר

המעשה המפורסם ביותר של בלאד התרחש באפריל או מאי 1671, כאשר הגיע לטירת לונדון יחד עם אישה שהתחזתה לאשתו. הוא השתמש בשיטות ערמומיות כדי לזכות באמון משפחת אדוארדס, שמילאה את תפקיד שומרי התכשיטים המלכותיים. ב-9 במאי, בלאד ושותפיו ניסו לגנוב את תכשיטי הכתר: הכתר, שרביט וכדור, תוך כדי תקיפה של טלבוט אדוארדס, שומר התכשיטים. הניסיון נכשל בעקבות התערבות בנו של אדוארדס ושומרים נוספים. בלאד נתפס אך הכתר נמצא ורוב האבנים נשמרו.

אולי יעניין אתכם גם

סיימון דה מונפור: מהגר צרפתי, אבי הפרלמנט האנגלי ורודף יהודים

טד קזינסקי: גאון, מחבל, מתבודד

פלורנס נייטינגייל: האישה ששינתה את פני הרפואה

קנוט הגדול: הקיסר הוויקינגי האחרון?

סר ויליאם וולאס: הלוחם שהפך לאגדת חופש סקוטית

מקסימיליאן דה רובספייר: בין אידיאולוגיה לטרור

לאחר שנעצר, בלאד סירב לדבר עם חוקריו ודרש לשוחח עם המלך צ'ארלס השני. להפתעת רבים, המלך סלח לו ואף העניק לו אדמות בשווי 500 פאונד בשנה. הסיבה המדויקת לסלחנות לא ידועה, אך יש שמציעים כי המלך העריך את תעוזתו של בלאד, חשש ממרד של תומכיו, או שפשוט הוסחה דעתו מהאירוע. בלאד הפך לדמות מוכרת בלונדון והופיע לעיתים קרובות בבית המלוכה כדי לייעץ בעניינים שונים. בשנת 1679 נקלע לסכסוך עם הדוכס מבקינגהאם אך מעולם לא שילם את הקנס שנגזר עליו.

בכתבים של ג'ון וילמוט, הרוזן השני מרוצ'סטר, נכתב על בלאד:

Blood, that wears treason in his face,
Villain complete in parson's gown,
How much he is at court in grace
For stealing Ormond and the crown!
Since loyalty does no man good,
Let's steal the King, and outdo Blood!

בלאד שוחרר מהכלא ביולי 1680, אך מת ב-24 באוגוסט בביתו בווסטמינסטר. גופתו נקברה בכנסיית סנט מרגרט, אך השמועות טענו כי ייתכן שהעמיד פני מת כדי להתחמק מחובותיו. על מצבתו נכתב:

Here lies the man who boldly hath run through
More villainies than England ever knew;
And ne'er to any friend he had was true.
Here let him then by all unpitied lie,
And let's rejoice his time was come to die.

בנו, הולקרופט בלאד, הפך למהנדס צבאי נודע ולצאצאים נוספים היו קריירות בולטות באנגליה ואירלנד. דמותו של בלאד שימשה השראה לדמויות ספרותיות כמו קפטן בלאד ורבים חיקו את מעשיו בתרבות הפופולרית, קולנוע ותיאטרון.

רוצים לגלות עוד סיפורים מרתקים מההיסטוריה האנגלית ומהעולם כולו, עקבו אחרינו ברשתות החברתיות וקראו עוד כתבות באתר HistoryIsTold.com.

הופעות בתרבות הפופולרית

• הסרט Colonel Blood משנת 1934.
• דמות בספר Captain Blood של רפאל סבטיני.
• הופעה ב-1957 בסדרה The Joseph Cotten Show.
• המחזה The Crown Jewels ב-2023 בתיאטרון גאריק, לונדון.
• תיעוד בערוץ 4 בסדרה A History of Royal Scandals ב-2024.