המושג "מלכודת תוקידידס" מופיע לעיתים קרובות בדיונים מודרניים על יחסי ארצות הברית-סין, אך שורשיו נעוצים ביוון העתיקה ובמלחמה הפלופונסית. בבסיסו, המונח מתאר את הרעיון שכאשר מעצמה עולה מתחילה לאתגר מעצמה שולטת, המתחים גוברים, פחד משתלט והסיכון למלחמה עולה.

מי היה תוקידידס?

תוקידידס (שנולד בערך בשנת 460 לפני הספירה ומת סביב שנת 400 לפני הספירה) היה גנרל והיסטוריון אתונאי שכתב על המלחמה הפלופונסית בין אתונה לספרטה במאה החמישית לפני הספירה. בספרו "תולדות המלחמה הפלופונסית", הוא כתב: "עלייתה של עוצמת אתונה, והבהלה שהדבר עורר בלקדיימון (ספרטה), הפכו את המלחמה לבלתי נמנעת."

לדברי מדען המדינה מהרווארד גרהאם אליסון, שטבע את הביטוי "מלכודת תוקידידס" בשנת 2012, תוקידידס התמקד בכוחות העמוקים שהניעו את המלחמה. במאמר משנת 2015 בכתב העת "האטלנטיק", כתב אליסון כי השפעתה הגוברת של אתונה הפכה אותה לבטוחה יותר בעצמה ורגישה יותר לעלבונות, בעוד שספרטה ראתה בהתנהגותה של אתונה דבר בלתי סביר ומאיים.

כיצד התפתח המושג המודרני?

אליסון הביא את המונח לדיוני מדיניות חוץ מודרניים באמצעות מחקר במרכז בלפר של בית הספר לממשל ע"ש קנדי בהרווארד. צוותו חקר 16 מקרים מ-500 השנים האחרונות שבהם מעצמה עולה אתגרה מעצמה מבוססת. כולם מלבד ארבעה הובילו למלחמה. אליסון מסכם דוגמאות אלו ומרחיב על המושג בספרו משנת 2017 "נועדנו למלחמה: האם אמריקה וסין יכולות להימלט ממלכודת תוקידידס?".

אליסון מצביע על ההתנקשות בארכידוכס פרנץ פרדיננד ב-1914, שסייעה להתחיל את שרשרת האירועים שהובילה למלחמת העולם הראשונה, כדוגמה לאופן שבו אירוע מוגבל יחסית יכול להוביל לסכסוך גדול. המקרים כוללים גם את האתגר של צרפת לשליטת ההבסבורגים במאה ה-17, שתרם למלחמת שלושים השנים, ואת עלייתה של יפן בתחילת המאה ה-20 נגד ארה"ב, שהגיעה לשיאה במערכה באוקיינוס השקט במהלך מלחמת העולם השנייה.

אולי יעניין אתכם גם

יום ערפה באסלאם: היום הנשגב שבו מגיע החג' לשיאו

מעבר לחומות: היסטוריה של ניסיונות הפריצה לבית הלבן

לילה אחרון באתונה: כשהפילוסופיה התבטאה במעשה גבורה

איך מקדש שלמה השפיע על פולחן הדת?

הצדוקים והשפעתם על היהדות

גיצים בכיכר הפרחים: מי היה ג'ורדנו ברונו ומדוע הועלה על המוקד?

אילו נשיאי ארה"ב עסקו ב"מלכודת תוקידידס"?

"מלכודת תוקידידס" הפכה לנושא חוזר בדיפלומטיה בדרג גבוה. נשיא סין שי ג'ינפינג העלה זאת בפגישות עם נשיאי ארצות הברית, כולל ברק אובמה ב-2015, ג'ו ביידן ב-2024 ודונלד טראמפ ב-2026.

במהלך פסגה בסיאטל ב-2015, אמר שי: "אין דבר כזה המכונה 'מלכודת תוקידידס' בעולם". אך הוא הזהיר שמעצמות גדולות עלולות ליצור אחת כזו אם הן "יחזרו שוב ושוב על טעויות של שיקול דעת אסטרטגי מוטעה". "האם סין וארצות הברית יכולות להתעלות מעל 'מלכודת תוקידידס' כביכול ולכונן פרדיגמה חדשה ליחסי מעצמות?" חזר ושאל שי במהלך פגישתו ב-2026 עם טראמפ בבייג'ינג.

האם המלכודת מובילה תמיד למלחמה?

אליסון ומנהיגים פוליטיים רבים מדגישים שמלכודת תוקידידס היא אזהרה לכך שמתחים גוברים הופכים סכסוך לסביר יותר – אך לא לבלתי נמנע. אם זאת, לא כל ההיסטוריונים מסכימים עם אליסון. חלקם טוענים שהתיאוריה היא "נבואה שמגשימה את עצמה" (אם מנהיגים יאמינו שהמלחמה בלתי נמנעת, הם יפעלו כך), ושהיא לא לוקחת בחשבון מספיק את הגלובליזציה הכלכלית שקושרת את ארצות הברית וסין יחד, בשונה מהמצב בין אתונה לספרטה.

כך למשל, מקרי הבוחן של מרכז בלפר שבהם נמנעה מלחמה כוללים את עקיפת בריטניה על ידי ארצות הברית בתחילת המאה ה-20, כיוון שבריטניה נסוגה לאחור במקום להתעמת ישירות עם ארצות הברית. היריבות של המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות לא הפכה לחמה הודות להרתעה ודיפלומטיה. ובמאה ה-15, פורטוגל וספרד ניהלו את הסכסוך ביניהן באמצעות הסכמים במקום להילחם.

אז האם ההיסטוריה נועדה לחזור על עצמה, או שאנחנו מסוגלים ללמוד מטעויות העבר כדי למנוע את הקונפליקט הבא? המושג 'מלכודת תוקידידס' הפך בשנים האחרונות לאחת התיאוריות המרתקות והמפחידות ביותר ביחסי החוץ של המעצמות. בעוד המתח בין ארצות הברית לסין מגיע לשיאים חדשים, הבנת הדינמיקה הזו אינה רק תרגיל אקדמי, זוהי מפת דרכים להבנת עתידו של העולם שלנו.

רוצים לצלול לעומק האירועים שעיצבו את ההיסטוריה ומשפיעים על המציאות שלכם היום? הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים בכל הפרשנויות ההיסטוריות המרתקות ביותר.