הלחימה בתיגראי מתחדשת: הסכם השלום באתיופיה מתפורר: כמעט ארבע שנים אחרי שהסכם פרטוריה עצר את אחת המלחמות הקטלניות בעולם, הכוחות הפדרליים של אתיופיה וכוחות תיגראי שוב נלחמים בצפון המדינה. ■ השתלטות על שדות תעופה, פתיחת חזיתות חדשות וברית חמושה שמבקשת לסלק את ממשלתו של אביי אחמד מעלות מחדש את האפשרות של מלחמה רחבה.
ב-23 בספטמבר 2026 השתלטו כוחות ההגנה של תיגראי על שדות התעופה במקלה, אקסום ושירה. כמעט במקביל החלו קרבות לאורך גבולות תיגראי עם אמהרה ואפאר, וחברת התעופה הלאומית Ethiopian Airlines הפסיקה את טיסותיה לאזור. בתוך פחות מיממה כבר דווח על חזית נוספת במערב תיגראי, על עריקות, על לחימה במספר מחוזות ועל צבא פדרלי שנאלץ להתמודד עם איום המתרחב בכמה כיוונים בעת ובעונה אחת.
העימות המחודש מציב שוב זה מול זה את הממשלה הפדרלית של אתיופיה ואת החזית העממית לשחרור תיגראי, Tigray People's Liberation Front או TPLF, הגוף הפוליטי והחמוש המרכזי בתיגראי. בין נובמבר 2020 לנובמבר 2022 ניהלו הצדדים מלחמה הרסנית, שהסתיימה בהסכם השלום שנחתם בפרטוריה שבדרום אפריקה. בספטמבר 2026, אחרי חודשים של מתיחות והיתקלויות מוגבלות, נראה כי המסגרת שנועדה למנוע חזרה למלחמה רחבה עומדת בפני המבחן הקשה ביותר שלה.
המלחמה שהסתיימה בפרטוריה
תיגראי (או טיגראי) היא המחוז הצפוני ביותר של אתיופיה, גובלת באריתריאה ובה מרוכז חלק גדול מן האוכלוסייה התיגראינית במדינה. התיגראים מהווים כ-6% מאוכלוסיית אתיופיה, אך מילאו במשך עשרות שנים תפקיד גדול בהרבה ממשקלם הדמוגרפי בפוליטיקה הלאומית.
כוחות תיגראיניים היו בין הגורמים שסייעו להפיל את המשטר הצבאי באתיופיה ב-1991. ה-TPLF הפך לאחר מכן לכוח הדומיננטי בשלטון האתיופי, ומנהיגו מֶלֶס זֶנָאוִוי הנהיג את המדינה עד מותו ב-2012. תקופת הדומיננטיות של ה-TPLF בשלטון הפדרלי נמשכה מ-1991 ועד לעלייתו של אָבִּי אַחְמֶד לשלטון ב-2018, מפנה פוליטי שעמד ברקע לעימות החריף בין הצדדים בשנים שלאחר מכן.
אביי הגיע לעמדת ראש הממשלה לאחר שהיה דמות לאומית מוכרת פחות, והציג את עצמו בתחילת דרכו כרפורמטור פרגמטי. אחד המהלכים המרכזיים בתחילת כהונתו היה שיפור היחסים עם אריתריאה, שנפרדה מאתיופיה ב-1993 לאחר עשרות שנים של מלחמת גרילה קשה. ניסיונותיו לשקם את היחסים עם נשיא אריתריאה, אִיסַאיָאס אַפְוֶורְקִי, סייעו לו לזכות בפרס נובל לשלום ב-2019.
שנה לאחר מכן השתנתה התמונה. בנובמבר 2020 פתח אביי במבצע צבאי נגד ה-TPLF. המלחמה שהתפתחה בעקבותיו הפכה לאחד העימותים הקטלניים של השנים האחרונות.
ב-3 בנובמבר 2020 תקפו כוחות TPLF ומיליציות מקומיות בעלות ברית באופן מתואם את מפקדת הפיקוד הצפוני של צבא אתיופיה במקלה ואתרים צבאיים פדרליים מרכזיים נוספים ברחבי תיגראי. למחרת, 4 בנובמבר, הכריז אביי אחמד על מצב חירום באזור.
אריתריאה נכנסה גם היא למלחמה לצד הכוחות האתיופיים ונגד ה-TPLF. היקף האסון האנושי נותר נושא להערכות שונות. חוקרים מאוניברסיטת גנט העריכו את מספר ההרוגים האזרחים בכ-500 אלף, ובהם אנשים שמתו לא רק מאלימות ישירה אלא גם מרעב ומקריסת שירותי הבריאות. האיחוד האפריקאי הציג הערכה גבוהה אף יותר, שלפיה כ-600 אלף בני אדם נהרגו במלחמה, ולמעלה ממיליון נותרו עקורים.
בנובמבר 2022 חתמו הממשלה הפדרלית וה-TPLF בפרטוריה שבדרום אפריקה על הסכם שנועד לסיים את המלחמה. בעקבותיו הוקם במקלה, בירת תיגראי, ממשל זמני שנתפס כמזוהה עם ראש הממשלה אביי אחמד. הירי אמנם נפסק בקנה המידה הקודם, אך הסכסוך הפוליטי לא נעלם. ה-TPLF המשיך לפעול להשבת שליטתו הפוליטית במקלה ובמחוז.
השלום שנשחק בהדרגה
בשנים שלאחר פרטוריה התברר כי הפסקת המלחמה לא פתרה את המחלוקות שעמדו בבסיסה. השאלות על טריטוריה, על השליטה הפוליטית בתיגראי ועל יישום הסכם 2022 המשיכו לעמוד במרכז היחסים בין המחוז לממשלה הפדרלית.
במהלך 2025 חודשו תקיפות רחפנים ממשלתיות, בעוד כוחות TPLF החלו לצבור כוחות באזורי הגבול. בחודשים שקדמו להתלקחות של ספטמבר 2026 דיווח ACLED כי הכוחות האתיופיים ביצעו תקיפות רחפנים נגד כוחות תיגראי ובכירים ב-TPLF, בעיקר באזור מקלה ובדרום תיגראי.
בחודש מאי 2026 השתנה מאזן הכוחות בתוך תיגראי בצורה משמעותית. ה-TPLF שב והשתלט על הממשלה האזורית לאחר תקופה שבה פעלה במקום הנהלה זמנית שהוקמה במסגרת הסכם השלום. ב-5 במאי כבר החזיק הארגון למעשה בשליטה בממשל האזורי.
באותו חודש הודח המנהיג האזורי טָדֶסֶה וֶרֶדֶה, שדיווח לאביי אחמד. במקומו הוקמה מועצה חדשה בראשות דֶבְּרֶצְיוֹן גֶבְּרֶמִיכָאֵל, מנהיג ה-TPLF שהנהיג את התיגראים גם במהלך המלחמה הקודמת.
הצדדים האשימו זה את זה בחוסר תום לב ובהפרת ההסכמות. הממשלה הפדרלית טענה כי ה-TPLF מבקש לבנות ברית עם אריתריאה ועם כוחות חמושים אחרים כדי לערער את אתיופיה. ה-TPLF מצדו האשים את הממשלה בתקיפות רחפנים בתיגראי.
גם היחסים בין אדיס אבבה לאסמרה הלכו והסתבכו. אריתריאה הביעה דאגה מהצהרות חוזרות של אביי בדבר רצונו להבטיח לאתיופיה גישה ריבונית לים האדום דרך שטח אריתריאה. במיוחד עוררה מתיחות שאיפתו של אביי להשיג גישה ריבונית לנמל אסאב האריתריאי.
אביי הסתכסך גם עם סומליה לאחר שניסה לנהל משא ומתן על גישה לים דרך שטחה של סומלילנד. המתח הזה התקיים בשעה שאתיופיה עצמה כבר התמודדה עם לחימה באמהרה ובאורומיה, ובזמן שהאזור הרחב יותר של קרן אפריקה התמודד עם מלחמות נוספות, ובראשן המלחמה בסודאן שנמשכה יותר משלוש שנים.
1 באוגוסט: העימות המצומצם מתחיל
ב-1 באוגוסט 2026 החל עימות חדש בשררינה, סמוך לגבול אתיופיה וסודאן. בשלב הראשון נותרה האלימות בעצימות נמוכה יחסית. עד 22 בספטמבר ביצע צבא ההגנה הלאומי של אתיופיה, ENDF, תקיפות רחפנים שהוגדרו כהגנתיות נגד כוחות TDF ובכירי TPLF. מספר תקיפות התרכזו במקלה ובאזור דרום תיגראי.
במקביל, מאז תחילת ספטמבר נצפו בדרום תיגראי פריסות חדשות של כוחות TDF המצוידים בנשק כבד, ובהם טנקים וארטילריה. במשך כמה חודשים ניהל ה-TPLF מאמצי גיוס כפויים והחריף את הרטוריקה וההיערכות הצבאית. עבור אזרחים רבים בתיגראי, האפשרות שהמלחמה תחזור כבר לא נראתה תיאורטית.
ברית המורדים: שבעה ארגונים נגד הממשלה
ימים ספורים לפני פרוץ הקרבות הגדולים הכריז ה-TPLF על מהלך פוליטי וצבאי חדש. ביום ראשון הוכרזה "הברית להישרדות של כוחות העמים האתיופיים", Ethiopian Peoples' Forces Alliance for Survival.
הברית איחדה שבעה ארגונים חמושים ופוליטיים, שחלקם היו בעבר יריבים זה של זה: החזית העממית לשחרור תיגראי, TPLF; התנועה הלאומית אמהרה פאנו, AFNM; צבא השחרור של אורומו, OLA, הידוע גם בשם Oromo Liberation Front-Shane; החזית הלאומית לשחרור אוגדן, ONLF; החזית הדמוקרטית המאוחדת המהפכנית של אפאר, הידועה גם בשם Ugugumo; חזית השחרור של עמי בנישנגול, BPLF; והתנועה הדמוקרטית של עמי גומוז, GPDM.
המטרה המוצהרת של הברית הייתה לסלק מן השלטון את ממשלתו של אביי אחמד ואת מפלגת השגשוג, Prosperity Party, ולהקים ממשלת מעבר באתיופיה.
מפלגת השגשוג נבחרה מחדש בבחירות שנערכו ביוני 2026, בחירות שהוחרמו בידי קבוצות אופוזיציה מרכזיות.
החיבור בין ארגונים שהיו בעבר בעימות זה עם זה יצר מצב חדש. בפרט עורר תשומת לב שיתוף הפעולה בין ה-TPLF לבין תנועת אמהרה פאנו, שכן יכולתם לפעול יחד בכמה חזיתות עלולה להעמיס עוד יותר על הצבא הפדרלי.
23 בספטמבר: שדות התעופה עוברים לידי כוחות תיגראי
ב-23 בספטמבר עבר העימות לשלב אחר. כוחות ההגנה של תיגראי, TDF, בהנהגת ה-TPLF, השתלטו על שדות התעופה במקלה, אקסום ושירה. שדה התעופה במקלה היה בדרך כלל בשליטת הכוחות הפדרליים, ועדים מקומיים סיפרו כי לוחמי TPLF שנשאו נשק קל השתלטו עליו ללא קרב.
במקלה נלקח שדה התעופה מידי המשטרה הפדרלית. Ethiopian Airlines הודיעה כי היא מבטלת את הטיסות למקלה, אקסום ושירה "בשל המצב הנוכחי", והפסיקה את שירותיה לאזור.
אולי יעניין אותך
החשיבות הצבאית הישירה של תפיסת שדות התעופה הייתה מוגבלת במידת מה משום שה-TPLF כבר שלט בממשל האזורי בתיגראי מאז 5 במאי. אולם עצם התיאום בין ההשתלטות על מתקנים מרכזיים לבין פתיחת מספר מוקדי לחימה עורר חשש שהמהלך מסמן פתיחה של שלב חדש.
באותו יום החלו קרבות לאורך ציר קובו-טומוגה בין יחידות הצבא הפדרלי לבין כוחות משותפים של TDF ושל התנועה הלאומית אמהרה פאנו. עימותים נוספים דווחו בצירי זאטה, דינקה וסקוטה בגבול תיגראי-אמהרה, וכן לאורך ציר טונסה בגבול תיגראי-אפאר.
יועצו של אביי אחמד, גֶטָאצ'וּ רֶדָה, האשים את הכוחות התיגראיניים בפתיחת "מתקפה כוללת" נגד עמדות הממשלה. השלטון בתיגראי הציג גרסה הפוכה. בהודעה מטעמו נטען כי הצבא התיגראיני קיבל הוראה להגיב למתקפה נגדו וכי הוא מנהל קרב הגנתי.
שני הצדדים הכחישו כי הם האחראים לפתיחת סבב הלחימה. חלק גדול מן הקרבות התרחש באזורים מרוחקים והרריים, דבר שהקשה על יצירת תמונה מלאה של המתרחש בשטח.
החשש מהדפוס של 2019 ו-2020
ההתפתחויות עוררו דאגה משום שלא הייתה זו הפעם הראשונה שבה פעולה מצד קבוצה אחת באתיופיה עודדה קבוצות נוספות לפעול במקביל. ב-22 ביוני 2019 התרחש ניסיון הפיכה באמהרה. פעולות מקבילות בבאהר דאר שבאמהרה, באדיס אבבה ובבנישנגול-גומוז דוכאו במהירות. בנובמבר 2020 הופיע דפוס שונה וקטלני בהרבה. התקפת ה-TPLF על מפקדת הפיקוד הצפוני ואתרים פדרליים אחרים ב-3 בנובמבר פתחה את הדרך למלחמת תיגראי.
חלק מהארגונים שהיו קשורים לאותם מוקדי משבר קודמים נמצאים כעת באותה ברית. מכאן נבע החשש כי מהלכי ה-TPLF בתיגראי עלולים לעודד את יתר חברי הברית לפעול בשטחיהם ברחבי המדינה.
החשש המרכזי מבחינת הממשלה הוא האפשרות שה-TPLF וה-AFNM יצליחו להמשיך בפעולות משותפות ומתואמות דוגמת הקרבות בקובו-טומוגה.
עם זאת, לא כל שבעת הארגונים נמצאים באותו מצב. כמה מהם הוכו בשנים האחרונות בידי כוחות פדרליים או אזוריים, ואחרים נותרו איומים מקומיים מאוד, אם הם פעילים בכלל. לחלקם אין בהכרח את הארגון, כוח האדם או היכולת הדרושים כדי לפתוח בהתקוממות רחבה.
ה-TPLF והפלגים האמהריים, לעומת זאת, ממשיכים להוות אתגר משמעותי לשלטון המרכזי.
24 בספטמבר: הלחימה מתרחבת
ב-24 בספטמבר נמשכו עימותים לאורך גבול תיגראי-אפאר ובאזור אמהרה. באמהרה דווח על קרבות בוורדה גזגיבלה שבאזור ואג המרה, וכן בוורדות גידן, לאסטה וראיה קובו באזור צפון וולו.
באותם אזורים לחמו צבא ההגנה הלאומי של אתיופיה, כוחות השלום של תיגראי, משטרת המהומות של אמהרה ומיליציות מקומיות נגד התנועה הלאומית אמהרה פאנו וכוחות ההגנה של תיגראי. באותו זמן הופיעו גם סימנים למאבקים פנימיים בצד התיגראיני. ב-23 בספטמבר ערקו ראש משטרת תיגראי וחבר בכיר ב-TPLF אל הממשלה האתיופית.
במקביל נפוצו שמועות שלפיהן אחד הגנרלים הבכירים של ה-TDF הושעה בידי ה-TPLF. אותו גנרל תואר כמי שהיה הראשון שהתנגד להסכם השלום של פרטוריה וכמי שפיקד באותה עת על יחידות מערב תיגראי. ההשעיה יוחסה, על פי הדיווחים, לביצועים חלשים של יחידות TDF במערב תיגראי.
ב-24 בספטמבר דווח גם על פתיחת חזית חדשה במערב תיגראי, באזור נהר טקזה.
אדיס אבבה מאשימה, וושינגטון מגנה
סוכנות הידיעות האתיופית, גוף החדשות הרשמי של ממשלת אתיופיה, תיארה את ה-TPLF כ"סוס טרויאני". לדבריה, ניסיונותיו החוזרים של הארגון להסית לעימות עומדים בניגוד ל"סבלנות, הוויתורים ורוחב הלב" שהפגינה הממשלה.
ארצות הברית הפנתה ביקורת ישירה יותר כלפי ה-TPLF. שגריר ארצות הברית באתיופיה, אֶרְוִין ג'יי מַסִינְגָה, אמר כי הוא מאוכזב מ"ההחלטה הגרועה של ה-TPLF לפתוח במתקפה רחבת היקף".
בכיר ה-TPLF אַמָנוּאֵל אַסֶפָה דחה את הדברים וטען כי הצהרת השגריר אינה הוגנת.
גם האיחוד האפריקאי והגוש האזורי IGAD קראו להרגעת הלחימה. יו"ר נציבות האיחוד האפריקאי, מַחְמוּד עַלִי יוּסוּף, קרא ל"הפחתה מיידית של ההסלמה" ולחידוש השיחות בין הצדדים.
מה שונה הפעם?
החוקר קְיֶטִיל טְרוֹנְבוֹל מ-Oslo New University College טען כי המצב ב-2026 שונה באופן משמעותי מהמלחמה של 2020-2022.
הטענה בדבר תמיכה אריתריאית הופיעה גם בניתוחים אחרים של הסיכון האזורי, אף שהממשלה האתיופית עצמה האשימה את ה-TPLF בניסיון להתקרב לאריתריאה. העובדה שתיגראי גובלת באריתריאה הופכת כל הידרדרות בין אדיס אבבה לאסמרה לחלק בלתי נפרד מן הסיכון להסלמה.
מנהל תחום קרן אפריקה ב-International Crisis Group, אַלֶן בּוֹסְוֶול, הגדיר את תגובת הממשלה הפדרלית כמשתנה המרכזי שיקבע את היקף המשבר.
"השאלה הגדולה מאוד עכשיו", אמר בוסוול, היא כיצד תגיב הממשלה הפדרלית: האם באמצעות "מלחמה כוללת לחלוטין", או באמצעות תגובה מדודה יותר שתנסה להכיל את העימות ולמנוע חזרה למלחמה כוללת בתיגראי.
בוסוול הזהיר גם מהתרחבות מחוץ לגבולות אתיופיה. לדבריו, האזור גובל באריתריאה, ואם המלחמה תתרחב קיים "סיכון גדול לעימות בין אתיופיה לאריתריאה".
הצבא הפדרלי כבר מתמודד עם עומס כבד. מעבר למרידות וללחימה בתוך אתיופיה, הוא נערך גם להתפתחויות בינלאומיות הקשורות למחלוקות עם אריתריאה, להתפתחויות בסומלילנד ולבריתות עם איחוד האמירויות הערביות וישראל. סדרה של התקוממויות פעילות ברחבי המדינה עלולה להחליש את יכולתו ואף למנוע ממנו להשתתף באופן משמעותי במצב הביטחוני המתפתח בים האדום.
מצב חירום חדש לא הוגדר בשלב זה כצעד המיידי הסביר ביותר, אך האפשרות לכך הלכה והתקרבה ככל שהלחימה התרחבה.
אביי אחמד בין פרס נובל למלחמה חדשה
המשבר החדש מציב שוב במרכז את אביי אחמד, שמסלולו הפוליטי בשמונה השנים האחרונות עבר בין תקוות לפיוס לבין מלחמות פנימיות ומתיחות אזורית.
תומכיו משבחים את פרויקטי התשתית השאפתניים שקידם בניסיון להפוך את אדיס אבבה לעיר ברמה עולמית. בעיני חלק מהם הוא נתפס כאיש אשכולות המבקש לדמיין מחדש את גדולתה הישנה של אתיופיה.
מבקריו מציגים תמונה שונה ורואים במדיניותו גורם שעלול להרחיב את העימותים בקרן אפריקה. במיוחד עומדים במוקד ניסיונו להשיג גישה ריבונית לנמל אסאב והמתיחות שנוצרה בעקבותיו עם אריתריאה, וכן המחלוקת עם סומליה סביב המגעים על גישה לים דרך סומלילנד.
השינוי ביחסים עם אריתריאה מחדד במיוחד את האירוניה ההיסטורית של המצב: אותו ראש ממשלה שקיבל את פרס נובל לשלום ב-2019 בין השאר על שיקום היחסים עם אסמרה מתמודד כעת עם חשש שהיחסים עם אותה שכנה יהפכו לאחד הצירים של מלחמה אזורית חדשה.
הסכם פרטוריה על סף קריסה
הקרבות של 23 ו-24 בספטמבר אינם עומדים בפני עצמם. הם הגיעו אחרי חודשים של תקיפות רחפנים, פריסת נשק כבד, גיוס כוחות, מאבק על השלטון האזורי בתיגראי והקמת ברית ארצית שמטרתה המוצהרת היא סילוק ממשלת אביי אחמד.
השתלטות ה-TDF על שדות התעופה של מקלה, אקסום ושירה הייתה רק הסימן הבולט ביותר. במקביל נפתחו עימותים בגבולות אמהרה ואפאר, ובהמשך דווח על חזית נוספת סמוך לנהר טקזה במערב תיגראי.
שאלת האחריות לפתיחת סבב הלחימה נותרה במחלוקת חריפה. הממשלה הפדרלית ובעלי תפקידים מטעמה מאשימים את ה-TPLF במתקפה רחבת היקף. השלטון בתיגראי טוען שכוחותיו פעלו להגנה עצמית. ארצות הברית הטילה את האחריות לפתיחת המתקפה על ה-TPLF, בעוד האיחוד האפריקאי ו-IGAD התמקדו בקריאה לעצירת ההסלמה ולחזרה למשא ומתן.
במדינה שכבר מתמודדת עם לחימה באמהרה ובאורומיה, ובאזור שבו מלחמה ממושכת ממשיכה להשתולל בסודאן, חזרה למלחמה כוללת בתיגראי עלולה להרחיב משבר שכבר מזמן אינו מוגבל לגבולות המחוז הצפוני.
בספטמבר 2026, ארבע שנים אחרי שהצדדים נסעו לפרטוריה כדי לעצור את המלחמה, המטוסים שוב אינם ממריאים ממקלה, כוחות נעים בין ההרים, ובריתות שבעבר היו כמעט בלתי מתקבלות על הדעת כבר נלחמות יחד. השאלה שנותרה פתוחה אינה רק אם הסכם השלום ישרוד, אלא כמה רחוק תתפשט הלחימה אם לא ישרוד.
אם מצאתם עניין בסיפור שמאחורי ההתפתחויות באתיופיה, המשיכו לקרוא באתר ולגלות כיצד מאבקי כוח, בריתות משתנות והסכמי שלום שבירים מעצבים את ההיסטוריה בזמן אמת. אפשר גם לשתף את הכתבה עם מי שמעדיף להבין כיצד הגענו לכותרות, ולא רק לקרוא אותן.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
שאלות ותשובות
למה התחדשה הלחימה בתיגראי בספטמבר 2026?
מהי ברית המורדים?
מה קרה בשדות התעופה של תיגראי ב-23 בספטמבר 2026?
כמה אנשים נהרגו במלחמת תיגראי של 2020-2022?
מדוע העימות החדש באתיופיה עלול להפוך למשבר אזורי?
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
