תאמל״ק לי
אָבִּיי אַחְמֶד הוא ראש ממשלת אתיופיה מאז שנת 2018 ומשמש כמנהיג "מפלגת השגשוג" (Prosperity Party) מאז זו הוקמה בשנת 2019. דמותו של אביי היא אחת המורכבות והמרתקות ביותר בפוליטיקה המקומית והעולמית כמנהיג שהחל את דרכו כרפורמטור ליברלי ומבטיח, זכה להכרה בינלאומית בדמות פרס נובל, אך מוצא את עצמו מוביל את מדינתו דרך מלחמות אזרחים עקובות מדם ומשברים הומניטריים קשים.
שנים ראשונות
אָבִּיי אַחְמֶד עָלִי (ዐቢይ אሕመድ ዐሊ) נולד ב-15 באוגוסט 1976 בעיירה הקטנה בשאשה (Beshasha) שבאתיופיה. אביו, אחמד עלי, היה זקן עדה מוסלמי מבני האורומו, דמות מכובדת בקהילתו אשר תרם רבות מאדמותיו לצורך הקמת מסגד בתקופת שלטונו של הקיסר היילה סלאסי. לעומתו, אמו, תזטה וולדה, חיה בבית רעוע והתפרנסה ממכירת יין "טג'" (tej) מסורתי. בראיונות שונים לאורך השנים סיפק אביי גרסאות שונות למוצאה האתני של אמו: בראיון ל"ניו יורק טיימס" ב-2018 ציין כי היא הייתה בת אמהרה ונוצרייה אורתודוקסית שהתאסלמה עם נישואיה, אך בראיון מאוחר יותר ב-2021 לרשת השידור של אורומיה, טען כי שני הוריו היו בני אורומו.
אביי הוא בנו ה-13 של אביו, והילד השישי והצעיר ביותר של אמו, שהייתה הרביעית מבין ארבע נשותיו של אביו. שמו בילדותו היה "אָבּיִיוֹט" (Abiyot), שפירושו הוא "מהפכה", שם שניתן לעיתים לילדים שנולדו בעקבות המהפכה האתיופית של אמצע שנות ה-70. את ראשית חינוכו רכש באגארו (Agaro), שם למד בבית הספר היסודי המקומי ובהמשך בתיכון של העיירה. על פי דיווחים שונים, אביי רכש לעצמו שם של עושה צרות עם גיליון ציונים דל, ובסופו של דבר נשר מהלימודים בכיתה ז' ועבר להתגורר באדיס אבבה.
קריירה צבאית ומודיעינית: מלוחם חופש לסגן אלוף
ב־1991, בעודו בן 14 בלבד, הצטרף אביי למאבק המזוין נגד המשטר המרקסיסטי-לניניסטי של מנגיסטו היילה מריאם, זאת בעקבות מות אחיו הבכור. הוא שירת כילד-חייל בארגון הדמוקרטי של אנשי האורומו (OPDO), שהיה אז ארגון קטן שמנה כמאתיים לוחמים בלבד בתוך קואליציית ה-EPRDF הרחבה, שכללה למעלה ממאה אלף לוחמים והובילה לנפילת המשטר באותה שנה. בשל מיעוט לוחמי OPDO בתוך הצבא שהגרעין שלו מנה כ-90,000 מבני תיגראי, נאלץ אביי ללמוד במהירות את השפה התיגרינית. יכולת זו, לדבר בשפתם של השולטים במנגנון הביטחון, סייעה לו לקדם את הקריירה הצבאית שלו.
לאחר נפילת שלטון ה"דרג", עבר אביי הכשרה צבאית פורמלית בחטיבת אַסֶפָה (Assefa Brigade) במערב וולגה והוצב שם. בשנת 1993 הפך לחייל בצבא ההגנה הלאומי של אתיופיה (ENDF) ושירת בעיקר במחלקות המודיעין והקשר.
בשנת 1995, לאחר רצח העם ברואנדה, כחלק ממשלחת הסיוע של האו"ם (UNAMIR) הוא הוצב בבירה קיגאלי.
במלחמת אתיופיה-אריתריאה (1998-2000), הוא הוביל צוות מודיעין שתפקידו היה לגלות את עמדות כוחות ההגנה האריתראיים ובימיה האחרונים של המלחמה, ביוני 2000, ניצל בנס מהתקפת ארטילריה אריתראית שהרגה את מרבית לוחמי יחידתו. אביי סיפר מאוחר יותר לאנשי כנסייה כי רגע זה היה עבורו התגלות, שבעקבותיה החליט להמיר את דתו לנצרות פנטקוסטלית.
עם שובו מהחזית, הוצב אביי בעיירת הולדתו בשאשה כקצין בצבא, כדי לגשר ולטפל בהתנגשויות בין-דתיות בין מוסלמים לנוצרים שגבו חיי אדם. הוא הצליח להשיב את השקט והשלום בתוך המתיחות הקהילתית, ומאוחר יותר, כשנבחר לפרלמנט, המשיך במאמצי הפיוס הללו באמצעות הקמת "פורום הדתות לשלום".
בשנת 2006 היה אביי בין המייסדים של סוכנות אבטחת רשת המידע (INSA), סוכנות ממשלתית לאבטחת סייבר, האזנות והצפנה, שם כיהן בתפקידים שונים, כולל שנתיים כמנהל הסוכנות בפועל. הסוכנות הוקמה בתמיכת הממשל האמריקאי ונבנתה בשנות ה־NSA האמריקאי. דרך INSA טיפס אביי בסולם הדרגות הממשלתי והפך למשפיע פוליטית, כשהוא מגיע לדרגת סגן אלוף לפני שפרש מהשירות הצבאי ב-2010 לטובת הפוליטיקה.
המנהל לאבטחת
רשתות מידע
(የመረጃ መረብ
ደህንነት አስተዳደር)
זו הסוכנות הלאומית למודיעין אותות ואבטחת סייבר שכפופה למשרד ראש ממשלת אתיופיה. הסוכנות הוקמה בדמות הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי (NSA) ובסיוע אמריקאי. מלכתחילה נועדה ליירט ולנתח מודיעין שמקורו בסומליה. עם זאת, הממשלה ניצלה את הסוכנות לביצוע מעקב וריגול אחרי מתנגדי משטר בקרב הפזורה האתיופית בניכר באמצעות תוכנות חקירה ומעקב מתוחכמות ורדיפת עיתונאים, פוליטיקאים ופעילי אופוזיציה. הסוכנות ממלאת תפקיד מרכזי במעקב ובצנזור אינטרנט בשיתוף פעולה הדוק עם חברת "איתיו טלקום" (Ethio telecom) וסוכנויות ממשלתיות אחרות והיא מחזיקב ביכולת טכנית להאזין לשיחות טלפון ניידות בזמן אמת. בנוסף, לעובדי הסוכנות הייתה גישה לסיסמאות דואר אלקטרוני ונתונים אחרים של משתמשים ברשתות ממשלתיות וחינוכיות (כגון Woredanet ו-Schoolnet).
הנסיקה הפוליטית והדרך לראשות הממשלה
אביי החל את דרכו הפוליטית במפלגת ODP, מפלגת השלטון באזור אורומיה מאז 1991 ואחת מארבע המפלגות בקואליציית EPRDF ששלטה במדינה במשך 28 שנים. הוא התקדם במהירות לוועד המרכזי של המפלגה ולוועד הפועל של הקואליציה.
בבחירות 2010 נבחר לראשונה לבית נציגי העם כנציג מחוז אגארו ובשנת 2014 מונה למנכ"ל מכון המחקר הממשלתי למידע מדעי וטכנולוגי (STIC). ב־2015 נבחר לכהונה שנייה בפרלמנט, הפעם כנציג מחוז גוֹמָא (Gomma).
הפריצה הגדולה שלו למרכז הבמה הפוליטית החלה ב-2015, כשהפך לדמות מרכזית במאבק נגד השתלטות לא חוקית על קרקעות באזור אורומיה ומסביב לאדיס הבירה. המאבק ב"תוכנית האב של אדיס אבבה" הוביל לעימותים ואבדות בנפש, אך הוא זה שסלל את דרכו של אביי לצמרת. באוקטובר 2015 מונה לשר המדע והטכנולוגיה, תפקיד בו החזיק שנה אחת בלבד.
מאוקטובר 2016 שימש כסגן נשיא אזור אורומיה תחת לֶמָא מֶגֵרסַה (Lemma Megersa) ובמקביל עמד בראש המשרד לתכנון ופיתוח עירוני באזור, שם פעל לקידום רפורמות כלכליות ותעסוקת צעירים.
בפברואר 2018, לאחר שלוש שנים של מחאות וחוסר יציבות, התפטר ראש הממשלה היילה מריאם דסלן. בשל סעיפים בחוקה, לֶמָא מֶגֵרסַה, הפוליטיקאי הפופולרי ביותר באותה עת, לא יכול היה להתמודד כי לא היה חבר פרלמנט ובמהלך אסטרטגי, מונה אביי ליו"ר מפלגת ODP במקום לֶמָא, מה שאיפשר לו להתמודד על הנהגת הקואליציה. ב־27 במרץ 2018, לאחר שמתחרהו העיקרי דמקה מקונן פרש מהמרוץ, נבחר אביי ליו"ר EPRDF עם 108 קולות.
ב-2 באפריל 2018 הושבע כראש ממשלת אתיופיה, תוך שהוא מבטיח אחדות, פיוס עם אריתריאה ורפורמות דמוקרטיות מרחיקות לכת.
תקופת הרפורמות ופרס נובל לשלום
ואכן עם כניסתו לתפקיד, החל אביי בגל רפורמות ששינה את פני המדינה.
הוא שחרר אלפי אסירים פוליטיים, הסיר את האיסור על פעילות קבוצות אופוזיציה וביטל את מצב החירום חודשיים לפני המועד המתוכנן. הוא גם נפגש עם מנהיגי אופוזיציה גולים כמו אנדארגצ'ו צהגה (Andargachew Tsege), שהיה נידון למוות וג'וואר מוחמד. מבחינה כלכלית, הוביל אביי מהלך של הפרטה רחבת היקף של חברות ממשלתיות, כולל חברת התעופה הלאומית "אתיופיאן איירליינס", במטרה לשפר את עתודות מטבע החוץ ולצמצם את החוב הלאומי. הוא אף הצהיר על כוונתו להקים בורסה לניירות ערך באתיופיה.
אבל ההישג הבינלאומי המרשים ביותר שלו היה דווקא סיום הסכסוך הממושך עם אריתריאה.
ביוני 2018 הודיע אביי על הסכמתו להעביר את העיירה השנויה במחלוקת באדמה (Badme) לידי אריתריאה, בהתאם להסכם אלג'יר משנת 2000. ביולי 2018 נערכה פסגה היסטורית באסמרה, שם חתם יחד עם נשיא אריתריאה, איסאייס אפוורקי, על "הצהרת שלום וידידות משותפת". על מאמציו אלו הוענק לו בשנת 2019 פרס נובל לשלום. ברם, מבקרים רבים טענו בהמשך כי ההסכם נותר ברובו "בלתי מיושם" וכי המצב בשטח לא השתנה מהותית עבור תושבי האזור.
הידעת?
אביי אחמד מחזיק בתואר דוקטור (PhD) מהמכון ללימודי שלום וביטחון באוניברסיטת אדיס אבבה, כשהתזה שלו עסקה בתפקידו של הון חברתי בפתרון סכסוכים בין-דתיים במחוז ג'ימה.
ווהמלחמה בתיגראי והנסיגה בכיוון הדמוקרטי
למרות הפתיחה המבטיחה, המתיחות האתנית והפוליטית הלפפ וגברה. בשנת 2019 פירק אביי את קואליציית ה-EPRDF והקים את "מפלגת השגשוג", מהלך שנדחה על ידי החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF). בנובמבר 2020, לאחר שה-TPLF תקפו את פיקוד הצפון של צבא אתיופיה, פרצה מלחמת תיגראי שנמשכה שנתיים. המלחמה, בה השתתפו כוחות אתיופיה ואריתריאה נגד כוחות ה-TPLF וצבא שחרור האורומו (OLA), הובילה למשבר הומניטרי חמור, עקירה המונית ואלפי הרוגים. קריאות נשמעו בקהילה הבינלאומית לשלול ממנו את פרס הנובל בשל פשעי מלחמה שבוצעו במהלך העימות.
מאז 2019, אתיופיה חווה נסיגה דמוקרטית תחת הנהגתו. הממשל מואשם בהפרות חמורות של זכויות אדם, צנזורה על התקשורת, השבתות אינטרנט חוזרות ונשנות ורדיפה סיסטמטית של עיתונאים ופעילים פוליטיים. אביי עצמו התבטא בנושא האינטרנט באומרו כי הממשלה תנתק אותו כשצריך, שכן "זה לא מים ולא אוויר". גם בזירה האזורית המתיחות גברה, במיוחד מול מצרים סביב סכר הרנסנס האתיופי, כשאביי מזהיר כי "שום כוח לא יעצור את אתיופיה מבניית הסכר" ואף רמז לאפשרות של מלחמה.
חייו האישיים ותפיסת עולמו
אביי נשוי לזינאש טייאצ'ו (Zinash Tayachew), בת אמהרה מגונדר אותה הכיר במהלך שירותם המשותף בצבא. לשניים שלוש בנות ובן אחד מאומץ. הוא דובר אורומו, אמהרית, תיגרינית ואנגלית, וידוע כחובב כושר המרבה להתאמן בחדרי כושר באדיס אבבה. אמונתו הפנטקוסטלית משחקת תפקיד מרכזי בחייו; הוא ומשפחתו פוקדים את הכנסייה בקביעות, והוא אף נושא דרשות לעיתים.
מבחינה אקדמית, אביי הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים, תואר שני במנהיגות טרנספורמטיבית ותואר שני נוסף במנהל עסקים. למרות השכלתו הרחבה, חוקרים כמו אלכס דה-ואל העלו טענות על פלגיאט בתזת הדוקטורט שלו וביקרו את עומקה המחקרי. כיום, אביי נותר דמות מקוטבת: עבור חלקו הוא ה"פופוליסט הליברלי" שניסה לאחד את המדינה, ועבור אחרים הוא מנהיג אוטוריטרי שהוביל את אתיופיה לאחד מרגעיה האפלים ביותר.
”השנה היא 2030 ואנו צפויים למנות 150 מיליון איש. 150 מיליון איש לא יכולים לחיות בבית סוהר גיאוגרפי.”
דמותו של אביי אחמד עלי מסמלת את הטרגדיה והתקווה של קרן אפריקה. מילדותו הצנועה בבשאשה ועד לבימות השטוקהולם, אביי ניסה לעצב מחדש את אתיופיה באמצעות רפורמות נועזות ומהלכי פיוס היסטוריים. עם זאת, המציאות המורכבת של מתחים אתניים, מלחמות אזרחים ודרישות לשליטה ריכוזית העיבו על הישגיו הראשוניים. כיום, אתיופיה ניצבת בפרשת דרכים גורלית, כאשר מורשתו של אביי – בין אם כמשכין שלום או כלוחם – עדיין נכתבת בשדות הקרב ובמסדרונות השלטון באדיס אבבה. עתידה של המדינה הגדולה בקרן אפריקה תלוי ביכולתה לגשר על הפערים שבין החזון לשגשוג לבין המציאות של עימותים פנימיים.
