מאות לוחמי חי"ר ושריון של צה"ל כיתרו לחלוטין את בינת ג'בייל, כשהם לוכדים מאות מחבלי חזבאללה בתוכה. הכוחות ממוקמים כעת בסמוך לאתר בו נשא נצראללה את "נאום קורי העכביש" הידוע לשמצה בשנת 2000. • אוגדת הקומנדו 98 השלימה את כיתור העיר בגזרה המרכזית של דרום לבנון כבר בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי, ב־9 באפריל 2026.
המבצע הפתיע עשרות מחבלי חזבאללה שמצאו מקלט בעיירה. חלקם ניסו להימלט עם התהדקות הכיתור וחוסלו תוך כדי בריחה, בעוד אחרים נותרו מתבצרים בפנים בזמן שיחידות צה"ל מתקדמות באיטיות ובזהירות כדי לאתרם ולטהר את העיירה מנוכחות מחבלים של ארגון הטרור.
סוכנות הידיעות הלאומית של לבנון דיווחה בבוקר יום ראשון, 12 באפריל 2026, כי כוחות ישראליים "עדיין מנסים לחדור ולהשתלט על השכונות הנותרות" בבינת ג'בייל וכי צה"ל מפגיז את פאתי העיירה בארטילריה.
הפשיטה על בית החולים
אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בקרב הייתה הפשיטה על בית חולים מקומי. בצה"ל מסרו כי זוהתה תשתית חזבאללה בתוך בית חולים ממשלתי בבינת ג'בייל. מספר מחבלים נצפו כשהם תצפתו על הכוחות מחלון בית החולים ופתחו באש. צה"ל מסר כי הכוחות חיסלו את המחבלים במהירות, ומאוחר יותר חיסלו כ-20 מחבלים נוספים בתקיפות ממוקדות באזור בית החולים. הכוחות פשטו על מתחם בית החולים וגילו במקום מצבור אמצעי לחימה. לפי צה"ל, חזבאללה השתמש בבית החולים באופן "שיטתי ומתמשך" למטרות צבאיות, כולל אחסון והעברת נשק, ושימוש במתקן לצורכי תצפית, מסתור ומחסה.
עד ל-14 באפריל צה״ל כבר כבש את מגרש הכדורגל הסמלי בו נצראללה נאם את נאום ״קורי העכביש״ שלו
מדוע בינת ג'בייל כה חשובה?
למבצע ערך סמלי עצום, שכן בינת ג'בייל היא העיירה השיעית הגדולה ביותר בלבנון הסמוכה לגבול ישראל (במרחק של כ־4 קילומטרים). במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006, כוחות ישראליים לא הצליחו להשתלט על העיר למרות קרבות עזים, במהלכו נפחו 17 לוחמים, בהם רועי קליין, סגן מפקד גדוד 51 בגולני שקפץ על רימון כדי להציל את חייליו. המלחמה ההיא שנמשכה 34 ימים הסתיימה תחת החלטה 1701 של האו"ם, שקראה לפירוז דרום לבנון מנשק ומעולם לא יושמה.
רגע השיא של העיר הגיע במאי 2000. לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון, נשא מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, את נאום הניצחון שלו בבינת ג'בייל, בו השווה את החברה הישראלית ל"קורי עכביש", כזו שנראית חזקה אך נשברת בקלות.
הנאום הזה הושמע שוב ושוב במשך למעלה משני עשורים כהוכחה לכך שחזבאללה יכול להביס את ישראל. העיר נודעה גם כ"בירת ההתנגדות" ו"בירת הטרור" לפי ישראל בדרום לבנון, והייתה המקום בו חזבאללה בלם את צה"ל בקרב המפורסם ב־2006.
ההקשר הרחב
הקרב החל ב־9 באפריל 2026, במקביל ליום השני להפסקת האש במלחמה מול איראן, כחלק ממתקפה ישראלית רחבה יותר נגד חזבאללה שכללה תקיפות ברחבי דרום לבנון במסגרת מבצע ״חושך נצחי״ במהלכו חוסלו מפקדים בכירים בארגון הטרור השיעי. איראן, פקיסטן וחזבאללה טענו כי הפסקת האש חלה גם על לבנון וכינו את הפעולות הישראליות הפרה שלה. מנגד, ישראל וארצות הברית עמדו על כך שהפסקת האש אינה חלה על החזית הלבנונית ולכן ראו בהמשך המבצע הצבאי נגד חזבאללה צעד לגיטימי.
זרוע היבשה של צה"ל פרסה את אוגדה 98 בדרום לבנון ב־7 באפריל, בנוסף לארבע אוגדות אחרות שכבר תמרנו שם, לצד חטיבות שריון, גבעתי, גדוד 51 בגולני וצנחנים. המטרה המוצהרת הייתה להשמיד מבנים סמוך לגבול המשמשים למטרות צבאיות ולהדוף את אנשי חזבאללה מצפון לנהר הליטני.
המסר של צה"ל
לפי דיווח ב־ynet, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ביקר בפאתי בינת ג'בייל ואמר: "זירת הלחימה המרכזית שלנו היא כאן בלבנון. אנחנו ממשיכים להעמיק את התמרון ולהכות בחזבאללה. זהו מבצע עוצמתי מאוד. כשאתם מתקדמים ונלחמים באויב, אתם מסתכלים לאחור ורואים את אורות היישובים שלנו – וזוהי מטרת המשימה שלכם".
ככל שכוחות היבשה מתקדמים, מחבלי חזבאללה נעים בין דירות מסתור ומקומות מחבוא כדי להימנע ממעצר, מה שחושף אותם למעקב אווירי ולתקיפות מהאוויר. צה"ל מסר כי גישה זו אפשרה לכוחות לחסל עשרות מחבלי חזבאללה בגזרת בינת ג'בייל בימים האחרונים.
כך, בעוד נצראללה כבר אינו בין החיים, עיר "קורי העכביש" שלו על סף נפילה וטנקי מרכבה ישראליים מוצבים בסמוך לאותו מגרש בו לעג בעבר לישראל, הקרב על בינת ג'בייל מייצג את אחד הרגעים הסמליים והעוצמתיים ביותר של המלחמה כולה.
תאמל״ק לי