תאמל״ק לי
סיפורו של הנשיא שעיצב מחדש את המאה ה-21 דרך מלחמות, משברים ורוח שמרנית נחושה.
בוקר ה-11 בספטמבר 2001 החל כיום שגרתי עבור ג'ורג' ווקר בוש עם ביקורו בבית הספר בפלורידה, אך הסתיים ברגע ששינה את פני ההיסטוריה ואת כהונתו לעד. הנשיא הצעיר, שהגיע לוושינגטון עם אג'נדה פנימית שאפתנית, מצא את עצמו ימים לאחר מכן ניצב על ערימת הריסות ב"גראונד זירו", אוחז במגפון ומבטיח לעולם כי קולם של האמריקאים יישמע. היה זה רגע מכונן של אחד המנהיגים השנויים ביותר במחלוקת ובעלי ההשפעה העמוקה ביותר בתולדות ארצות הברית המודרנית.
ג'ורג' ווקר בוש, יליד 1946, כיהן כנשיאה ה-43 של ארצות הברית בין השנים 2001 ל-2009. בנם הבכור של ג'ורג' ה.ו. בוש, הנשיא ה-41, וברברה בוש, הוא צמח מתוך עולם העסקים והבייסבול בטקסס עד לתפקיד מושל המדינה ומשם לניצחון צמוד ודרמטי בבחירות לנשיאות בשנת 2000. כהונתו הוגדרה על ידי הפיגועים במגדלי התאומים, המלחמה בטרור, הקמת המחלקה לביטחון המולדת והמלחמות הממושכות באפגניסטן ובעיראק.
שורשים, חינוך וקריירה מוקדמת
ג'ורג' ווקר בוש נולד ב-6 ביולי 1946 בבית החולים גרייס-ניו הייבן שבקונטיקט, כבנם הבכור של ג'ורג' הרברט ווקר בוש וברברה פירס. באותה עת היה אביו, טייס ימי לשעבר במלחמת העולם השנייה, סטודנט באוניברסיטת ייל. ג'ורג' גדל במידלנד וביוסטון שבטקסס, שם עסק אביו בתעשיית הנפט. למשפחה היו חמישה ילדים נוספים: רובין (שנפטרה מלוקמיה בגיל שלוש בשנת 1953), ג'ב, ניל, מרווין ודורותי. שושלת בוש הייתה בעלת השפעה רבה: סבו, פרסקוט בוש, היה בנקאי וסנאטור אמריקאי מקונטיקט, ואביו כיהן כסגן נשיא תחת רונלד רייגן לפני שנבחר לנשיא בעצמו.
חינוכו של ג'ורג' ווקר בוש החל בבתי ספר ציבוריים במידלנד, ולאחר מכן בבית הספר "קינקייד" ביוסטון. הוא המשיך לאקדמיית פיליפס באנדובר, מסצ'וסטס, שם שיחק בייסבול ואף היה ראש המעודדים. בעקבות אביו וסבו, למד בוש באוניברסיטת ייל בין השנים 1964 ל-1968, שם סיים תואר ראשון בהיסטוריה. בייל היה חבר באחוות דלתא קאפה אפסילון, כיהן כנשיאה, והיה חבר בחברה הסודית "גולגולת ועצמות". הוא תיאר את עצמו כסטודנט ממוצע עם ממוצע ציונים של 77 בשלוש שנותיו הראשונות.
הידעת?
ג'ורג' ווקר בוש היה הבן הראשון של נשיא שהפך בעצמו לנשיא מאז ימי ג'ון קווינסי אדמס.
בשנת 1968, בעיצומה של מלחמת וייטנאם, הצטרף בוש למשמר הלאומי האווירי של טקסס. הוא הוסמך כקצין, עבר הכשרה כטייס והטיס מטוסי קרב מסוג Convair F-102. הוא השלים את שירותו הפעיל בשנת 1970 ובשנת 1972 הושעה מטיסה לאחר שלא ניגש לבדיקה רפואית מתוכננת. בוש שוחרר בכבוד מחיל האוויר בסוף 1974 והוא נחשב לנשיא האחרון עד כה ששירת בצבא.
המפנה האישי והעסקי
לאחר שירותו הצבאי, פנה בוש ללימודי מנהל עסקים בהרווארד וקיבל תואר MBA בשנת 1975 – הנשיא היחיד המחזיק בתואר זה. הוא חזר לטקסס והשתלב בתעשיית הנפט, שם הקים את חברת "ארבוסטו אנרג'י" (ששינתה שמה ל"בוש אקספלוריישן"). בשנת 1984 התמזגה החברה עם "ספקטרום 7" ובהמשך עם "הארקן אנרג'י".
בתקופה זו חלו תמורות משמעותיות בחייו האישיים. ב-5 בנובמבר 1977 נישא ללורה וולש, מורה וספרנית. לשניים נולדו תאומות, ג'נה וברברה, בשנת 1981. בוש, שסבל בעבר משימוש מופרז באלכוהול ואף נעצר ב-1976 על נהיגה בשכרות במיין, החליט לחדול משתייה בשנת 1986, החלטה שייחס להשפעתה של לורה ולאמונתו הדתית שהתחזקה לאחר מפגש עם המטיף בילי גרהאם.
בשנת 1989 רכש בוש עם קבוצת משקיעים את קבוצת הבייסבול "טקסס ריינג'רס". הוא שימש כשותף מנהל פעיל, נהג לשבת ביציעים עם האוהדים והוביל את בניית האצטדיון החדש. מכירת חלקו בקבוצה בשנת 1998 הניבה לו למעלה מ-15 מיליון דולר.
הדרך לבית הלבן: מושל טקסס ובחירות 2000
הקריירה הפוליטית של בוש החלה בניסיון כושל להיבחר לבית הנבחרים בשנת 1978. לאחר מכן עבר לוושינגטון כדי לסייע בקמפיין הנשיאותי המוצלח של אביו ב-1988. בשנת 1994, ג'ורג' ווקר בוש קרא תיגר על המושלת המכהנת של טקסס, אן ריצ'רדס. הוא התמקד ברפורמות ברווחה, בחינוך ובמערכת המשפט, וניצח עם 53.5 אחוזים מהקולות.
כמושל, בוש קידם את קיצוץ המס הגדול ביותר בתולדות טקסס, חתם על חוק המתיר נשיאת נשק מוסתר והוביל רפורמות בסטנדרטים הלימודיים. הוא גם חתם על חוק שחייב רכישת אנרגיה ממקורות מתחדשים, מה שהפך את טקסס למובילה בייצור חשמל מאנרגיית רוח. ב-1998 נבחר מחדש ברוב שיא של 68 אחוזים.
הבחירות השנויות במחלוקת
בשנת 2000 התמודד בוש לנשיאות כ"שמרן מלא חמלה". יחד עם המועמד לסגן הנשיא, דיק צ'ייני, הוא התמודד מול סגן הנשיא המכהן אל גור. הבחירות הסתיימו באחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים ביותר בתולדות ארצות הברית, שהתמקד בספירת הקולות בפלורידה. בסופו של דבר, הכריע בית המשפט העליון בתיק "בוש נגד גור" על הפסקת הספירה החוזרת. בוש ניצח בחבר האלקטורים (271 מול 266), למרות שאל גור זכה ברוב הקולות בציבור הכללי.
11 בספטמבר והמלחמה בטרור
קראו גם: אש, דם ופלדה: על מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר
ג'ורג' ווקר בוש הושבע לנשיא ב-20 בינואר 2001. תוכניותיו המקוריות להתמקד בנושאי פנים שונו מן הקצה אל הקצה לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, בהם נרצחו כ-3,000 בני אדם. בתגובה, הכריז בוש על מלחמה גלובלית בטרור והציב אולטימטום למשטר הטאליבן באפגניסטן להסגיר את אוסמה בן לאדן, מנהיג אל-קאעידה.
באוקטובר 2001 פלשה ארצות הברית לאפגניסטן והפילה את משטר הטאליבן. בהמשך, בנאום "מצב האומה" ב-2002, טבע בוש את המונח "ציר הרשע" בהתייחסו לצפון קוריאה, איראן ועיראק. באביב 2003, למרות מחאות בינלאומיות רבות, הורה בוש על הפלישה לעיראק במטרה להפיל את סדאם חוסיין, בטענה שהמשטר מחזיק בנשק להשמדה המונית (WMD) ומקיים קשרים עם אל-קאעידה. סדאם חוסיין נלכד בדצמבר 2003 והוצא להורג מאוחר יותר, אך נשק להשמדה המונית לא נמצא מעולם.
”המלחמה שלנו בטרור מתחילה באל-קאעידה, אך היא אינה מסתיימת שם.”
בתחום הפנים, חתם בוש בכהונתו הראשונה על חוק ה-Patriot Act להגברת המעקב אחר חשודים בטרור, הקים את המחלקה לביטחון המולדת וקידם את חוק "שום ילד לא נשאר מאחור" (No Child Left Behind) לרפורמה בחינוך. הוא גם הוביל קיצוצי מס נרחבים והקים את תוכנית PEPFAR למאבק עולמי באיידס, שנחשבת לאחת מהישגיו הגדולים ביותר.
בוש נבחר מחדש ב-2004 לאחר שניצח את ג'ון קרי. אולם, כהונתו השנייה הייתה רוויית קשיים. הפופולריות שלו צנחה בעקבות הביקורת על ניהול המלחמה בעיראק ועל התגובה הממשלתית האיטית והלקויה להוריקן קטרינה באוגוסט 2005, אסון שגבה את חייהם של כ-1,800 בני אדם.
הכלכלה האמריקאית החלה להידרדר, וב-2008 פרץ המשבר הפיננסי החמור ביותר מאז השפל הגדול. הממשל נאלץ להעביר תוכניות סיוע שנויות במחלוקת (TARP) כדי להציל את התעשייה הפיננסית. בוש גם מינה שני שופטים שמרנים לבית המשפט העליון: ג'ון רוברטס (כנשיא בית המשפט) וסמואל אליטו.
בתחום האנרגיה, הצהיר בוש ב-2006 כי "אמריקה מכורה לנפט" וקרא לפיתוח טכנולוגיות אנרגיה נקייה, אם כי ספג ביקורת על נסיגתו מפרוטוקול קיוטו ועל עמדתו המורכבת בנושא שינוי האקלים.
הידעת?
במהלך ביקורו האחרון של בוש בעיראק ב-2008, עיתונאי עיראקי בשם מונתזר אל-זאידי השליך עליו את שתי נעליו במהלך מסיבת עיתונאים כאות מחאה.
החיים לאחר הנשיאות והמורשת ההיסטורית
ג'ורג' ווקר בוש עזב את הבית הלבן בינואר 2009 וחזר לטקסס. הוא ולורה התיישבו בדאלאס, שם הוקם המרכז הנשיאותי על שמו. לאחר סיום תפקידו, שמר בוש על פרופיל ציבורי נמוך יחסית, ונמנע מלבקר את יורשיו, ברק אובמה ודונלד טראמפ, מתוך אמונה שאין זה ראוי שנשיא לשעבר יתקוף את יורשו.
הוא פרסם את ספר זכרונותיו "Decision Points" (נקודות החלטה) ב-2010, ואת הביוגרפיה של אביו, "41: דיוקן של אבי". באופן מפתיע, בוש פיתח תשוקה לציור, ואף פרסם ספר המאגד דיוקנאות שצייר של וטרנים אמריקאים בשם "Portraits of Courage".
לאורך השנים, דעת הקהל עליו השתפרה במידת מה. בעוד שהיסטוריונים עדיין מדרגים אותו לעיתים קרובות כנשיא מתחת לממוצע בשל המלחמות והמשבר הכלכלי, רבים מעריכים את המאמצים שלו במאבק באיידס באפריקה ואת עמידתו הנחושה לאחר ה-11 בספטמבר. בוש עצמו הצהיר כי ההיסטוריה היא זו שתשפוט את החלטותיו, וכי הוא חי בשלום עם המעשים שעשה.
ג'ורג' ווקר בוש נותר דמות מפתח בהבנת הפוליטיקה האמריקאית של המאה ה-21. מעשיו כנשיא ממשיכים להדהד במזרח התיכון, במערכת המשפט האמריקאית ובביטחון המולדת. אנו מזמינים אתכם להמשיך ולחקור את דמויות המופת והאירועים שעיצבו את עולמנו כאן ב-HistoryIsTold, לשתף את הכתבה ולהירשם לניוזלטר שלנו לקבלת תכנים היסטוריים מרתקים ישירות אליכם.
חומר מעשיר לקריאה
Bush, George W., Decision Points, 2010.
Bush, George W., 41: A Portrait of My Father, 2014.
Bush, George W., Out of Many, One: Portraits of America’s Immigrants, 2021.
Bush, George W., Portraits of Courage: A Commander in Chief's Tribute to America's Warrior.
The 4% Solution: Unleashing the Economic Growth America Needs (Foreword by George W. Bush).
חומר מעשיר לצפייה
דמותו של בוש הופיעה בכמה סרטים ביוגרפיים, אך שני הבולטים על תקופת נשיאותו הם הסרט "W." שביים אוליבר סטון, כשאת בוש גילם ג׳וש ברולין.
סרט נוסף הוא הסרט ״סגן הנשיא״, שאומנם מתמקד דווקא בסגנו, דיק צ׳ייני, אך דמותו מופיעה שם לא אחת ושם הוא גולם על ידי סם רוקוול.
