סרט הפעולה "נקמה בלב ים" יצא לאקרנים לאחרונה. ג'ייסון סטיית'האם נכנס לנעליו של בעל מקצוע נוסף ויוצא לנקום בנבלים. נשמע מוכר? צפינו מחדש בכל סרטיו של השחקן הבריטי וסידרנו אותם מהגרוע ביותר לטוב ביותר. היזהרו: במהלך קריאת הכתבה קיים סיכון שתתמלאו השראה ותתחילו לדבר אך ורק בציטוטים על זאבים…
סטיית'האם מצטלם הרבה ולעיתים קרובות, ובדירוג הזה הערכנו כמעט כל עבודה שלו, למעט כמה חריגים. שני סרטים לא נכנסו לרשימה: "נומיאו ויוליה" ו"הנוסע". במקרה הראשון השחקן השתתף רק בדיבוב, ואילו במותחן של מייקל מאן יש לכוכב תפקיד אורח קטן להפליא: הוא מגלם אדם שמעביר בנמל התעופה תיק לדמותו של טום קרוז.
רקע: מג'ייסון סטיית'האם הצוללן לכוכב סרטי הפעולה
ג'ייסון סטיית'האם נולד ב-26 ביולי 1967 בשיירברוק שבדרבישייר, אנגליה. אביו, בארי סטיית'האם, עסק בין היתר במכירה בשווקים ובשירה, ואמו איילין הייתה רקדנית. בצעירותו עסק סטיית'האם גם בכדורגל ובאמנויות לחימה, אך התחום שבו הגיע לרמה תחרותית גבוהה במיוחד היה הקפיצה למים. הוא התאמן במשך שנים והיה חלק ממסגרת הקפיצה למים הבריטית.
הקריירה הספורטיבית שלו הייתה רצינית בהרבה מכפי שהדימוי ההוליוודי המאוחר שלו עשוי לרמוז. סטיית'האם ניסה להעפיל למשחקים האולימפיים של סיאול 1988 ושל ברצלונה 1992, אך לא התקבל לנבחרת האולימפית. לעומת זאת, הוא ייצג את אנגליה במשחקי חבר העמים באוקלנד ב-1990 בשלושה מקצועות קפיצה למים. לפי Team England, הוא סיים במקום השמיני בקפיצה ממקפצה של מטר ובמקום ה-11 הן במקפצה של שלושה מטרים והן בקפיצה מפלטפורמה של עשרה מטרים. סטיית'האם עצמו אמר לימים שהדברים שלא השיג בספורט סייעו לו להתמקד ברצינות רבה יותר בקריירת המשחק.
לאחר תקופת הספורט עבר סטיית'האם בין עיסוקים שונים. הוא מכר סחורות בשווקים ועבד בדוגמנות, בין היתר בקמפיינים של מותגים כמו French Connection וליוויס. החיבור בין עברו כמוכר רחוב לבין עבודת הדוגמנות הוביל בסופו של דבר למפגש ששינה את חייו: הבמאי הצעיר גאי ריצ'י חיפש אדם שיוכל לגלם נוכל רחוב באופן משכנע, והניסיון האמיתי של סטיית'האם התאים לתפקיד. כך קיבל את תפקידו הקולנועי המשמעותי הראשון ב"קלפים, כסף ושני קנים" משנת 1998. המכון הבריטי לקולנוע מציין את סטיית'האם כאחד משחקני הסרט, שהפך לאחת ההצלחות הבריטיות הבולטות של תקופתו.
שיתוף הפעולה עם ריצ'י נמשך ב"סנאץ׳" בשנת 2000 ובהמשך גם ב"אקדח". בשנות האלפיים ביסס סטיית'האם בהדרגה את דמותו הקולנועית המזוהה עמו עד היום: גבר קשוח, מאופק, בעל יכולות לחימה וכושר גופני יוצא דופן. טרילוגיית "המשלח", "הג'וב האיטלקי", סרטי "קראנק", "הבלתי נשכחים", סדרת "מהיר ועצבני", "המכונאי", "אימה במצולות", "שומר טינה" ו"הכוורן" הפכו אותו לאחד מכוכבי הפעולה המזוהים ביותר עם הקולנוע של המאה ה-21.
47. "הבלתי נשכחים 4" (2022)
חזרתם המבישה של הגיבורים האהובים
החלק הרביעי של "הבלתי נשכחים" אינו רק הסרט החלש ביותר בסדרה, אלא אולי גם אחד הסרטים הגרועים בקריירה של כל אחד ממשתתפי צוות הכוכבים. הלוחמים הקשוחים מחבורתו של סילבסטר סטאלון השתנו ללא הכר: עכשיו הם נזכרים בדמעות במעללי העבר ומתלוננים על התקפי חרדה. וכאשר המנהיג שלהם, בארני רוס, מת, הם מתאבלים עליו ביגון ואף נושאים עמם, משום מה, את ידו השרופה. וזה עוד החלק הניתן ביותר לצפייה בסרט.
האימה האמיתית מתחילה כאשר מגיעים קטעי הפעולה. בסרט שעלה 100 מיליון מופיעים אפקטים ממוחשבים זולים שנראים כאילו נלקחו משנות האלפיים ועריכה תזזיתית שאינה מאפשרת להבין מה מתרחש, ובמחצית מזמן המסך מופיעים פעלולנים במקום הכוכבים. היוצרים בהחלט השקיעו מאמץ עצום. הרי צריך להתאמץ במיוחד כדי לצלם סרט שבו ג'ייסון סטיית'האם, טוני ג'ה ודולף לונדגרן נראים כמו כפילים זולים שלהם שנמצאו בלינקדאין.
ציון: 1/10
46. "בשם המלך: אגדת המצור" (2006)
פארודיה בלתי מכוונת על סרטי פעולה ופנטזיה
גאון הקולנוע הגרוע אווה בול ביים סרט המבוסס על משחק המחשב Dungeon Siege, שבו ג'ייסון סטיית'האם מגלם אביר המכונה "איכר". מה יכול להיות מוזר יותר? סרט הפנטזיה עתיר התקציב אך הכושל מזכיר העתק של "שר הטבעות", החל בעלילה על מסע קסום וכלה באויבים שנראים כמו דמויות משחק חסרות אישיות המזכירות את הנאזגול. במשך מרבית הסרט הגיבורים פשוט משוטטים ביערות חדגוניים ומהרהרים בגורל הממלכה. אבל מדי פעם פורץ מבעד למסך בידור אמיתי: דמותו של סטיית'האם נושאת עמה לכל מקום בומרנג, אולי הנשק המגוחך ביותר בתולדות הז'אנר.
ציון: 1/10
45. "נקמה בלב ים" (2026)
או טבח בלב האוקיינוס…
אולי אחד הסרטים חסרי הייחוד ביותר בקריירה של סטיית'האם. הכול כאן שבלוני להפליא אפילו ביחס לסרט פעולה מהסוג המיושן. הגיבור הראשי הוא מעין מחסל בשר ודם שפרש לגמלאות. אויביו הם נבלים מרושעים העוסקים בסחר בבני אדם. אפשר היה לחשוב שספינת משא כמקום ההתרחשות תכניס מעט תנופה לסיפור. ממש לא: במשך רוב הסרט דמותו של סטיית'האם מתרוצצת בין תפאורות אפורות של תאים וסיפונים ומסתתרת מהרעים. וכשהוא בכל זאת פוגש אחד מהם, מתחיל החלק הגרוע ביותר: הפעולה. בדרך כלל סרטי סטיית'האם מספקים לפחות קרבות וקרבות ירי מבוימים היטב, אבל ב"מרד" הכול עצל להחריד. כשיורים, עושים זאת באקדחים וממרחק. כשנלחמים, אלה בעיקר אגרופים. כמה סצנות עקובות מדם אינן מפצות, למרבה הצער, על שעה וחצי שאבדו. הספינה הזאת מתחילה לשקוע כבר בדקות הראשונות.
ציון: 1/10
44. "הבלתי נשכחים 3" (2012)
החלפה כושלת של ותיקי הז'אנר
בניסיון לרדוף אחר קהל צעיר שינו יוצרי "בלתי נשכחים" את דירוג הסרט מ-R ל-PG-13, ולכן נעלמו מהמסך הקללות העסיסיות וההריגות העקובות מדם. זו החלטה מפתיעה במיוחד בהתחשב בכך שהזיכיון נוצר עבור גברים מעל גיל 40 המתגעגעים לסרטי פעולה מהאסכולה הישנה. בשלב הזה הידרדרה הסדרה באופן תמוה לקרבות ירי כמעט ילדותיים, שבהם כל הכדורים חולפים ליד הגיבורים.
הבגידה השנייה במעריצים הגיעה ממקום בלתי צפוי. צוות השחקנים הוצער במידה ניכרת, וגלן פאוול, קלן לוץ וכוכבים צעירים אחרים של הז'אנר החלו להופיע לעיתים קרובות יותר. זה היה יכול להיות חיובי, אלא שהצופים קנו כרטיסים בבירור בשביל הוותיקים כמו סליי, סטיית'האם ולונדגרן.
ציון: 1/10
43. "סוגר פינות" (2025)
יודע לעשות הכול
"הכוורן" היה אחד מסרטיו המבטיחים ביותר של סטיית'האם בשנים האחרונות. שפטו בעצמכם: הבמאי הוא דייוויד אייר, שביים את "זעם"; הבסיס הוא סדרת ספרים מאת יוצר הקומיקס צ'אק דיקסון, ולתסריט תרם, באופן מפתיע, גם סילבסטר סטאלון. אבל בסופו של דבר התקבל עוד סרט פעולה רגיל עם ג'ייסון סטיית'האם. סיפור על בחור קשוח שיוצא למשימה אחרונה אחת? יש. בעיות משפחתיות? יש. בתו של הבוס שזקוקה להצלה? שאלה רטורית.
"הכוורן" הוא סרט סוג ב' במיטב המסורת הגרועה ביותר של סרטי הפעולה דלי התקציב משנות ה-90, אלא שסרטו של דייוויד אייר עלה 40 מיליון. לא מדובר רק בעלילה, אלא גם בהחלטות היצירתיות, החל בכך שהכוכב המזדקן משתתף פחות ופחות בקרבות פנים אל פנים וכלה בכמה מאפיינים סגנוניים, אם אפשר לקרוא להם כך. הנבלים ממזרח אירופה, למשל, לובשים כאן מעילי פרווה ורודים וכובעים ראוותניים.
ציון: 2/10
42. "המכונאי: התחייה" (2016)
הרפתקאות חדשות של המתנקש המסתורי
לאחר סיום הסרט הראשון ארתור בישופ, בגילומו של ג'ייסון סטיית'האם, יורד למחתרת בריו דה ז'ניירו ומאמץ את השם המתבקש סנטוס. אלא שהעבר משיג אותו: כעת עליו לביים את מותם של שלושה אנשים נוספים.
אם "המכונאי" הראשון היה סרט פעולה מאופק, "התחייה" הוא סרט פעולה גברי קלאסי: אישה מוחפצת במצוקה, בגילומה של ג'סיקה אלבה; גברים קשוחים שמשוחחים בלי סוף על כלי נשק; וגיבור כמעט כל-יכול. הוא מסוגל להיכנס לכלא במלזיה ולהרוג אדם באמצעות ארס נחש, או לטפס על גורד שחקים ולחסל קורבן באמצעות יצירת חור בבריכת הגג. למעשה, הסרט כולו קיים בשביל שתי הסצנות האלה.
ציון: 2/10
41. "רוחות מארס" (2001)
סרט האימה הנשכח של אמן האימה
סרט אימת החלל השנוי במחלוקת של ג'ון קרפנטר זכה בתחילה לשנאה, ורק שנים לאחר מכן הוכתר כסרט פולחן. זה אינו רק סרט אלא קפסולת זמן משנות האלפיים. במשך שעה וחצי רצים הגיבורים בנופים מדבריים ומסתתרים מרוחות שהשתלטו על גופיהם של כורים חסרי ישע. הפועלים שאיבדו את שפיותם השחיתו את גופם וכעת נראים יותר כמו סולנים של להקות מטאל.
סטיית'האם עצמו מביך במיוחד: במהלך כל המחצית הראשונה של הסרט דמותו אובססיבית פשוטו כמשמעו לרצון לקיים יחסי מין עם מישהי. אולי משום כך כבר לא נותרה לדמותו אנרגיה לסצנות הפעולה.
ציון: 2/10
40. "מבצע פורצ'ן: תרגיל מלחמה" (2024)
הכישלון היצירתי של גאי ריצ'י
שיתופי הפעולה בין סטיית'האם לריצ'י הניבו בדרך כלל תוצאות טובות, אבל ב"פורצ'ן" משהו השתבש. בכל הסרט יש לכל היותר שתי סצנות פעולה מלאות, ולכן גם דמותו של ג'ייסון סטיית'האם אינה מספיקה להתפתח. אוברי פלאזה אף גונבת ממנו את כל משפטי הגבריות והבדיחות העוקצניות.
הסרט נראה מעט חיוור: העלילה מרגישה כאילו נכתבה בידי ChatGPT בשביל עוד סרט פעולה בלעדי של נטפליקס. נשק סודי? נבלים ממזרח אירופה? הצלת העולם? הסרט טובע תחת משקלם של משחקי מילים גרועים וחילופי עקיצות אינסופיים והבמאי פשוט לא יודע מתי לעצור.
ציון: 2/10
39. "הכוורן" (2024) ו"הכוורן 2" (2027)
סטיית'האם מברר מה קרה לכסף
הכוורן הקשוח אדם קליי נוקם בנוכלי טלפון שהביאו שכנה מבוגרת לכדי התאבדות. נקודת הפתיחה הזאת הייתה יכולה להפוך לסרט פעולה קיטשי ומודע לעצמו, אבל הבמאי דייוויד אייר בחר בדרך הפשוטה: סרט נקמה רציני.
למרות השם, סטיית'האם אינו משתמש בדבורים כאמצעי הרג. רוב העבודה נעשית בעזרת אקדחים, תת-מקלעים או אגרופים. הסרט יכול להתגאות בעיקר באכזריות ובציניות שלו. בשונה מרוב גיבורי הפעולה, אדם קליי אינו מהסס לקטוע איברים לאויביו או למחוץ נבלים באמצעות תאי מעליות. לכן לפחות מניין הרוגים מסוים מובטח לחובבי הז'אנר.
ציון: 3/10
38. Turn It Up (2000)
דרמת רחוב שגרתית
דרמה מוזיקלית שאפתנית על ראפ נעלמה בצדק בצל סרטים מוצלחים יותר כמו "8 מייל" או "החבר'ה מהשכונה". הסרט לא מפתח אף אחד מהנושאים בו: הראפרים מוצגים באופן סטריאוטיפי, העימותים מלוכלכים והדמויות משניות. אפילו סטיית'האם, בתפקיד גנגסטר כריזמטי, נראה כמו העתק עצוב של עצמו מסרטיו של גאי ריצ'י. אין בו אפילו שמץ של אירוניה. למעשה, גם בסרט כולו אין.
ציון: 3/10
37. "אימה במצולות" (2018)
סרט פעולה חסר שיניים על כריש
האם אפשר ליצור סרט משעמם באופן פרדוקסלי על עימות בין כריש פרהיסטורי ענקי לבין אנגלי קירח? מתברר שכן. הרעיון המרכזי הוא היתרון העיקרי של הסרט, ואולי היחיד.
חלק גדול מן העלילה מתרחש מתחת למים, שם הגיבורים בורחים מהמגלודון בסירה ממוחשבת. במקביל מנסה גם צוות תחנת המחקר הימית הענקית להתגונן מפני היצור צמא הדם. בסרט הרציני להפתיע הזה אין מקום אפילו לבדיחה קטנה, ורק כאשר שני היצורים הגדולים ביותר על פני כדור הארץ, סטיית'האם והמג, מתנגשים זה בזה, נוצר סוף סוף מחזה. אלא שהוא נמשך לכל היותר חמש דקות.
ציון: 3/10
36. "פארקר" (2012)
גנב, רוצח ורומנטיקן
הגנב המקצועי פארקר מקפיד על קוד מוסרי נוקשה: הוא אינו הורג ללא סיבה ותמיד עומד במילתו. שותפיו, לעומת זאת, אינם כבולים לעקרונות כאלה ולכן ממהרים להשאיר אותו גוסס בצד הדרך. לאחר סצנת שוד נמרצת, שבה מופיעים ליצנים וסטיית'האם לבוש ככומר, הסרט נתקע בעלילת נקמה איטית עד כאב. אבל יש גם יתרונות: קו רומנטי חביב באופן מפתיע בין פארקר לבין סוכנת נדל"ן מקומית בגילומה של ג'ניפר לופז. זו עוד הוכחה לכך שכדאי ללהק את סטיית'האם לעיתים קרובות יותר לתפקיד המאהב.
ציון: 3/10
35. "קלף חזק" (2014)
הקירח טוען את החפיסה
איש הצבא לשעבר ניק ויילד יוצא למסע נקמה לאחר שאדם עשיר מכה את חברתו. אפשר לחשוב שמאותו רגע דמותו של סטיית'האם תהרוס בתי קזינו ותפזר המוני אויבים לכל עבר, אבל זה אינו המצב.
לאחר פתיחה נמרצת שולח הבמאי סיימון וסט את הצופה אל הביבים של לאס וגאס: הגיבור משחק בקזינו במשך זמן רב, נאבק בשדים הפנימיים שלו ומנסה להחליט כיצד לחיות את חייו. נדמה שהסרט אינו מסוגל להחליט מה הוא רוצה להיות: סרט פעולה מתפוצץ או נואר על גבר מבולבל הסובל מהתמכרות להימורים. זה אחד הסרטים המעטים בפילמוגרפיה של השחקן שבהם הוא נראה פגיע וחסר ביטחון. אבל הוא מומלץ רק למעריציו המסורים ביותר של סטיית'האם.
ציון: 3/10
34. "מהיר ועצבני 10" (2023)
חזרתה נטולת התהילה של הסאגה
החלק העשירי בסאגה המשפחתית של דומיניק טורטו נשמע כמו יצירת מופת בז'אנר: ג'ייסון מומואה בתפקיד הג'וקר המקומי, פצצה ענקית שמתגלגלת ברחבי הוותיקן ומכוניות המצוידות בתותחים. אלא שהסרט הופך לקורבן של מגמות בתרבות הפופ. וין דיזל הופך אותו למופע נוסטלגיה עצום: כמה סצנות מחלקים קודמים משוחזרות, מוצג נבל שיש לו קשר משפחתי לנבלי העבר, והסיום אף נקטע באמצע. להמשך נצטרך להמתין כמה שנים. לאחת הדמויות החביבות ביותר בסדרה, שואו, יש כאן תפקיד זעיר במיוחד: דמותו של ג'ייסון סטיית'האם נמצאת על המסך רק דקות ספורות.
ציון: 4/10
33. "בליץ'" (2011)
משחק חתול ועכבר עם רוצח סדרתי
שוטר שאינו מתפשר, בגילומו של סטיית'האם, רודף אחר רוצח סדרתי בגילומו של איידן גילן, שרוצח שוטרים. כבר נקודת הפתיחה הזאת מסייעת לסרט להתעלות מעל רוב סרטי הפעולה של השחקן.
הסרט מתפתח בדיוק כצפוי: העלילה מתרחשת ברחובותיה הקודרים וחסרי התקווה של לונדון, הדמויות מהרהרות בחוק ובהפקרות, והנבל הכריזמטי גונב כצפוי את כל תשומת הלב. אין הפתעות, ולכן בערך באמצע העלילה מתחילה לעייף. עם זאת, העימות בין דמויותיהם של סטיית'האם וגילן הוא אחת הסיבות שבגללן עדיין רוצים להגיע עד הסוף.
ציון: 4/10
32. "יחידת עילית" (2011)
סרט פעולה קודר על אנשי צבא
המתנקש לשעבר דני ברייס נאלץ לחזור למקצוע כדי להציל את חברו, בגילומו של רוברט דה נירו, מידיו של שייח' ערבי. "המקצוען" אינו סרט טיפוסי במיוחד בקריירה של סטיית'האם.
זהו סרט אפל על מאבקי שירותי מודיעין ועימותים פוליטיים רחבי היקף, המבוסס על ספר בעל אותו שם, שאמינותו ספגה ביקורת לא פעם. משום כך בתחילת הסרט מעמיסים על הצופה מידע על מלחמת דופאר ועל שירות האוויר המיוחד הבריטי. הבעיה היא שהעלילה נכנסת במהירות למעגל חוזר: דמותו של סטיית'האם ושותפיו יוצאים למשימה, הורגים אדם ומתחילים שוב מההתחלה. מן האווירה הריגולית ומהמותחן הפוליטי המתוח לא נותר זכר.
ציון: 4/10
31. "המגן" (2026)
אל המגדלור
גבר בעל עבר אפל מציל ילדה מידי בריונים. כמה פעמים כבר ראינו עלילות דומות? "מקלט" אכן אינו מפתיע בעלילה שלו, וברגעים מסוימים אף מצליח לקלקל נוסחה שנבחנה במשך שנים. בחצי השעה הראשונה, למשל, אין פעולה כלל. אנחנו מתבוננים במשך זמן רב בדמותו של סטיית'האם מבלה את ימיה בעצב על מגדלור.
אבל ברגע שהסרט מפסיק להעמיד פנים שהוא מותחן על גאולה, הצפייה מפסיקה להיות עינוי. יש כאן מרדפי מכוניות, קרבות ירי במגוון כלי נשק ואפילו אלמנטים המזכירים את "שכחו אותי בבית". בדומה לקווין מקאליסטר, גם גיבור הסרט מוכשר מאוד בהכנת מלכודות. שום דבר יוצא דופן אפילו לפי אמות המידה של הקריירה של סטיית'האם, אבל לפעמים זה משעשע.
ציון: 5/10
30. "המכונאי" (2010)
סרט פעולה מהאסכולה הישנה
עיבוד מחודש למותחן המוצק משנת 1972 בכיכובו של צ'רלס ברונסון, על מתנקש שמביים את מותם של אחרים. בניגוד למקור ההרפתקני, סרטו של סיימון וסט הוא סרט פעולה ברוטלי.
ארתור בישופ הוא אדם של כבוד וכללים. הוא פועל לפי קוד מקצועי מחמיר, שומר על ביתו נקי לחלוטין ואחרי כל משימה מתיישב בכורסה ומאזין לתקליטים האהובים עליו. חייו המסודרים מתערערים כאשר בנו של הקורבן האחרון שלו נכנס לתמונה, והסרט הופך לסיפור פרדוקסלי על תלמיד ומורה בסגנון "המוות רוכב על סוס". דווקא סצנות ההתנקשות רחוקות מלהיות החלק החזק ביותר.
ציון: 5/10
29. "הבלתי נשכחים 2" (2012)
כל אגדות סרטי הפעולה במקום אחד
סיימון וסט, מוותיקי סרטי הפעולה של שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, הבין מיד מה חסר לזיכיון והכניס לסרט כמה פעלולים אבסורדיים אך מרהיבים. כאן ג'ייסון סטיית'האם מתנגש במסוק קרב כשהוא רכוב על אופנוע, וז'אן-קלוד ואן דאם הורג אדם בכך שהוא מחדיר ללבו סכין באמצעות בעיטה.
גם מספר הכוכבים גדל באופן כמעט מעריכי, כך שגם כששום דבר אינו מתרחש על המסך, הופעה נוספת של צ'אק נוריס או ארנולד שוורצנגר מושכת מיד את תשומת הלב. הסרט אולי תקוע בלי בושה בעבר, אך יש בו כמה קטעים מקסימים שקשה לשכוח גם שנים לאחר הצפייה.
ציון: 5/10
28. "בחזית" (2013)
ג'ייסון סטיית'האם נגד ג'יימס פרנקו
סרט פעולה על פי תסריט של סילבסטר סטאלון יכול היה להיעלם בקלות בקטלוג אינסופי של סרטים על גברים נקמנים. אבל ב"הגבול האחרון" יש כמה פרטים שהופכים אותו לקישוט ז'אנרי חביב.
הנבל הראשי הוא סוחר סמים המכונה אליגטור, בגילומו של ג'יימס פרנקו. הצמד העוין שלו עם ג'ייסון סטיית'האם נראה מטורף במיוחד: בעוד האחד מכווץ את גבותיו באופן דרמטי ומציג שרירים, האחר מפעיל את כל שרירי הפנים ופשוט נהנה לשחק נבל חסר מעצורים. גם זירת ההתרחשות אינה טיפוסית לסרט פעולה: לואיזיאנה. לכן כל העימותים הגבריים מתרחשים על רקע ביצות, יערות ואסמים ישנים. לפחות יש בכל זה מעט חיים.
ציון: 5/10
27. "קוד שמור" (2012)
"לאון" משלנו
דמותו של סטיית'האם מצילה ילדה מידי המאפיה הסינית, משום שלילדה יש זיכרון יוצא דופן והפושעים השתמשו בה כמאגר אנושי של מידע פלילי.
הנושא הצבעוני של הטריאדות בניו יורק והבימוי הז'אנרי הנוקשה של בועז יכין, שנראה כאילו נלקח מספר לימוד, מאפשרים לסרט לחרוג מגבולות סרט פעולה טיפוסי לצפייה ביתית. הפעולה כאן כה ארצית וברוטלית שכל מכה או ירייה הפוגעות בגיבור נראות קטלניות. עם זאת, העלילה מתכנסת בהדרגה לתבנית מוכרת וחסרת ייחוד: סיפורו של מתבודד שנאלץ לטפל בילד.
ציון: 5/10
26. "לונדון" (2005)
התפקיד התיאטרלי ביותר של סטיית'האם
זהו הסרט המוזר ביותר בקריירה של השחקן. בדרך פלא הוא מצא את עצמו בקומדיה רומנטית עתירת דיאלוגים על סוחר סמים, בגילומו של כריס אוונס, שאינו מצליח לשכוח את חברתו לשעבר.
הגיבור יוצא למסיבה שבה אמורה להופיע אהובתו ולוקח עמו לקוח, בנקאי המכור לקוקאין, שאותו מגלם ג'ייסון סטיית'האם. במשך רוב הסרט הדמויות מסתגרות בשירותים ומשוחחות על הכול, מניסויים מדעיים בארנבים ועד לחיפוש אחר אלוהים. באופן מפתיע, השחקן הבריטי מרגיש שם בנוח לחלוטין. אחרי העבודה עם גאי ריצ'י הוא כנראה למד לומר אפילו את המשפטים המצחיקים ביותר בפנים חתומות, ולכן מצליח להכניס לעלילה הסנטימנטלית כמה בדיחות חדות במיוחד.
אולי יעניין אותך
ציון: 5/10
25. "המשלח 2" (2005)
סרט גיבורי-על על נגיף קטלני
סרט ההמשך הפך את סרט הפעולה האירופי התמים לסרט גיבורי-על. נופיה שטופי השמש של צרפת הוחלפו בנופים העירוניים של מיאמי, ובעלילה הופיע נגיף קטלני: אם לא יעצרו את הנבלים, כל אוכלוסיית העולם עלולה למות.
גם ממדי הפעולה גדלו. ג'ייסון סטיית'האם מקפץ במכונית בין מבנים, וכשהוא יוצא ממנה הוא מחריב חדרים ברימונים ובמקלעים. באופן פרדוקסלי, השדרוג הזה אינו מיטיב עם הזיכיון. "המשלח 2" מתערבב בקלות עם שלל שוברי הקופות הרועשים של שנות האלפיים, בעוד הסרט הראשון שמר על קול ייחודי: פרשנות מחודשת ומוזרה לנואר, המצולמת בסגנון קליפים של התקופה.
ציון: 5/10
24. "אימה במצולות: התהום" (2023)
לפעמים הם חוזרים
בן ויטלי, במאי סרטי אימה פרועים, ניסה להציל את הצופים מעוד מתקפת כרישים מתישה. אולי החלק השני עדיין אינו מעלה את הסדרה לרמה נסבלת לחלוטין, אבל לפחות הוא מוסיף מעט אבסורד.
הפעם היוצרים כבר מתווכחים עם חוקי הפיזיקה: ג'ייסון סטיית'האם שוחה כמה מטרים בעומק של קילומטרים בלי חליפת צלילה, ואיכשהו ריאותיו אינן קורסות בגלל הלחץ. הסיום כבר מזכיר סרטי אימה קיטשיים של אולפני טרומה, כאשר הבמאי מתענג בגלוי על מג ועל תמנון ענקי שתוקפים חוף עמוס בבני אדם. חבל שזה רק חלק קטן מן הסרט.
ציון: 6/10
23. "מהיר ועצבני: הובס ושואו" (2019)
שני החברים האלה שיושבים בספסל האחורי…
סרט הספין-אוף על שתי הדמויות הבולטות ביותר ב"מהיר ועצבני" איים להפוך לסרט הטוב ביותר בסדרה. התוצאה היא הסרט הראשון בזיכיון שמחזיק את הצופה מול המסך לא בזכות הפעולה, אלא בזכות הכימיה הרעילה והמקסימה בין שני גיבוריו.
בזמן שדייוויד ליץ' משתעשע בדמויות ממוחשבות ומנסה להפוך את אידריס אלבה לנבל של סרט קומיקס, דוויין ג'ונסון וסטיית'האם פשוט נהנים מול המצלמה: מעליבים זה את זה, הולכים מכות ומציגים לראווה את שריריהם. היה אפשר לעשות על שתי הדמויות האלה קומדיה קטנה ואינטימית, בלי פיצוצים, מרדפים מגוחכים ותפניות עלילתיות של אופרת סבון. פשוט סרט שיחות משעשע ולא מתוחכם על האופן שבו אויבים מושבעים הופכים לחברים הטובים ביותר.
ציון: 6/10
22. "המשלח 3" (2008)
סטיית'האם רוקד סטריפטיז
אם "המשלח 2" נפל קורבן לשאיפות מוגזמות ולנוסחאות הוליוודיות, הסרט השלישי דווקא חוזר בצייתנות להגדרות היצרן. גיבורו של ג'ייסון סטיית'האם שוב צריך להציל אישה, הפעם אוקראינית מקסימה, לחשוף את פלג גופו העליון על רקע הריביירה הציורית ולדהור ברחובות צרפת.
לא חסרות סצנות פעולה יצירתיות: מכונית שקופצת על גג רכבת נוסעת או קרב שבו הגיבור מחסל את אויביו בעזרת הז'קט שלו. ובכל זאת, מה שנחרט בזיכרון אינו אף אחת מהן, אלא סצנת הסטריפטיז שהפכה למם.
ציון: 6/10
21. "מרגלת" (2015)
קומדיה מגוחכת על סוכן הביון המוזר ביותר
בשנות ה-2010 התמקד סטיית'האם לחלוטין בבניית דמותו של הנוקם הגברי. אולי משום כך תפקידו ב"מרגלת" עדיין מעורר התלהבות.
הבמאי פול פייג הפך למעשה את הדמויות הקודמות של השחקן לקריקטורה: בסרט הריגול ג'ייסון קשוח באופן מגוחך. הוא כמעט אינו משתתף בפעולה, אבל מדבר הרבה. למשל, על כך שחברתו הושלכה ממטוס אל תוך מנועו של מטוס אחר. או על כך שהוציא רסיסים מעיניו בעצמו. וגם טעם 197 סוגי רעל.
לצד הבדיחה הזאת שאר ההומור ב"מרגלת" מחוויר במהירות. אז גם מתברר שמדובר בקומדיה בסגנון SNL שעשויה היטב אך חסרת חוש מידה: על כל רעיון מוצלח יש כאן חמישה שמפספסים.
ציון: 6/10
20. "13" (2009)
"משחק הדיונון" בגרסה אירופית
הבמאי הגאורגי גלה בבלאוני צילם מחדש את המותחן שלו על טורניר רולטה רוסית עם שחקנים הוליוודיים: מיקי רורק בתפקיד יורה חסר דאגות, מייקל שאנון בתפקיד מנחה מוחצן ואלכסנדר סקארסגארד בתפקיד המוכר של הבריון.
סטיית'האם, לעומת זאת, הופך לבחור הרע ששולח שוב ושוב את אחיו למשחקים קטלניים ומוכן לעשות הכול תמורת כסף. השחקן נראה טבעי להפליא בתפקיד הגנדרן המלוטש. הסרט עצמו נחות מן המקור: זהו סיכום מקוטע של סיפור פרוע, שנראה כאילו נגזר שוב ושוב במספרי המפיקים. גם הבמאי האירופי הניח בתמימות שיוכל להפוך מותחן איטי לאטרקציה הוליוודית.
ציון: 6/10
19. "הבלתי נשכחים" (2010)
הוותיקים מסתערים על השלטון
מחווה צבעונית, רועשת ומוגזמת לשנות ה-80 המאצ'ואיסטיות עלולה בתחילה לעצבן בתמימותה ובפתוס חסר המעצורים שלה. אבל אחרי חצי שעה של צפייה בגיבורים קשוחים במעילי עור רוכבים על אופנועים רועמים ומבלים את זמנם החופשי בברים של אופנוענים, אתה מתחיל בעל כורחך להאמין ברומנטיקה הגברית הזאת.
וכאשר הפעולה מתחילה, מפסיקים לחלוטין לנתח את מה שקורה על המסך. כמה נפלא שכולם התכנסו כאן היום וניסו להפיל עוד עריץ-דיקטטור במדינה דרום אמריקאית.
ציון: 6/10
18. "גאולה" (2012)
נואר הפוך על הפרעת דחק פוסט-טראומטית
חייל משוחרר חסר בית ששירת באפגניסטן נכנס לדירה שנותרה ללא בעליה כמעט שנה ומתחיל חיים חדשים. הוא מכיר נזירה ומתחיל לעבוד כשוטף כלים במסעדה סינית.
עלילת סרט הפעולה הנאו-נוארי הזה שונה מאוד מרוב הסרטים בפילמוגרפיה של השחקן, משום ש"אפקט יונק הדבש" נכתב ובוים בידי סטיבן נייט, חובב הפיכת מוסכמות ז'אנריות. התסריט מלא בקלישאות: חייל מדוכא, שוטרים מושחתים, נקמה על רצח אהובה ואפילו סחר בבני אדם. אבל המחבר מצליח לכוון את הסיפור לעבר מותחן אפל, סמיך ואיטי, העוסק באנשים העוטים מסכות ומחליפים זהויות כמו כפפות. אולי מעניין יותר לדבר על הסרט מאשר לצפות בו, אבל הניסוי המשחקי של סטיית'האם בהחלט הצליח.
ציון: 6/10
17. "הג'וב הבריטי" (2008)
הקירח שודד עוד בנק
סרט שוד המבוסס על אירועים אמיתיים. בשנת 1971 שכר מישהו מבנה של חנות נטושה, חפר מנהרה אל כספת סמוכה וגנב 1.5 מיליון לירות שטרלינג. המשטרה עצרה חשודים, אבל לפי האגדה האשמים האמיתיים עדיין מסתובבים חופשיים.
לסטיית'האם יש כאן תפקיד רגוע באופן מפתיע. הוא מופיע כאדם עובד רגיל שפונה לפשע בתקווה לחיים טובים יותר. למרות אופיה ההרפתקני של העלילה, היוצרים אינם מתחכמים עם הקהל: תוכנית השוד מציאותית מאוד ורחוקה מהתחבולות של חבריו של אושן, וגם הפעולה נטולת זוהר הוליוודי. באופן מפתיע, האסתטיקה הזאת מתאימה לסטיית'האם מאוד. דמויותיו משתלבות באופן מושלם בתפאורה האפורה וחסרת התקווה של לונדון.
ציון: 6/10
16. "תאוריית הכאוס" (2005)
סרט שוד מסובך
קבוצת פושעים בראשות לורנץ, בגילומו של וסלי סנייפס, פורצת לבנק ולוקחת בני ערובה. הכנופיה דורשת שיקשרו אותה עם מנהל המשא ומתן, הבלש קונרס, בגילומו של סטיית'האם. כאשר הכוחות המיוחדים נכנסים לבניין, השודדים נעלמים מיד מבלי לקחת אפילו סנט אחד.
הסיפור המוזר על שוד בנק הופך למותחן מטורף שממטיר על הצופה תפניות. כמיטב מסורת שנות האלפיים, לרוב הדמויות יש אינטרסים כפולים, ואנשי החוק האמיצים ביותר מתגלים כבוגדים. סטיית'האם מצטיין בתפקיד בלש בעל פגם מוסרי. חבל שעם השנים הוא החל לגלם פחות ופחות דמויות מורכבות כאלה והתמקד בנוקמים שתקנים.
ציון: 6/10
15. "מחסל פראי" (2007)
סרט פעולה פלילי עם הפתעה
במבט ראשון, סרט פעולה משטרתי עם ג'ט לי וג'ייסון סטיית'האם יכול להפתיע רק בצוות השחקנים. העלילה מתחילה לאט מאוד ומתמקדת בעימות לא מקורי במיוחד בין טריאדות, יאקוזה ורשויות אכיפת החוק האמריקאיות.
אבל במחצית השנייה מחכות לצופים הפתעות רבות. קו החקירה האיטי מפנה את מקומו לפעולת ירי ואמנויות לחימה משוחררת, והתפניות מתחילות להזכיר את פיתולי העלילה של סרטי פעולה אקסצנטריים כמו "עימות חזיתי". וכן, משמעות הדבר היא שבמהלך הצפייה היחס שלכם לדמותו של ג'ייסון סטיית'האם יעבור מאהבה לשנאה ובחזרה.
ציון: 6/10
14. "אקדח" (2005)
נואר פילוסופי שלא זכה להערכה מספקת
קשה שלא להיכנע לקסמו של סרט המציג את עצמו כנואר קבלי ואזוטרי. קשה אפילו יותר להסיר את המבט מג'ייסון סטיית'האם בעל שיער מפואר ושפם עבות.
למעשה, הסרט כולו עושה מאמץ ניכר לזרות חול בעיני הצופה. גאי ריצ'י כאילו מעמיס בכוונה סיכום מבולבל של פילוסופיה מזרחית, שיחות על שחמט ומונולוגים פרוידיאניים ארוכים, ובמקביל מסנוור בניאון בהיר ומבלבל בעריכה לא ליניארית. אולי אין בכל זה הרבה יותר משמעות מאשר בהקלטות של שלוש שעות של הצהרות חיוביות לשעות הלילה, אבל "אקדח" הוא אחד מאותם סרטים נדירים שמפתים דווקא בחוצפתם. מעין קסם קלפים שלא באמת רוצים לגלות את סודו. הרבה יותר נעים פשוט לראות כיצד מוליכים אותך שולל.
ציון: 7/10
13. "סלולר" (2004)
מותחן נמרץ על אנשים שנשארים מחוברים
מהפתיחה ועד הסיום הסרט מתקדם בכוחו של רעיון מרכזי נהדר, אין דרך אחרת לומר זאת. אישה חטופה בשם ג'סיקה, בגילומה של קים בייסינגר, מצליחה להתקשר לאדם אקראי דרך טלפון ביתי שבור. במקרה, מי שנקלע לתפקיד המציל הוא בליין חסר דאגות בגילומו של כריס אוונס.
הסרט נכתב לפי כל כללי התסריט ההוליוודי: כל סצנה היא תפנית נוספת ועלייה נוספת ברכבת ההרים. אם הסוללה של הגיבור מתרוקנת, הוא שודד מיד חנות טלפונים וכך הופך את הסרט למותחן שוד. ואם האות נעלם בפקק, דמותו של אוונס יוצאת למרוץ אדרנלין על המדרכות.
לא משנה שסטיית'האם מופיע כאן מעט יחסית. הוא מגלם נבל שבודק את ג'סיקה בעליית הגג הנעולה בקביעות של פעם בעשר דקות. העיקר הוא שהסרט עצמו הוא משחק ז'אנרי בלתי נשכח.
ציון: 7/10
12. "שומר טינה" (2021)
עיבוד קולנועי שנון לציטוטי זאבים
אחרי ששיחק די והותר עם גנגסטרים מצחיקים ומגוחכים, החליט גאי ריצ'י לצלם סרט פעולה גברי וברוטלי ללא שמץ אירוניה, המבוסס על סרט הפעולה הצרפתי "המאבטח".
סטיית'האם שוב מגלם אדם שקט שמסתיר הפתעה: די מהר מתברר שהעובד הפשוט בחברת הובלת הכספים הוא למעשה ראש ארגון פשע, המונע מצמא לנקמה. אבל משום שהסרט עצמו מצולם בסגנון ראוותני ומלא פתוס, כולל חלוקה לפרקים וסצנות ארוכות בשוט אחד, הדמות אינה נראית מגוחכת. היא התגלמות הנקמה והזעם. סטיית'האם נהנה בגלוי מכל דיאלוג נפוח של הגיבור. לא משנה מה הוא אומר, העיקר שזה נשמע קשוח.
ציון: 7/10
11. "מהיר ועצבני 8" (2017)
טורטו מתחרה בצוללת
אחד החלקים המטורפים ביותר ב"מהיר ועצבני" עושה הכול כדי שהצופה לא ישתעמם. משפחת טורטו בורחת במכוניות מהירות על פני הקרח מצוללת, הובס ושואו מבצעים בריחה אדירה מכלא, וגיבור הזיכיון כולו, דומיניק, מוצא את עצמו במפתיע בתפקיד כלי משחק של הנבלים.
בונוס למעריצי סטיית'האם: סצנה מצחיקה שבה האנטי-גיבור שלו הורג המוני אויבים ביד אחת ונושא תינוק במנשא ביד השנייה. בשונה מהחלק השביעי הלא אחיד אך הכנה והמרגש, הסרט הזה סובל מתסמונת התלמיד המצטיין. היוצרים כל כך רוצים להדהים את הקהל שהם יורים מכל התותחים ושוכחים כלל חשוב: אם מציגים מרדפים מטורפים ופיצוצים מדי חמש דקות, עד הסיום הקהל כבר שבע מהם.
ציון: 7/10
10. "מהיר ועצבני 7" (2015)
דרמה משפחתית על פרידה
החלק האחרון של "מהיר ועצבני" עם פול ווקר לא מתקמצן על סצנות מרהיבות. חובבי פרידות סנטימנטליות יזילו דמעה בסיום, שבו דומיניק ובריאן נוסעים לכיוונים שונים. מעריצי פעולה מטורפת יצפו שוב ושוב בקטעים שבהם מכוניות מזנקות בין גורדי שחקים.
לכל האחרים לא נותרת ברירה אלא לצפות בנבל הנהדר דקארד שואו בגילומו של סטיית'האם. הוא פותח את הסרט בהליכה המצולמת בשוט אחד דרך בית חולים הרוס, ומיד מעורר אסוציאציות לג'וקר של הית' לדג'ר. גם הסצנה המטורפת בסיום מחזקת את ההשוואה: טורטו מזכיר את העיקרון המרכזי של קרבות רחוב, שלפיו הרחוב תמיד מנצח, ונלחם בשואו בין שברי מכוניות בעזרת מפתחות ברגים. סטיית'האם אינו צריך להתאמץ. בחליפה מוקפדת ועם הצרידות המזוהה שלו הוא כבר נבל מושלם.
ציון: 7/10
9. "הג'וב האיטלקי" (2003)
מותחן על קארמה מיידית
סרט השוד הפרוע של פ' גארי גריי משתמש בכישרונו של ג'ייסון סטיית'האם בדיוק כפי שצריך: השחקן מגלם נהג רודף נשים שמרגיש בטוח הן בפניות חדות והן ביחידות עם נשים.
בשאר המובנים מדובר בגרסה מעט פחות מוצלחת של "אושן 11". חבורה של מפסידנים שנבגדו משתמשת בטכנולוגיות מטורפות כמו מצלמות זעירות וחומרי נפץ המותקנים בקצות האצבעות כדי לבצע את המשימה. היוצרים שאבו השראה מ"זהות כפולה" ומ"הקשר הצרפתי", ולכן לא חסרים מרדפים מתוחים, ורוב הפעלולים מבוצעים בידי השחקנים עצמם. קולנוע שנות האלפיים במיטבו, מהתקופה שבה הדשא היה ירוק יותר, המכוניות היו מגניבות יותר והפושעים מקסימים יותר.
ציון: 7/10
8. "המשלח" (2002)
סרט פעולה גברי ראוי עם ניחוח צרפתי
כיום הזיכיון מזוהה עם נהג קירח וגברי שמפזר אויבים באמצעות דלת המכונית, אבל הסרט הראשון היה בנוי אחרת לחלוטין. פרנק מרטין הוא עוד דמות נואר בקריירה של סטיית'האם. הוא אינו שואל שאלות, מבצע את עבודתו בשתיקה ומגיע ליעד בדיוק של שניות. עד שהוא פוגש אישה, כמובן.
כבר מהדקות הראשונות מורגש בבירור הסגנון של לוק בסון, במאי "טקסי" ו"האלמנט החמישי", ששימש כאן תסריטאי. השחקנים נוטים שוב ושוב להתקרב עם פניהם עד לעדשה, ובמרדפים מופיעים לא פעם מרכיבים של קומדיה פיזית.
אבל היתרון החשוב ביותר של "המשלח" הוא נוכחותו של במאי הפעולה קורי יואן. הוא מכניס את האסתטיקה של קומדיות הפעולה מהונג קונג, ובזכותו זכה הסרט לסצנה גאונית שבה דמותו של סטיית'האם נלחמת באויבים על רצפה מכוסה שמן. הקטע הזה טוב מכל מה שהיה בזיכיון לפניו ואחריו.
ציון: 8/10
7. "משחק מכור" (2001)
קומדיית כלא נוגעת ללב על כדורגל
הקפטן לשעבר של נבחרת הכדורגל האנגלית, דני מיהאן, בגילומו של ויני ג'ונס, נכנס לכלא ומסכים להשתתף בתחרות חצי מקצועית. עליו להרכיב קבוצה מגנבים, עבריינים חוזרים וחשוב מכול, שוער מטורף המכונה הנזיר, בגילומו של ג'ייסון סטיית'האם.
"שובר העצמות" מחקה בבירור את הקומדיות המוקדמות של גאי ריצ'י. בצוות השחקנים נמצאים פרצופים מוכרים מ"קלפים, כסף ושני קנים" ומ"הקופה הגדולה", במרכז העלילה יש עימותים פליליים וכל הדיאלוגים מלאים בהומור שחור, קוקני וקללות.
בשאר ההיבטים הסרט פשוט הרבה יותר. זו קומדיית ספורט קלאסית על תיקון וגאולה, שמתפתחת בדיוק כפי שהצופה מצפה ממנה. לכן, בפנתיאון סרטי הפשע הבריטיים, "שובר העצמות" יושב בעיקר על ספסל המחליפים.
ציון: 8/10
6. "האחד" (2001)
סרט פעולה מקסים על כפילים
ביקומים מקבילים מתחלקת האנרגיה בין גרסאות שונות של אותו אדם. אם אחד מהם מת, העותקים הנותרים מקבלים מעט יותר כוח. זהו הכלל שמנחה את המתנקש המרושע יולו, בגילומו של ג'ט לי. הוא כבר חיסל כמעט את כל הכפילים שלו מעולמות אחרים, ובקרוב יהפוך לישות כמעט אלוהית.
העלילה המוזרה על יקומים מקבילים השתמרה לא רע גם אחרי 24 שנה: אין כאן שירות מעריצים, אלא השתטות כנה עם רעיונות של עולמות מקבילים שבהם כוחות מתחלקים כמו נקודות במשחק.
ואולי הכול בזכות ג'ט לי. השחקן הסיני מגלם שתי דמויות: את המתנקש יולו, שרץ על קירות ומתחמק מכדורים, ואת השוטר התמים גייב. כאשר שתי הדמויות נפגשות על המסך, שוכחים בכנות את פגמי הסרט. ג'ייסון סטיית'האם עדיין לא היה כאן כוכב, ולכן הוא ממלא את התפקיד החשוב של שק החבטות. הנבל שולח את דמותו שוב ושוב לקרשים כדי שיוכל להתעמת בקרב נוסף עם הכפיל הטוב והחביב שלו.
ציון: 8/10
5. "קראנק: מתח גבוה" (2009)
סרט המשך שמותר לו הכול
סרט ההמשך של "קראנק" הוא תופעה בלתי מוסברת אפילו יותר מהסרט הראשון. מצד אחד, הבמאים מארק נוולדיין ובריאן טיילור הלכו בדרך המוכרת: הם הצטיידו במצלמה ידנית ושוב שלחו את ג'ייסון סטיית'האם לרוץ עירום ברחובות לוס אנג'לס ולבצע פעלולים מטורפים. אלא שהפעם נראה כי ליוצרים היה חופש יצירתי רב יותר, ולכן הסרט מזכיר יותר סרט פעולה קיטשי בסגנון "הנוקם הרעיל".
גם אם מתעלמים מבדיחות פוגעניות על מיעוטים ועל אנשים עם תסמונת טורט, לא חסר כאן טירוף. די להזכיר את סצנת המין הארוכה באופן בלתי סביר במסלול מרוצים או את קרב היריות האחרון מול הנבל, שמתרחש פשוטו כמשמעו כשהראש בתוך אקווריום.
אבל הרגע הטוב ביותר מגיע באמצע. במהלך קרב עם יריב נוסף, צ'ב צ'ליוס נופל על מתקן שנאי והקרב הופך לפתע לדו-קרב בהנפשת עצירה בין שתי מפלצות דמויות אדם בסגנון "גודזילה". אין צורך בהסברים. פשוט ליהנות.
ציון: 9/10
4. "מרוץ קטלני" (2008)
סרט פעולה מתבגר על מכוניות
פול ו' ס' אנדרסון מוכר בעיקר כאדם שהעניק לעולם את העיבוד הלא מדויק במיוחד אך הפופולרי ביותר של "האויב שבפנים". עם זאת, לבמאי יש גם ניסיון מוצלח יותר בעיבודים. בשנת 2008 הוא יצר גרסה חדשה לסרט על מרוץ הישרדות, שאת המקור משנת 1975 הפיק רוג'ר קורמן, והתוצאה בהחלט ראויה.
רמת המאצ'ואיזם כאן קיצונית. דמותו של סטיית'האם נוסעת במכונית המצוידת בתותחים ובשריון, אוספת בונוסים לאורך המסלול ומכסה את פניה במסכה חיוורת המזכירה את אלה של רוצחים בסרטי סלאשר. ובאותו זמן הוא אינו שוכח לחזר אחרי הנווטת בעלת המחשוף הבולט.
לפעמים קשה להבין מה מתרחש במהלך קטעי הפעולה. גם העריכה וגם תנועות המצלמה אצל פול ו' ס' אנדרסון כאוטיות כרגיל. אבל האם זה באמת חשוב כשהמכוניות הענקיות חוזרות למסלול ומנסות להשמיד זו את זו בדרכים היצירתיות ביותר? הסרט הזה הוא פשוטו כמשמעו חלומו של נער משנות האלפיים. ועל כך אנחנו אוהבים אותו.
ציון: 9/10
3. "סנאץ'" (2000)
הבדיחה החצופה של גאי ריצ'י
לאחר הצלחת "קלפים, כסף ושני קנים" החליט הבמאי ליצור בערך עוד קומדיית פשע חדה אחת: עם כמה קווי עלילה המתפתחים במקביל, הומור שחור ודמויות מוזרות ומקסימות.
גם טורקיש, בגילומו של ג'ייסון סטיית'האם, גם המתאגרף הילדותי מיקי, בגילומו של בראד פיט, וגם בוריס "הלהב" הם דמויות מן המעלה הראשונה שרוצים לעקוב אחריהן כבר מן הדקה הראשונה. הוסיפו לכך שפע של ציטוטים אגדיים על כלבים ועל מרי פופינס, ותקבלו סרט עממי מושלם שדורות שלמים ימשיכו לזכור.
גאי ריצ'י, שגדל במשפחה מבוססת, מבין באופן מפתיע ובדקויות את דמויותיו מן העולם הפלילי, ולמרבה הפלא אוהב באמת כל אחת מהן, אפילו את הטיפשה ביותר. בדיוק משום כך "הקופה הגדולה" עובד באמינות של שעון שווייצרי: כל קווי העלילה מתקדמים זה לצד זה ודוחפים זה את זה לעבר אותו צוק.
רק דבר אחד מטריד בסרט: ריצ'י כבר ביצע בדיוק את אותו תרגיל בסרט הביכורים שלו. ושם, באופן מוזר, היו יותר אומץ ונכונות להתנסות.
ציון: 10/10
2. "קראנק" (2006)
סרט פעולה דיגיטלי מהפכני
אחד מסרטי הפעולה המרכזיים של שנות האלפיים שודר ללא הרף בטלוויזיה, ולכן עבור מילניאלז ובני דור ה-Z, סצנות רבות ממנו כנראה נחרתו עמוק בתודעה.
אם צופים מחדש ב"קראנק" כיום, אפשר להיות מופתעים לטובה. זהו סרט פעולה אישי ובמובנים רבים אפילו אוונגרדי. מארק נוולדיין ובריאן טיילור משחקים באומץ בעריכה: התמונה הדיגיטלית המלוכלכת נמעכת, נקרעת לחלקים ונצבעת במסננים חומציים. כך מבטאים היוצרים את מצבו של הגיבור הנמצא על סף המוות וזקוק נואשות למנת האדרנלין הבאה.
הפעולה עצמה מזכירה יותר אוסף של הרגעים הטובים ביותר מ"ג'קאס": הגיבור הראשי נופל ממסוק, רוכב עירום על אופנוע ועף דרך השמשה הקדמית של מכונית. הסרט הקדים את זמנו: כל הזמן משהו מתרחש, מתפוצץ ומרעיש על המסך. מה זה אם לא נבואה לעידן הפרעת הקשב והמידע המהיר? בקיצור, טיקטוק הראשון באורך מלא.
ציון: 10/10
1. "לוק, סטוק ושני קנים מעשנים" (1998)
קומדיית פשע בסגנון קרקס
סרטו הראשון של גאי ריצ'י היה מכריע לא רק עבור הבמאי, שבנה את שמו על קומדיות פשע בעלות עלילות מורכבות ורב-שכבתיות, אלא גם עבור אחד משחקניו המרכזיים, ג'ייסון סטיית'האם, שהיה אז שחקן מתחיל בקולנוע באורך מלא. מי יכול היה לנחש שספורטאי שהתחיל בדמויות של סוחרי רחוב ותחמנים יהפוך לכוכב הפעולה המרכזי של דור חדש?
נהוג לראות ב"קלפים, כסף ושני קנים" חיקוי של סרטיו המוקדמים של קוונטין טרנטינו. במידה מסוימת זה נכון. ריצ'י מערבב קווי עלילה באותה התלהבות ונהנה פחות מקרבות הירי ויותר מן הפטפוטים: על כלי נשק, על בירה ועל החיים המאושרים שמחכים אי שם מעבר לאופק.
אבל בניגוד ל"כלבי אשמורת" ול"ספרות זולה", שהורכבו מסרטים שטרנטינו אהב, "קלפים, כסף ושני קנים" הוא יצירה מסוג מיוחד. כבר כאן משתמש ריצ'י כמעט בכל התכסיסים של קליפים מוזיקליים ושל פרסומות והופך את סרט הביכורים שלו לסימפוניה: מקוטעת, מחוספסת ובעלת ניחוח של פאנק בריטי.
והקמע של רחובות לונדון הפרועים הוא ג'ייסון סטיית'האם. הדמות שלו היא האדם הקטן שמסתכן ללא הרף. הגורל מכניס מקלות לגלגליו בדמות בריונים, אנשי חוק ועוני, אבל כידוע, המזל מחייך לעקשנים ביותר. ובמקרה של הקומדיות של ריצ'י, גם לטיפשים חסרי תקנה.
עם הפנים לעתיד
"ג'ייסון סטיית'האם גנב לי את האופניים"
ג'ייסון סטיית'ם מגלם כאן גרסה בדיונית של עצמו, תוך פרשנות הומוריסטית על הדמות הציבורית והקולנועית של סטיית'ם עצמו. מדובר בקומדיית פעולה מודעת לעצמה שנבנית סביב הדימוי המזוהה מאוד של ג'ייסון סטיית'ם ככוכב סרטי פעולה, כשהוא מגלם את עצמו בגרסה בדיונית ומוגזמת.
Viva La Madness
זהו שיתוף הפעולה השישי של ג'ייסון סטיית'ם עם גאי ריצ'י. הפעם הוא מככב בתפקיד X, סוחר סמים, ולצדו משתתף צוות שחקנים שכולל את ויני ג'ונס, ג'ייסון אייזקס, באבס אולוסנמוקון, קמילה מנדס, בן פוסטר, ג'וני לי מילר וראול אלחנדרו. תחילה הפרויקט תוכנן כסדרת טלוויזיה אבל הפכה בהמשך לסרט. סטיית'ם וריצ'י חוזרים שוב לעולם הפשע הבריטי.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
