מלך הצללים: עלייתו ונפילתו של ברון הסמים חואקין "אל צ'אפו" גוסמן

מעטים הפושעים שהצליחו להפוך את שמם למיתוס עולמי כפי שעשה חואקין "אל צ'אפו" גוסמן. הילד שגדל בעוני בין שדות הפרג של הרי סינלואה טיפס במשך עשרות שנים אל פסגת עולם הפשע, הקים אימפריית סמים חובקת יבשות, ניהל מלחמות עקובות מדם, שיחד אנשי ממשל וחמק שוב ושוב מרשויות החוק. שתי בריחות מבתי כלא שמורים, מצודים בינלאומיים ומיליארדי דולרים הפכו אותו לאחת הדמויות הידועות לשמצה בתולדות הפשע המאורגן. אבל מאחורי הכינוי, האגדות והכותרות מסתתר סיפור ארוך בהרבה: סיפור על כוח כמעט בלתי מוגבל, על מערכת שלמה שנכנעה לכסף ולפחד, ועל אדם שהיה משוכנע שיוכל לברוח לנצח, עד שהמרדף אחריו הסתיים במקום שממנו כבר לא הייתה דרך החוצה.

בקהילה הכפרית הענייה לָה טוּנָה שבמחוז בַּדִירָגְוָאטֹו במדינת סִינָלוֹאָה, נולד ילד שעתיד היה להפוך לאחד הפושעים המבוקשים והמסוכנים ביותר על פני כדור הארץ. זהו סיפורו של חֹוַאקִין אַרְצִ'יבַלְדֹו גּוּסְמָן לֹוֵאֶרָה, שצמח מתוך שדות הפרג של רכסי ההרים במקסיקו, ניהל אימפריה אכזרית שהכניסה מיליארדי דולרים, וביסס את מעמדו כאגדה בעולם התחתון לפני שסיים את חייו מאחורי סורג ובריח בבית כלא שמור בארצות הברית.

זהו סיפור חייו ופועלו של חואקין גוסמן, הידוע בכינוי "אל צ'אפו", מלידתו באפריל 1957 ועד למאסרו הסופי בארצות הברית. גוסמן פעל בעיקר ממדינת סינלואה שבמקסיקו והרחיב את תחומי השליטה שלו לרחבי ארצות הברית, אירופה ודרום אמריקה. באמצעות קרטל סינלואה, הוא הוביל מהפכה בדרכי הברחת הסמים ושלט בשוק העולמי, תוך הפעלת אלימות קיצונית ושיחוד פקידים ממשלתיים. סיפורו משקף את המאבק המדמם של מלחמת הסמים במקסיקו, את כוחם העצום של קרטלי הפשע, ואת האתגר המורכב שניצב בפני רשויות החוק הבינלאומיות לאורך עשרות שנים.

ילדותו בצל ההרים, העוני והאלימות

ב-4 באפריל 1957, נולד חואקין למשפחת חקלאים דלת אמצעים. הוריו היו אֵמִילְיֹו גּוּסְמָן בּוּסְטִילְיֹוס ומָרִיָּה קֹונְסוּאֵלֹו לֹוֵאֶרָה פֵּרֵס. מצד אביו, סביו היו חוּאַן גּוּסְמָן ואוֹטִילְיָה בּוּסְטִילְיֹוס, ומצד אמו, סביו היו אוֹבִידְיוֹ לוֹאֶרָה קוֹבְּרֶט ופּוֹמְפּוֹזָה פֶּרֶס אוּרְיַארְטֶה. דורות רבים חייתה משפחתו בקהילת לה טונה. גוסמן גדל לצד שתי אחיותיו הצעירות, אַרְמִידָה ובֶּרְנַרְדָה וארבעת אחיו הצעירים מִיגֶל אַנְחֶל, אַוּרֶלְיָאנֹו, אַרְטוּרֹו ואֶמִילְיֹו. לשלושה אחים בוגרים נוספים, ששמותיהם לא צוינו, לא זכה לחבור, שכן הם מתו מסיבות טבעיות בהיותו צעיר מאוד.

אביו של גוסמן נחשב באופן רשמי למגדל בקר, משלח יד נפוץ באזור שבו גדל. עם זאת, על פי מספר מקורות, ייתכן ששימש גם כחקלאי המגדל פרג להפקת אופיום. פרטים מעטים בלבד ידועים על שנות התבגרותו של גוסמן. כילד, נהג למכור תפוזים, ובכיתה ג' נשר לחלוטין מלימודיו כדי לסייע לאביו בעבודה, מה שהותיר אותו אנאלפבית מבחינה תפקודית. בצעירותו התאפיין בחוש הומור שובב ואהב למתוח את חבריו ובני משפחתו. אך מציאות חייו הייתה קשה מנשוא; הוא ספג מכות רבות וקשות מידי אביו, ולעיתים קרובות נאלץ לברוח אל בית סבתו מצד אמו כדי למצוא מפלט. חרף האלימות שחווה, גוסמן נעמד באומץ מול אביו כדי לגונן על אחיו הצעירים מפני נחת זרועו, וייתכן כי עמידה זו עוררה עליו את זעמו של האב. אמו, לעומת זאת, שימשה עבורו "בסיס של תמיכה רגשית".

המרחק הפיזי הקשה אף הוא על התפתחותו; בית הספר הקרוב ביותר שכן במרחק של כ-100 קילומטרים מביתו. בשנותיו המוקדמות, הוא זכה לחינוך חלקי מידי מורים נודדים ששהו באזור חודשים ספורים בטרם המשיכו בדרכם. בהיעדר הזדמנויות תעסוקה בעיירת הולדתו, פנה גוסמן – בדומה לתושבים מקומיים רבים – לגידול פרג אופיום. בעונת הקציר, נהגו גוסמן ואחיו לטפס על גבעות כדי לחתוך את פקעות הפרג. לאחר שהצמח נאסף ונערם לקילוגרמים, מכר אביו את היבול לספקים אחרים בערים קוּלְיַאקַאן וגְוָאמוּצִ'יל. כאשר אביו מכר מריחואנה במרכזים מסחריים סמוכים, גוסמן התלווה אליו. אולם, אביו כילה את רוב רווחיו על משקאות חריפים ונשים, ושב לביתו פעם אחר פעם בידיים ריקות.

כשהיה בן 15 בלבד, מאס גוסמן בהתנהלותו הכלכלית הכושלת של אביו. יחד עם בני דודיו ארטורו, אלפרדו, קַרְלוֹס והֶקְטוֹר בֶּלְטְרַאן לֶיְיבָה, הוא הקים מטע מריחואנה משלו, ובאמצעות תוצרתו החל לכלכל את משפחתו. בנערותו, סילק אותו אביו מן הבית, והוא עבר להתגורר עם סבו. באותן שנות התבגרות דבק בו הכינוי "אֶל צָ'אפּוֹ" (El Chapo), סלנג מקסיקני שפירושו "הנמוך", וזאת בשל קומתו שהיתה 1.68 מטרים ומבנה גופו המוצק. בעוד שרוב תושבי בדירגואטו העבירו את חייהם בעבודה בשדות הפרג של רכס הסְיֶירָה מַדְרֶה אוֹקְסִידֶנְטַל, גוסמן החליט לעזוב את עיירת הולדתו בשנות העשרים לחייו, ותר אחר הזדמנויות גדולות יותר. הוא עשה זאת בעזרתו של דודו, פֶּדְרוֹ אֲווילֶס פֶּרֶס, שהיה מחלוצי סחר הסמים במקסיקו, וכך מצא את דרכו אל זרועות הפשע המאורגן.

צעדים ראשונים בעולם התחתון והקמת בריתות

במהלך שנות השמונים, ארגון הפשע המוביל במקסיקו היה קרטל גוודלחרה. בראשו עמדו אישים כגון מִיגֶל אַנְחֶל פֶלִיקְס גַּיַארְדֹו, שכונה "הסנדק" (El Padrino), רְפָאֵל קָארֹו קִינְטֵרֹו, אֶרְנֶסְטֹו פֹונְסֵקָה קָארִילְיֹו המכונה "דון נטו", וחוּאַן חוֹסֶה אֶסְפַּרָגוֹסָה מוֹרֶנוֹ שזכה לכינוי "הכחול" (El Azul). בשנות השבעים החל גוסמן לעבוד עבור ברון הסמים הֶקְטוֹר "אֶל גּוּאֵרֹו" פַּלְמָה. במסגרת תפקידו, ניהל גוסמן העברות סמים ופיקח על הטסת משלוחים מאזור הסיירה מדרֶה לאזורים עירוניים הסמוכים לגבול מקסיקו-ארצות הברית.

מראשית צעדיו בפשע המאורגן, התבלט גוסמן בשאפתנותו חסרת המעצורים. הוא לחץ באופן קבוע על הממונים עליו לאפשר לו להגדיל את נפח הסמים שהוברחו אל מעבר לגבול. גוסמן אימץ גישה אלימה ונוקשה במיוחד לעסקים; אם משלוח סמים בפיקוחו לא הגיע בזמן, הוא לא היסס לרצוח את המבריח במו ידיו, בירייה לראשו. הסובבים אותו הפנימו במהרה כי ניסיון לרמות אותו או לחבור למתחרים – אף אם הציעו מחירים טובים יותר – היה מעשה פזיז ומסוכן ביותר. בכירי קרטל גוודלחרה העריכו את חושיו העסקיים המושחזים, ובתחילת שנות השמונים הכירו בינו לבין פליקס גיארדו, שהיה אז מבכירי סוחרי הסמים במקסיקו. גוסמן החל את דרכו כנהגו האישי של פליקס גיארדו, בטרם קודם וקיבל לידיו את ניהול המערך הלוגיסטי. בתפקיד זה, תיאם גוסמן משלוחי סמים מקולומביה למקסיקו דרך הים, האוויר והיבשה. בעוד שפלמה היה אמון על הבטחת הגעת המשלוחים אל תוך ארצות הברית, גוסמן רכש לעצמו מעמד בכיר, והחל לעבוד ישירות תחת פליקס גיארדו.

שינוי מאזן הכוחות

לאורך רוב שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, מבריחי הסמים המקסיקנים שימשו כמתווכים בלבד עבור ארגוני ההברחה הקולומביאנים, וסייעו בהעברת קוקאין דרך הגבול. מקסיקו נותרה נתיב משני עבור הקולומביאנים, שכן רוב הסמים שהוברחו על ידי הקרטלים שלהם נותבו דרך הקריביים ומסדרון פלורידה. פליקס גיארדו אומנם היה ברון הסמים המוביל במקסיקו וידידו של חוּאַן רָמוֹן מַאטָּה-בָּלְיֶסְטֶרוֹס, אך פעולותיו נותרו מוגבלות בשל עמיתיו מדרום אמריקה. אולם, באמצע שנות השמונים, הגבירה ממשלת ארצות הברית את מאמצי האכיפה והמעקב שלה. היא הפעילה לחץ כבד על קרטלי מדיין וקאלי, וצמצמה באופן משמעותי את הברחות הסמים דרך המסדרון הקריבי. הקרטלים הקולומביאנים, שהבינו כי יהיה משתלם יותר להעביר את ניהול הפעולות לידי עמיתיהם המקסיקנים, העניקו לפליקס גיארדו שליטה רחבה יותר על משלוחי הסמים שלהם. שינוי זה במאזן הכוחות סיפק לארגוני הפשע המקסיקנים יתרון ומנוף כוח משמעותי מול מקביליהם במרכז ודרום אמריקה.

במקביל להתעצמות זו, מינהל אכיפת חוקי הסמים האמריקאי (ה-DEA) ניהל עבודת שטח חשאית בתוך מקסיקו, תוך הפעלת סוכנים סמויים ששימשו כמודיעים. אחד מהם, אֶנְרִיקֶה קָמָרֵנָה סָלָאסָאר, התקרב מאוד לברוני סמים בכירים, ובהם פליקס גיארדו. בנובמבר 1984, פשט צבא מקסיקו – על בסיס מודיעין שסיפק קמרנה – על מטע מריחואנה עצום שהיה שייך לקרטל גוודלחרה ונודע בשם "רנצ'ו בופאלו". פליקס גיארדו ואנשיו, שזעמו על הבגידה, נקמו באכזריות. בפברואר 1985 הם חטפו, עינו ורצחו את קמרנה. מותו של הסוכן עורר סערה עצומה בוושינגטון, ומקסיקו נאלצה להגיב ביציאה למצוד נרחב במטרה לעצור את כל המעורבים בתקרית. גוסמן לא החמיץ את ההזדמנות, וניצל את המשבר הפנימי שנוצר כדי לבסס את מעמדו בקרטל ולהשתלט על מבצעי הברחה נוספים.

בשנת 1989, נעצר פליקס גיארדו. מתוך כתלי הכלא, ובאמצעות שורת שליחים, קרא ברון הסמים לכנס פסגה בעיר אקפולקו שבמדינת גֶרֶרוֹ. בוועידה זו, דנו גוסמן ובכירים נוספים בעתיד סחר הסמים במקסיקו, והסכימו לחלק ביניהם את הטריטוריות שהיו עד כה בשליטת קרטל גוודלחרה. האחים אַרֶיַאנוֹ פֶלִיקְס הקימו את קרטל טיחואנה, ששלט על מסדרון טיחואנה וחלקים מבּאחָה קָלִיפוֹרְנִיָה; במדינת צִ'יוְואוָוה, הקימה קבוצה בראשות משפחת קאריליו פואנטס את קרטל חוארס; והסיעה שנותרה עברה לאזור סינלואה ולחוף האוקיינוס השקט ויצרה את קרטל סינלואה, תחת הנהגתם של הסוחרים איסמאל "אל מאיו" סמבאדה, פלמה, וגוסמן. על גוסמן הוטל לפקח ספציפית על מסדרונות הסמים של טֶקָאטֶה בבאחה קליפורניה, ועל הערים מֶקְסִיקָלִי וסָן לוּאִיס רִיוֹ קוֹלוֹרָדוֹ – שני מעברי גבול המחברים את מדינות סוֹנוֹרָה ובאחה קליפורניה עם מדינות אריזונה וקליפורניה שבארה"ב.

טקטיקות, הברחות ועלייה לראשות הקרטל

לאחר מעצרו של פליקס גיארדו, התגורר גוסמן ככל הנראה בעיר גוודלחרה שבמדינת חָלִיסְקוֹ במשך תקופה מסוימת. עם זאת, אחד ממרכזי הפעילות הנוספים שלו היה בעיר הגבול אגואה פרייטה שבסונורה, משם תיאם באופן צמוד את פעילויות סחר הסמים. בבעלותו של גוסמן היו עשרות נכסים ברחבי מקסיקו. אנשי אמונו רכשו עבורו את הנכסים ורשמו אותם תחת שמות בדויים. רובם היו ממוקמים בשכונות מגורים ושימשו כדירות מסתור לאחסון סמים, נשק וכסף מזומן. כמו כן, החזיק גוסמן בחוות רבות ברחבי מקסיקו, רובן במדינות סינלואה, דוראנגו, צ'יוואווה וסונורה, שם עבדו מקומיים בגידול פרג אופיום ומריחואנה עבורו.

הרשויות בארצות הברית זיהו לראשונה את מעורבותו של גוסמן בפשע המאורגן בשנת 1987, כאשר מספר עדים מוגנים העידו בבית משפט אמריקאי כי גוסמן הוא למעשה העומד בראש קרטל סינלואה. כתב אישום שהוגש במדינת אריזונה טען כי גוסמן תיאם משלוח של כ-2,000 ק"ג (4,400 ליברות) של מריחואנה וכ-4,700 ק"ג (10,400 ליברות) של קוקאין בין ה-19 באוקטובר 1987 ל-18 במאי 1990, וכי קיבל לידיו רווחי סמים בסך כ-1.5 מיליון דולר שנשלחו חזרה למדינת האם שלו. כתב אישום נוסף טען כי גוסמן הרוויח 100,000 דולר עבור הברחת כ-32,000 ק"ג (70,000 ליברות) קוקאין וכמות בלתי ידועה של מריחואנה לאורך תקופה של שלוש שנים. בתמורה לסמים, קיבלו ברוני הסמים תשלומים במזוודות גדולות שהכילו מיליוני דולרים במזומן. המזוודות הוטסו מארצות הברית אל מקסיקו סיטי, שם דאגו סוכני מכס מושחתים בנמל התעופה כי המשלוחים לא יעברו בידוק. סכומי עתק מאותו כסף שימשו, על פי דיווחים, לתשלום שוחד לאנשי משרד התובע הכללי.

מלחמת הדמים נגד קרטל טיחואנה (1989–1993)

מעצרו של פליקס גיארדו הוביל למסירת השליטה על מסדרון טיחואנה לידי האחים ארייאנו פליקס, חֶסוּס לַבְּרָה אַווילֶס המכונה "אל צ'וי", וחָבְיֶיר קָארוֹ פַּאיַאן שכונה "הדוקטור", שהיה בן דודו של מנהיג קרטל גוודלחרה לשעבר רפאל קארו קינטרו. מתוך חשש מהפיכה, נמלט קארו פאיאן לקנדה, שם נעצר מאוחר יותר. גוסמן ושאר מנהיגי קרטל סינלואה זעמו על שבט ארייאנו פליקס בעקבות התרחשות זו. בשנת 1989, שלח גוסמן את אַרְמַנְדוֹ לוֹפֶּס המכונה "הברק" (El Rayo), אחד מאנשי אמונו הקרובים ביותר, לדבר עם בני המשפחה בטיחואנה. אולם, בטרם זכה לשוחח עמם פנים מול פנים, נרצח לופס על ידי רָמוֹן אַרֶיַאנוֹ פֶלִיקְס. גופתו הושלכה בפאתי העיר, וקרטל טיחואנה הורה לחסל את יתר בני משפחת לופס כדי למנוע נקמה עתידית.

באותה שנה, שלחו האחים ארייאנו פליקס את סוחר הסמים הוונצואלי אֶנְרִיקֶה רְפָאֵל קְלָאבֶל מוֹרֶנוֹ להסתנן אל משפחתו של פלמה ולפתות את אשתו, גְוַאדָלוּפֶה לֶיְיחָה סֶרָאנוֹ. קלאבל רכש את אמונה, שכנע אותה למשוך 7 מיליון דולר מאחד מחשבונות הבנק של פלמה בסן דייגו שבקליפורניה, ולאחר מכן ערף את ראשה ושלח אותו לפלמה בתוך קופסה. מקרה זה נחשב לעריפת הראש הראשונה הקשורה לסחר בסמים במקסיקו. שבועיים לאחר מכן, רצח קלאבל גם את ילדיו של פלמה, הקטור בן החמש ונטלי בת הארבע, כשהשליך אותם מגשר בוונצואלה. פלמה לא נותר חייב, ונקם כששלח את אנשיו לרצוח את קלאבל בזמן ששהה בבית כלא. ב-1991, רצח רמון מקורב נוסף לקרטל סינלואה, רִיגוֹבֶּרְטוֹ קַמְפּוֹס סַלְסִידוֹ המכונה "אל ריגו", מה שהצית סכסוכים נרחבים אף יותר מול גוסמן. בראשית שנת 1992, כנופיה בשם "קַאיֶה טְרֵיְנְטָה" שהייתה מקושרת לקרטל טיחואנה ופעלה מסן דייגו, חטפה שישה מאנשיו של גוסמן בטיחואנה, עינתה אותם כדי לסחוט מידע, ולאחר מכן ירתה בעורפם. גופותיהם הושלכו מחוץ לעיר. זמן קצר לאחר מכן, התפוצצה מכונית תופת מחוץ לאחד מנכסיו של גוסמן בקוליאקאן. איש לא נפגע, אך ברון הסמים הבין היטב את המסר.

גוסמן ופלמה השיבו מלחמה כנגד האחים ארייאנו פליקס עם תשעה מקרי רצח שהתרחשו ב-3 בספטמבר 1992 בעיר אִיגְוָואלָה. בין ההרוגים היו עורכי דין ובני משפחה של פליקס גיארדו, שכן עלה חשד כי הוא זה שתזמר את התקיפה על משפחתו של פלמה. התובע הכללי של מקסיקו הקים יחידה מיוחדת לחקירת מעשי הרצח, אולם החקירה בוטלה לאחר שהיחידה גילתה כי גוסמן שיחד כמה מבכירי קציני המשטרה במקסיקו ב-10 מיליון דולר, כפי שעלה מדוחות משטרה ומהודאות של שוטרים לשעבר.

בנובמבר 1992, ניסו חמושים מטעם ארייאנו פליקס לחסל את גוסמן בעת שנסע ברכב ברחובות גוודלחרה. רמון ולפחות ארבעה מאנשיו פתחו באש לעבר הרכב הנוסע באמצעות רובי AK-47, אך ברון הסמים הצליח להימלט ללא פגע. ההתקפה אילצה את גוסמן לעזוב את גוודלחרה ולחיות תחת שם בדוי מחשש להתנקשויות עתידיות. אך הוא ופלמה הגיבו לניסיון ההתנקשות באותו מטבע; ימים ספורים לאחר מכן, ב-8 בנובמבר 1992, קבוצה גדולה של אנשי קרטל סינלואה, כשהם מתחזים לשוטרים, פרצו אל מועדון "כריסטין" בפּוּאֶרְטוֹ וַיַארְטָה. הם זיהו את רמון, את פְרַנְסִיסְקוֹ חָבְיֶיר אַרֶיַאנוֹ פֶלִיקְס ואת דָוִד בָּארוֹן קוֹרוֹנָה ופתחו לעברם באש. קרב היריות נמשך לפחות שמונה דקות, ולמעלה מ-1,000 קליעים נורו מצד שני המחנות. שישה בני אדם נהרגו בתקרית, אך האחים ארייאנו פליקס שהו בשירותים עם תחילת הפשיטה, ועל פי הדיווחים נמלטו דרך פיר אוורור בטרם עזבו את הזירה באחד מרכביהם. בין ה-9 ל-10 בדצמבר 1992, נרצחו ארבעה אנשים שנחשבו למקורבי פליקס גיארדו. האיבה העזה בין קרטל סינלואה של גוסמן לשבט ארייאנו פליקס הותירה חללים רבים נוספים, ולוותה בשורת אירועים אלימים במדינות באחה קליפורניה, סונורה, סינלואה, דורנגו, חליסקו, גררו, מִיצ'וֹאַקַאן ואוֹאָחַקָה.

ההתנקשות בשדה התעופה והבריחה

המלחמה בין שני הארגונים נמשכה חצי שנה נוספת, אך איש ממנהיגיהם לא נהרג. באמצע 1993, שלח שבט ארייאנו פליקס את טובי מתנקשיו למשימה סופית לחיסול גוסמן בגוודלחרה, עיר בה נהג לנוע בתדירות גבוהה כדי לחמוק מפגיעה. ב-24 במאי 1993, לאחר שלא נחלו הצלחה, החליטו המתנקשים לשוב לבאחה קליפורניה. בעת שפרנסיסקו חבייר שהה בנמל התעופה הבינלאומי של גוודלחרה לשם הזמנת טיסתו לטיחואנה, התקבל מידע ממודיעים שלפיו גוסמן ממתין לטיסה לפוארטו ויארטה בחניון נמל התעופה. לאחר שזיהו רכב מסוג מרקורי גראנד מרקיז בצבע לבן, שבו סברו שגוסמן מסתתר, ירדו כ-20 חמושים מקרטל טיחואנה מרכביהם ופתחו באש סמוך לשעה 16:10. אלא שבפועל, ברון הסמים שהה בתוך מכונית ביואיק ירוקה מרחק קצר מיעדם. בתוך רכב המרקורי שהה הקרדינל והארכיבישוף של גוודלחרה, חוּאַן חֶסוּס פּוֹסָדַאס אוֹקַמְפּוֹ, שנהרג במקום כתוצאה מארבעה עשר פצעי ירי. שישה אנשים נוספים, בהם נהגו של הקרדינל, נקלעו לחילופי האש ונהרגו. בתוך הכאוס וקרב היריות, נמלט גוסמן אל עבר אחת מדירות המסתור שלו בבּוּגַמְבִּילְיַאס, שכונה הממוקמת במרחק 20 דקות מנמל התעופה.

בליל הירצחו של הקרדינל, טס נשיא מקסיקו קַרְלוֹס סָלִינַאס דֶה גוֹרְטַארִי לגוודלחרה וגינה את המתקפה. הוא הגדיר אותה כ"מעשה פלילי" שכיוון לפגוע באזרחים חפים מפשע, אך לא סיפק כל רמז למעורבותו של הפשע המאורגן. מותו של קרדינל פוסדאס אוקמפו, דמות דתית בולטת ומוכרת, עורר זעם ציבורי עצום במקסיקו, בכנסייה הקתולית ובקרב פוליטיקאים רבים. הממשלה הגיבה ביציאה למצוד חסר תקדים במטרה לעצור את המעורבים בתקרית, והציעה פרס של כ-5 מיליון דולר על ראשו של כל אחד מהם. לראשונה, תמונות פניו של גוסמן, שהיו לא מוכרות לציבור עד לאותו רגע, החלו להופיע בעיתונים ובערוצי הטלוויזיה ברחבי מקסיקו.

גוסמן, שחשש מהילכדות, נמלט לטוֹנָלָה שבחליסקו, שם על פי הדיווחים הייתה בבעלותו חווה. משם המשיך למקסיקו סיטי ושהה במלון במשך עשרה ימים. הוא נפגש עם אחד ממקורביו במיקום סודי והעביר לידיו 200 מיליון דולר כדי להבטיח שמשפחתו תטופל בהיעדרו. סכום זהה העביר לידי עובד אחר, על מנת להבטיח כי קרטל סינלואה ימשיך לפעול בצורה חלקה גם אם ייעדר לתקופה. לאחר שהשיג דרכון מזויף תחת השם חוֹרְחֶה רָמוֹס פֶּרֶס, הוסע גוסמן למדינת צְ'יַאפַּאס הדרומית על ידי אחד מאנשי אמונו, בטרם חצה את הגבול והשתקע בגואטמלה ב-4 ביוני 1993. תוכניתו הייתה לחצות את גואטמלה עם חברתו מָרִיָּה דֶל רוֹסִיוֹ דֶל וִיַאר בֶּסֶרָה וכמה משומרי ראשו, ולהשתקע באל סלבדור.

אולם, הרשויות במקסיקו ובגואטמלה עקבו אחר תנועותיו. גוסמן שילם לקצין צבא גואטמלי סכום של 1.2 מיליון דולר כדי שיאפשר לו להסתתר מדרום לגבול המקסיקני. הקצין האלמוני בחר לבגוד בו, והעביר את המידע אודות מיקומו של גוסמן לרשויות אכיפת החוק. ב-9 ביוני 1993, נעצר גוסמן על ידי צבא גואטמלה בבית מלון סמוך לטָפָּאצ'וּלָה, קרוב לגבול גואטמלה-מקסיקו. יומיים לאחר מכן, הוא הוסגר למקסיקו על סיפונו של מטוס צבאי, והועבר מיד למרכז פדרלי לשיקום חברתי מספר 1 (המוכר בשמות "לה פלמה" או "אלטיפלאנו"), כלא באבטחה מרבית השוכן באלמולויה דה חוארס (Almoloya de Juárez) שבמדינת מקסיקו. הוא נידון ל-20 שנים ותשעה חודשי מאסר בגין אישומים של סחר בסמים, חברות בארגון פשע ומתן שוחד.

לשלוט מבעד לסורגים

חרף שהותו בכלא, האימפריה של גוסמן והקרטל שלו המשיכו לפעול ללא הפרעה תחת ניהולו של אחיו, ארטורו גוסמן לוארה, שכונה "אל פויו". גוסמן עצמו עדיין נחשב, הן בעיני מקסיקו והן בעיני ארה"ב, לסוחר סמים בינלאומי בכיר. מקורביו נהגו להבריח עבורו מזוודות מלאות במזומנים כדי לשחד את סוהרי הכלא ולשמר את אורח חייו הראוותני, כאשר הסוהרים תפקדו הלכה למעשה כמשרתיו. בכלא הוא פגש את מי שהפכה למאהבתו ולשותפתו בסינלואה, השוטרת לשעבר סוּלֶמָה אֶרְנַנְדֶס, שריצתה עונש מאסר בגין שוד מזוין. ארננדס שלטה בהמשך בהתרחבות של סינלואה לתוך מקסיקו סיטי, אך בשנת 2008 נמצאה גופתה בתוך תא מטען, כשעליה חרוטות אותיות Z רבות – סימן ההיכר של "לוס סטאס", יריביו המרים של הקרטל. ב-22 בנובמבר 1995, לאחר שהורשע בהחזקת נשק חם, סחר בסמים וברצח הקרדינל אוקמפו (אישום שבוטל מאוחר יותר על ידי שופט אחר), הועבר גוסמן לכלא באבטחה מרבית אחר: המרכז הפדרלי לשיקום חברתי מספר 2, הידוע כ"פואנטה גרנדה" בחליסקו.

בינתיים בחוץ, קרטל סינלואה עבר שינויים. ב-23 ביוני 1995 נעצר פלמה על ידי צבא מקסיקו, וגוסמן נטל את מושכות ההנהגה (פלמה הוסגר מאוחר יותר לארה"ב). לאחר שגוסמן ברח מהכלא ב-2001, הוא וידידו הקרוב איסמאל סמבאדה גרסיה הפכו לברוני הסמים הבלתי מעורערים של מקסיקו, במיוחד לאחר מעצרו של יריבם אוֹסִיאֵל קַארְדֶנַאס מקרטל המפרץ בשנת 2003. עמית קרוב נוסף היה אִיגְנַסְיוֹ "נאצ'ו" קוֹרוֹנֶל וִויָארֶאָל (Ignacio Coronel Villarreal). קרטל סינלואה היה באותה עת לארגון הסמים העשיר והחזק ביותר במקסיקו. הוא הבריח קוקאין במשקלים של אלפי קילוגרמים מקולומביה דרך מקסיקו לארה"ב, והפעיל תאי הפצה נרחבים בכל רחבי המדינה. מעבר לכך, הארגון היה מעורב בייצור, הברחה והפצה של מתאמפטמין מקסיקני, מריחואנה, והרואין מדרום מזרח אסיה. כתב אישום אמריקאי חשף כי החל משנת 2012, שיחדו גוסמן והקרטל את חוּאַן אוֹרְלַנְדּוֹ אֶרְנַנְדֶס במיליוני דולרים, שוחד שסייע לו להפוך לנשיא הונדורס ב-2013 ולהעניק לקרטל הגנה על יעדי מעבר קריטיים באוויר ובים. אימפריית הפשע הפכה את גוסמן למיליארדר, ובשנת 2011 הוערך הונו בכמיליארד דולר.

אולי יעניין אותך

תומאס בלאד: האיש שניסה לגנוב את תכשיטי הכתר האנגלי

צ'ה גווארה: דמותו רבת הפנים של המהפכן הנצחי

הקוזאק שהפך לראש ממשלה: סיפורו של ויקטור צ'רנומירדין

אוקלידס: אבי הגאומטריה 

אימפריית המתאמפטמין

בעקבות נפילתם של האחים אֲמֶסְקוּאָה – מייסדי קרטל קוֹלִימָה – בשנת 1999 בגין סחר במתאמפטמין, נוצר חלל הנהגתי בתיאום משלוחי החומר צפונה. גוסמן זיהה את ההזדמנות ומיהר לנצלה. תוך הסדרה קלה של משלוחי חומרי גלם (פרקורסורים), השתמשו גוסמן ואיסמאל סמבאדה גרסיה באנשי הקשר שלהם לאורך חוף האוקיינוס השקט של מקסיקו. פריצת הדרך הגדולה הייתה ההבנה כי אין צורך לשלם לקולומביאנים מראש; הם פשוט צירפו את המתאמפטמין למשלוחי הקוקאין הקיימים, מה שחסך עלויות של מטוסים, סירות, טייסים ושוחד.

עד לנקודה זו, קרטל סינלואה היה מיזם משותף. אך עסקי המתאמפטמין הפכו לנחלתו הבלעדית של גוסמן. הוא טיפח קשרים משלו בסין, תאילנד והודו כדי לייבא את הכימיקלים הדרושים. לאורך ההרים במדינות סינלואה, דורנגו, חליסקו, מיצ'ואקאן ונַאיָארִיט, הקים גוסמן מעבדות ייצור ענקיות. כדי לשמור על מעמדו כ"בוס של הבוסים", הוא הפקיד את איגנסיו קורונל ויאראל על ניהול ייצור המתאמפטמין. ויאראל הוכיח את עצמו כאמין כל כך עד שזכה לכינוי "מלך הקריסטל" (Crystal King).

הבריחה הנועזת ומלחמות הקרטלים

בעודו מרצה את עונשו בכלא המקסיקני, הוגש נגד גוסמן כתב אישום בסן דייגו בגין הלבנת הון וייבוא טונות של קוקאין לקליפורניה. יחד עמו הואשם גם עורך הדין של סינלואה, אוּמְבֶּרְטוֹ לוֹיָה-קַסְטְרוֹ, או "עורך הדין פרס", שהיה אמון על מתן שוחד לבכירים מקסיקנים מטעם הקרטל. לאחר פסיקה של בית המשפט העליון במקסיקו שהקלה על הסגרת פושעים לארה"ב, הבין גוסמן כי זמנו קצוב והחל לשחד סוהרים במטרה למלט את עצמו.

ב-19 בינואר 2001, פתח סוהר בשם פְרַנְסִיסְקוֹ "אֶל צִ'יטוֹ" קַמְבֵּרוֹס רִיבֶרָה את התא האלקטרוני של גוסמן. ברון הסמים השתחל לתוך עגלת כביסה, שעמה עבר איש התחזוקה חָבְיֶיר קַמְבֵּרוֹס דרך מספר דלתות ולבסוף יצא אל מחוץ לדלתות הכלא הקדמיות. הוא הוכנס לתא המטען של מכונית ונלקח מחוץ לעיר. בתחנת דלק, יצא קמברוס מן הרכב, וכששב – גוסמן נעלם אל תוך הלילה. סיפור הכיסוי שהוצג לסוהרים המשוחדים היה כי העגלה מכילה זהב שהוברח מבית המלאכה של האסירים. קמברוס, שסייע בבריחה, מרצה מאסר בגין מעורבותו. סוהר אחד שהעז לדווח על הנעשה בכלא נעלם כעבור שבע שנים ונרצח ככל הנראה בהוראת גוסמן. משטרת חליסקו שוחדה כדי להעניק לגוסמן 24 שעות של חסד בטרם יחל המצוד הצבאי אחריו.

מאז בריחתו ב-2001, שאף גוסמן להשתלט על נקודות החצייה בסְיוּדַאד חְוָארֶס, שהיו נתונות לשליטתה של משפחת קאריליו פואנטס. למרות חוסר האמון, התקיים הסכם עבודה בין הקרטלים באותה עת. גוסמן כינס פגישה במוֹנְטֶרֶיי עם עמיתיו איסמאל סמבאדה, חואן חוסה אספרגוסה, ואַרְטוּרוֹ בֶּלְטְרַאן לֶיְיבָה ובה דנו בחיסולו של רוֹדוֹלְפוֹ קָארִילְיֹו פוּאֶנְטֶס. ב-11 בספטמבר 2004, בעודם שוהים בקניון בקוליאקאן מלווים במפקד משטרה בשם פֶּדְרוֹ פֶּרֶס לוֹפֶּס, נקלעו רודולפו ורעייתו למארב של כנופיית מתנקשים בשם "לוס נגרוס" מטעם סינלואה. בני הזוג נרצחו, השוטר שרד. צעד זה שבר הלכה למעשה את פעימות אי-האלימות בין הקרטלים המרכזיים, והצית מלחמה שגבתה את חייהם של למעלה מ-60,000 בני אדם מאז דצמבר 2006.

בדצמבר 2006 הכריז נשיא מקסיקו פֶלִיפֶּה קַלְדֶּרוֹן על מבצע צבאי למיגור הקרטלים. בעוד מנהיגי הקרטלים המתחרים חוסלו או נעצרו, נותר קרטל סינלואה ללא פגע כמעט, והשתלט על שטחי יריביו. חקירה של המגזין טיים טענה כי גוסמן שמר על עליונותו, בין היתר, על ידי הדלפת מידע לסוכנות האמריקאית לאכיפת מכס ולהגירה, שהובילה למעצר יריביו וכן אנשי סינלואה סוררים, במסגרת מה שרבים תיארו כעסקה בינו לבין ממשלת קלדרון וה-DEA.

הפיצול המדמם מהאחים בלטראן לייבה

לפוליטיקה הפנימית הזו היו השלכות הרות אסון. עורך הדין של סינלואה, לויה-קסטרו, שימש כמודיע עבור ה-DEA החל מ-1998 ובאופן רשמי ב-2005. הדלפותיו סייעו בפירוק קרטל טיחואנה והובילו למעצרו של אַלְפְרֵדוֹ בֶּלְטְרַאן לֶיְיבָה שכונה "נמלת המדבר", מפקד בכיר בארגון שעבד כסגנו של גוסמן. מעצר מתוקשר זה התרחש בקוליאקאן בינואר 2008, ולדעת רבים, גוסמן הוא שהסגיר את אלפרדו בשל אורח חייו הבולט מדי. לאחר מעצרו של אלפרדו, נעצרו גם 11 חברי חוליית מתנקשים במקסיקו סיטי, אירוע שהוגדר על ידי שגריר ארה"ב במקסיקו טוֹנִי גַּרְסָה כ"ניצחון משמעותי".

האחים לבית בלטראן לייבה חשדו בגוסמן, והכריזו עליו מלחמה רשמית. אחיו של אלפרדו, ארטורו, תפס את הפיקוד. ההסלמה הגיעה לשיאה ב-8 במאי 2008, כאשר האחים בלטראן לייבה הורו לרצוח את בנו של גוסמן, אֶדְגַּר גּוּסְמָן לוֹפֶּס, בחניון מרכז מסחרי בקוליאקאן. הרצח עורר את זעמו של גוסמן שהשיב בתגובת תגמול קשה. הסכסוך החריף בשל מאבק על נאמנותם של האחים מַרְגָרִיטוֹ וּפֶּדְרוֹ פְלוֹרֶס שניהלו הפצת קוקאין רווחית בשיקגו, ובנוסף, התעוררו חילוקי דעות עקב קשריו של גוסמן עם האחים ולנסיה (Valencia) במיצ'ואקאן. מלחמת הדמים בקוליאקאן גבתה 116 קורבנות במאי 2008, 128 קורבנות ביוני, ו-143 ביולי, והתפשטה לערים נוספות. האחים בלטראן לייבה לא טמנו ידם בצלחת, ורקמו ברית עם חוליית לוס סטאס וקרטל המפרץ במסגרת פגישה בעיר קוּאֶרְנָבָאקָה. במאי 2008 הכירה ממשלת ארה"ב תחת ג'ורג' וו. בוש רשמית בארגון האחים כקרטל עצמאי והטילה עליו סנקציות במסגרת "חוק ברוני הסמים" (Kingpin Act).

המצוד, משולש הזהב והמעצר השני במסטלאן

גוסמן הפך לדמות אגדית בפולקלור המקסיקני, כאשר במשך למעלה משלוש עשרה שנים חמק מידי הרשויות באמצעות מערך שוחד משוכלל לדרגים הפדרליים והמקומיים. סופרו עליו אגדות כי נהג להיכנס למסעדות, לאסוף את הטלפונים הניידים של כל הסועדים באמצעות שומרי ראשו, לאכול את ארוחתו בנחת, לשלם את החשבון של כולם ולהיעלם. למרות שהרשויות לא ידעו את מיקומו המדויק, ההערכה הייתה כי הוא מסתתר באזור המכונה "משולש הזהב" – אזור מבודד החולש על מדינות סינלואה, דורנגו וצ'יוואווה בהרי הסיירה מדרֶה, הנחשב ליצרן מרכזי של מריחואנה ופרג. גוסמן הפעיל טבעת אבטחה של לפחות 300 מודיעים וחמושים, מערך הדומה לזה של ראש מדינה. האזור הכפרי וההררי, שנגיש רק דרך שבילי עפר צרים, איפשר למקומיים, שהיו נאמנים לו מתוך תמהיל של שוחד ופחד, להתריע על כל מתקרב. גם פשיטה אווירית נחשבה כבלתי אפשרית, משום שאנשיו יכלו להתריע מפני מטוסים במרחק של עשר דקות, והיו מצוידים בטילי קרקע-אוויר.

אך למרות אמצעי הזהירות המחמירים, החל גוסמן לצאת ממקום מחבואו לקוליאקאן ולעיר החוף מַסְטְלַאן. שבוע לפני לכידתו נצפה באירוע משפחתי. ב-16 בפברואר 2014 הגיע הצבא המקסיקני לבית גרושתו בקוליאקאן, אך התקשה לפרוץ את דלת הפלדה, מה שאיפשר לגוסמן לחמוק דרך מערכת מנהרות שחיברה שישה בתים שונים, ולסגת דרומה למסטלאן כדי לשהות במחיצת בנותיו התאומות בטרם ישוב להרים.

ב-22 בפברואר 2014, שעה 06:40 בבוקר, הגיע המצוד אל קיצו. בפעולה משותפת של חיל הים המקסיקני בליווי מודיעין מהסוכנות האמריקאית לאכיפת חוקי הסמים DEA ושירות המרשלים האמריקאי, פשטו כ-65 נחתים בטנדרים על קומפלקס הדירות מִירָאמָאר בשדרת אַבֶנִידָה דֶל מָאר 608. גוסמן שהה בדירה מספר 401 בקומה הרביעית. הכוחות הכניעו בדממה את שומר ראשו, קַרְלוֹס מַנוּאֶל אוֹ רָמִירֶס ופרצו לחדר, שם שכב גוסמן במיטתו עם אשתו, אֶמָּה קוֹרוֹנֶל אַיְסְפּוּרוֹ. גוסמן התעמת פיזית אך לא שלף רובה סמוך, ספג ארבע מכות במהלך הקטטה עם הנחתים, ונעצר ללא ירייה אחת. הנשיא אנריקה פֶּנְיָה נְיֵיטוֹ והתובע הכללי אֶרִיק הוֹלְדֶר האמריקאי, לצד מנהיגי קולומביה, גואטמלה וקוסטה ריקה, בירכו על ההישג ההיסטורי.

הוא הועבר במסוק תחת אבטחה כבדה חזרה לכלא אלטיפלאנו, ונכלא באגף מס' 20, מסדרון 1, בתא נטול חלונות ללא יכולת תקשורת. הותר לו לקבל ביקור פעם בתשעה ימים וקצבה חודשית של 638 פסו מקסיקני לרכישת מוצרי היגיינה. גוסמן ארגן שביתת רעב בכלא ביולי 2014 במחאה על התנאים. ב-25 בספטמבר 2014, הוגש נגדו כתב אישום בניו יורק על חיסול מאות קורבנות, בהם בכירי רשויות חוק כרוֹבֶּרְטוֹ וֶלַאסְקוֹ בְּרָאבוֹ ורְפָאֵל רָמִירֶס חַיְימֶה והלבנת למעלה מ-14 מיליארד דולר. סנגוריו פעלו משפטית כדי לעכב את הסגרתו לארצות הברית.

שביתת הרעב בבידוד והמשפחה שעל הכוונת

ביולי 2014, בעודו מוחזק בבידוד מחמיר בכלא "אלטיפלאנו" תחת תנאים נוקשים, דווח כי גוסמן סייע בארגון שביתת רעב בת חמישה ימים. יחד עם האסיר וברון הסמים לשעבר אֶדְגַּר וַאלְדֶס וִויָארֶאָל, המכונה "לה ברבי", סחף אחריו גוסמן למעלה מ-1,000 אסירים להצטרף למחאה על היגיינה ירודה, מזון גרוע וטיפול רפואי לקוי בתוך כותלי הכלא. ממשלת מקסיקו נאלצה לאשר כי השביתה אכן התקיימה וכי דרישות האסירים נענו, אך מיהרה להכחיש את מעורבותם הישירה של גוסמן וואלדס, בטענה שהם היו מבודדים לחלוטין משאר אוכלוסיית האסירים.

מעגל הדמים ורדיפת הרשויות לא פסחו כמעט על אף אחד ממקורביו של גוסמן. מעבר לרציחות בני משפחתו, נרשם גם ניסיון התנקשות בחייו של וִיסֶנְטֶה סַמְבָּאדָה נְיֵיבְּלָה המכונה "אל ויסנטיו", בנו של שותפו איסמאל סמבאדה, שהתרחש שעות ספורות לאחר הכרזת המלחמה מצד משפחת בלטראן לייבה ב-2008. כמו כן, ב-15 בפברואר 2005, נעצר בנו של גוסמן, איוואן ארצ'יבלדו, בגוודלחרה באשמת הלבנת הון. הוא נידון לחמש שנות מאסר, אך שוחרר באפריל 2008 לאחר ששופט פדרלי בשם חֶסוּס גְּוַאדָלוּפֶה לוּנָה פסק כי אין הוכחות מספקות לכך שכספו הגיע מסמים. לימים, הושעה אותו שופט, יחד עם שופט נוסף, מתפקידם עקב חשדות לאי-סדרים בפסיקותיהם.

נשותיו ובנותיו של גוסמן ספגו אף הן את נחת זרוען של הרשויות. בתו, אלחנדרינה חיסל, אזרחית מקסיקנית מגוודלחרה ורופאה הרה בת 31, נעצרה בשנת 2012 במעבר הגבול לסן דייגו. היא תכננה ללדת את ילדה בלוס אנג'לס יחד עם אבי הילד, אך הואשמה בהונאה לאחר שניסתה להיכנס לארצות הברית עם ויזה מזויפת. חותנו של גוסמן, אִינֶס קוֹרוֹנֶל בָּארֶרַאס, נלכד ב-1 במאי 2013 בעיר אגואה פרייטה ללא חילופי אש, לאחר שרשויות ארה"ב זיהו אותו כגורם מפתח בגידול והברחת מריחואנה בגבול אריזונה. רעייתו השנייה של גוסמן, גְּרִיסֶלְדָּה לוֹפֶּס פֶּרֶס, נעצרה אף היא בקוליאקאן בשנת 2010.

"אויב הציבור מספר אחת" והאימפריה הכלכלית

בשנת 2013, בעודו מנהל את האימפריה שלו ממקומות המסתור שבהרים, זכה גוסמן לתואר היסטורי ומפוקפק: ועדת הפשע של שיקגו הכריזה עליו כ"אויב הציבור מספר אחת". הפעם האחרונה שבה הוענק תואר זה לאדם כלשהו הייתה בשנת 1930, אז ניתן התואר למאפיונר האגדי אל קפונה. למרות שאין שום ראיה לכך שגוסמן ביקר אי פעם בעיר שיקגו, השפעתו על רשתות הפצת הסמים בה הייתה כה הרסנית, עד שזכה למעמד זהה לזה של קפונה.

במקביל, כוחו הכלכלי העצום לא נעלם מעיני העולם הלגיטימי. בין השנים 2009 ל-2013, דירג אותו מגזין "פורבס" כאחד האנשים החזקים בעולם. הונו נאמד בכמיליארד דולר, מה שהציב אותו במקום העשירי בעושרו במקסיקו ובמקום ה-1,140 בעולם כולו. כוחו הכלכלי איפשר לו, על פי כתב אישום אמריקאי, להעביר מיליוני דולרים שוחד לחואן אורלנדו ארננדס, כספים שסייעו לו להיבחר בשנת 2013 לנשיא הונדורס, והבטיחו לקרטל הגנה על נתיבי תעבורה ימיים ואוויריים קריטיים בין ארצות הברית לדרום אמריקה.

הבריחה השנייה, הראיון החשאי ומבצע "ברבור שחור"

ב-11 ביולי 2015, הימם גוסמן את העולם פעם נוספת. בשעה 20:52 תועד גוסמן במצלמות האבטחה צועד לעבר אזור המקלחת בתאו – הנקודה היחידה שהוסתרה מהמצלמה. 25 דקות לאחר מכן התגלה תאו הריק. הוא ברח דרך מנהרה עצומה באורך 1.5 קילומטרים שהובילה לאתר בנייה. המנהרה נחפרה בעומק 10 מטרים, בגובה 1.7 מטרים וברוחב 75 סנטימטרים, והייתה מצוידת באוורור, תאורה מלאכותית ואף באופנוע ששימש לשינוע חומרים וייתכן שגם את גוסמן עצמו.

ממשלת מקסיקו הכריזה על מצוד חסר תקדים והציעה פרס של כ-60 מיליון פסו (3.8 מיליון דולר). נשיא מקסיקו הגדיר את הבריחה כ"עלבון" לממשלה. כדי לסייע במצוד, גויסו אף בכירים קולומביאנים מנוסים, ביניהם הגנרל בדימוס רוֹסוֹ חוֹסֶה סֶרָאנוֹ  שפירק את קרטלי קאלי ומדיין.

באוקטובר 2015, קיים גוסמן פגישה סודית בת שבע שעות בהרים עם השחקנית המקסיקנית קֵיְיט דֶל קַסְטִילְיוֹ והשחקן האמריקאי שוֹן פֶּן עבור מגזין "רולינג סטון". הפגישה סייעה לרשויות להתחקות אחר עקבותיו. לאחר פשיטה באזור טָמָאסוּלָה שבה חמק בקושי כשהוא נושא פעוט כדי להסתיר את עצמו כמטרה ונמלט דרך ערוץ נחל יחד עם שתי טבחיות אישיות שלו, הטבעת הלכה והתהדקה.

ב-8 בינואר 2016 יצא לדרך מבצע "ברבור שחור".

המודיעין זיהה תקשורת שהתייחסה להגעתה של "סבתא" או "דודה" לבית בעיר החוף לוֹס מוֹצִ'יס, ואחר חצות בוצעה הזמנה גדולה של טאקו שנאספה ברכב מסחרי לבן. 17 לוחמים מהכוחות המיוחדים וחיל הנחתים של הצי המקסיקני פשטו על הבית. במהלך הפשיטה נהרגו חמישה חמושים ולוחם נחתים אחד נפצע. בזירה נמצאו רכבים משוריינים וארסנל נשק שכלל רובי צלפים מסוג Barrett M82 ומשגרי רקטות.

גוסמן חמק דרך מנהרה נוספת, הגיח כקילומטר וחצי משם, ושדד רכב. הוא נעצר על ידי שני שוטרי המשטרה הפדרלית כ-20 ק"מ דרומה משם סמוך לחְוָואן חוֹסֶה רִיוֹס. לאחר שניסה לשחד את השוטרים וסורב, אמר להם: "כולכם הולכים למות". השוטרים המבוהלים לקחו אותו למלונית בפאתי העיר והמתינו לתגבורת, בטרם נמסר לידי חיל הנחתים והוטס חזרה לאותו כלא שממנו ברח.

ההסגרה לארצות הברית והרשעתו

מיד לאחר לכידתו פתחה מקסיקו בהליכי הסגרה מזורזים. שופט פדרלי שהיה מעורב בהליכים, וִיסֶנְטֶה אַנְטוֹנְיוֹ בֶּרְמוּדֶס סָקָארִיאַס, נרצח ביריות, הגם שלא הוכח קשר ישיר לגוסמן. ב-19 בינואר 2017, שעות ספורות לפני השבעתו של דונלד טראמפ לנשיאות, הוסגר גוסמן לידי הרשויות האמריקאיות. תנאי קריטי להסגרה היה התחייבות אמריקאית שלא להטיל עליו עונש מוות.

משפטו של אל צ'אפו בבית המשפט הפדרלי בניו יורק, תחת ניהולו של השופט בְּרַיאן קוֹגַן, נערך תחת אבטחה חסרת תקדים, תוך חיסיון מלא של זהות המושבעים בשל ההיסטוריה האלימה של חיסול עדים מצדו של גוסמן. ב-12 בפברואר 2019 הוא נמצא אשם בכל סעיפי האישום, וב-17 ביולי אותה שנה נגזר עליו מאסר עולם בתוספת 30 שנה, והפקעת נכסים בסך למעלה מ-12.6 מיליארד דולר. הוא מרצה את עונשו בכלא השמור ביותר בארצות הברית, ADX Florence, כאסיר מספר 89914-053. גם מהכלא הוא ניסה להתערב בגורלו. ב-12 ביוני 2026, הוא שלח מכתב לבית משפט בניו יורק ובו ביקש ליצור קשר עם נשיאת מקסיקו קְלַאוּדְיָה שֵׁיְינְבָּאוּם כדי לבדוק אפשרות שירצה את עונשו במקסיקו…

משפחתו בעסקי הקרטל

חייו האישיים של גוסמן היו סבוכים ורווי פשע לא פחות מפעילותו העסקית.

ב-1977 נישא לאֲלֶחַנְדְרִינָה מָרִיָּה סָלָאסָאר אֶרְנַנְדֶס בחסוּס מָרִיָּה ונולדו להם ארבעה ילדים: סֶסַאר, אִיוָואן אַרְצִ'יבַלְדוֹ, חֶסוּס אַלְפְרֵדוֹ ואלחנדרינה חִיסֶל. בהמשך התאהב באסְטֶלָה פֶּנְיָה, פקידת בנק שאותה חטף, כפה עליה יחסי מין ולבסוף נישא לה. רעייתו הבאה הייתה גְּרִיסֶלְדָּה לוֹפֶּס פֶּרֶס, עמה הביא ארבעה ילדים: אדגר, חואקין ג'וניור, אובידיו וגריסלדה גוואדלופה. בניו הלכו בעקבותיו לעסקי הסמים והיו יעד לחיסול מטעם יריביו, בדומה לאחיינו אוֹבְּיֵד קָאנוֹ סֶפֶּדָה, שנרצח ביום האב ב-2012, ולאחיו של אוביד, הטייס לוּאִיס אַלְבֶּרְטוֹ קָאנוֹ סֶפֶּדָה המכונה "הלבן", שנעצר על ידי הצבא ב-2006.

רעייתו האחרונה, אמה קורונל איספורו, לה נישא כשהייתה מלכת יופי בת 18, נולדו תאומות בארצות הברית ב-2011. אמה נעצרה בפברואר 2021 והורשעה בקשירת קשר להפצת סמים, ואף שוחררה בשחרור מוקדם בספטמבר 2023. אביה, אִינֶס קוֹרוֹנֶל בָּארֶרַאס, ואחיה, אדגר קורונל, ריצו אף הם עונשי מאסר בגין סיוע למבצעיו של גוסמן. מבוקשים נוספים כללו את בנו איבאן "אל צ'אפיטו", ואת חסוס אלפרדו שספג סנקציות מצד משרד האוצר האמריקאי. באחד המקרים ב-2012, הצבא המקסיקני עצר בשוגג סוחר רכבים משומשים בשם פֶלִיקְס בֶּלְטְרַאן לֶאוֹן, וחשב בטעות כי זהו חסוס בנו של גוסמן.

מורשת של פשע

דמותו של חואקין גוסמן חדרה עמוק אל התרבות הפופולרית. במקסיקו, סוגת המוזיקה "נרקוקורידוס" (narcocorridos) – בלדות נרקו עממיות המהללות ברוני סמים – הוקדשה לא פעם לעלילותיו, לבריחותיו ולארגונו, כשהיא מטפחת את דמותו האגדית בקרב המקומיים. השפעתו התרבותית חצתה את הגבולות והגיעה גם לארצות הברית, שם אמני מוזיקה שונים אזכרו את "אל צ'אפו" ביצירותיהם, ביניהם אֶנְקֶל מוּרְדָה (Uncle Murda), סְקְרִילֶקְס (Skrillex), וַי-גִ'י (YG), גּוּצִ'י מֵיְין (Gucci Mane) ודֶה גֵּיְים (The Game).

דרכו של חואקין "אל צ'אפו" גוסמן מפסגות ההרים הנידחות של המאדרה ועד לתאי הבידוד האטומים של ניו יורק, היא תזכורת מצמררת למורכבות האנושית שמאחורי הסטטיסטיקה הקרה. דמות שהצליחה לתמרן מערכות שלמות של חוק ושלטון ולהשאיר חותם דמים במקסיקו, נידונה לבסוף לבלות את שארית חייה בבידוד מוחלט.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.

חומר מעשיר לצפייה

סדרת הטלוויזיה ״אל צ'אפו״, שהופקה על ידי Netflix ו-Univision, עלתה לראשונה ב-23 באפריל 2017 בשיתוף עם תוכנית שיח עוקבת בשם "El Chapo Ilimitado" ומגוללת את סיפור חייו של גוסמן. הסדרה ממחישה את עלייתו מאדם צעיר ועני ועד להפיכתו למנהיג ארגון הפשע הגדול במקסיקו.

בסדרת הטלוויזיה ״נרקוס: מקסיקו״, גם היא מבית Netflix, חואקין גוסמן מגולם על ידי השחקן אלחנדרו אדה. הסדרה מציגה את התפתחות סחר הסמים במקסיקו בשנות השמונים, את פליקס גיארדו וקרטל גוודלחרה, ואת השלבים המוקדמים של הקריירה של גוסמן במסגרת המאבקים הראשוניים מול קרטל טיחואנה.

בקיץ 2026, שוחרר בנטפליקס הסרט המקסיקני ״פנים אל פנים מול אל צ׳אפו״ (La captura, באנגלית הסרט נקרא Facing El Chapo) המגולל את קורות מבצע המעצר של אל צ׳אפו בינואר 2016, כפי שהוא מסופר מנקודת מבטם של שני שוטרים פדרליים. הסרט מבוסס על כתבה שפרסם העיתונאי המקסיקני הקטור דה מואליאון ב-El Universal.