תאמל״ק לי
אם ראיתם את ההצהרה “בהשראת אירועים אמיתיים” בתחילת הסדרה הצ’יליאנית של נטפליקס ״מישהו צריך לדעת״ (Someone Has To Know), ייתכן שתהיו סקרנים לגבי מה שקרה לילד הנעדר במציאות. למען האמת, זהו אחד מאותם מקרים שלא רק משאירים טעם מר בפה, אלא גם מפחיתים את האמון במערכת המשפט, משום שהחקירה באמת נוהלה בצורה כושלת…
הסדרה של נטפליקס מבוססת על המקרה הטרגי של חורחה מטוטה ג’ונס בן ה-23 (בנו של מנהיג איגוד הנפט הצ’יליאני חורחה מטוטה מטוטה), שנעלם ב-20 בנובמבר 1999 ללא כל עקבות. בליל היעלמותו, חורחה מטוטה היה במועדון הלילה לה קוקראצ’ה (המיקום האחרון שבו נראה) בטלקואנו עם חבריו. כאשר החיפושים החלו, הרשויות זימנו לחקירה את בעלי המועדון, ברונו בטנסו וכרמן סרנו, יחד עם שלושה עובדים. הם האמינו שמישהו במסיבה אולי ראה את חורחה מטוטה עוזב את המועדון; אולם העדויות המטעות של הבעלים ומאבטחי המקום הפכו את המקרה למסובך יותר מכפי שהיה מלכתחילה. בסופו של דבר נאלצו לשחררם בשל מחסור בראיות ממשיות.
בשלב זה של החקירה, המשטרה הגיעה למבוי סתום. לא היו לה קצות חוט נוספים, והחקירה הלכה והתקררה. עם זאת, הוריו של הקורבן סירבו לוותר. הם המשיכו להפעיל לחץ על הרשויות לאתר את בנם הנעדר, ואף הגישו מספר תלונות, אך ללא הועיל. לבסוף, כארבע שנים לאחר היעלמותו, נמצאה גופתו של חורחה מטוטה על גדות נהר הביו-ביו, ושוב נכנסו לחקירה 19 חשודים (שמספרם צומצם מאוחר יותר ל-12). אך למרבה הצער, התיק הסתבך בבירוקרטיה והמשיך להתגלגל בין ערכאות בית המשפט לערעורים, כאשר המשטרה והשופטים סוגרים ופותחים מחדש את התיק בהתאם לראיות חדשות. למעשה, הם לא הצליחו לקבוע את טיב מותו של חורחה מטוטה, בשל היעדר סימני חבלה כלשהם.
פריצת דרך משמעותית בתיק מטוטה התרחשה כאשר הרשויות אספו מידע חדש שהצביע על כך שהקורבן ייתכן שהורעל. סביב שנת 2014, הם פתחו מחדש את התיק (לאחר שהיה סגור יותר מארבע שנים), והוציאו את גופתו של חורחה מטוטה מהקבר, רק כדי לגלות שרידים של פנטוברביטל, חומר הרדמה מהיר פעולה שיכול להפיל אדם בתוך דקות. נוכחותו של סם רעיל זה בגופו של חורחה מטוטה קבעה כי הוא נרצח; אולם השאלות שנותרו היו: מדוע? ועל ידי מי?
קרולה ריבאס, השופטת החוקרת בתיק המורכב הזה, חשדה כי הקורבן סומם מתוך מניע של תקיפה מינית. בליל היעלמותו של חורחה מטוטה, התקיימה מסיבה הומוסקסואלית באותו מקום שממנו נעלם, מה שמעלה את האפשרות שמישהו החדיר חומר למשקה שלו מתוך כוונה לאנוס או לשדוד אותו. עם זאת, ייתכן שהעבריין או העבריינים גרמו בטעות למנת יתר, אשר הביאה למותו, וכדי להסתיר את מעשיהם, הוציאו את הגופה מהמועדון והסתירו אותה במקום אחר, מה שהפך את מציאת שרידיו לבלתי אפשרית עבור המשטרה עד אשר השליכו את גופתו לנהר. ובכן, זוהי רק השערת עבודה, משום שהרשויות עדיין לא הצליחו לקבוע מה באמת התרחש באותו לילה גורלי.
עד שהמידע על כך שחורחה מטוטה נרצח באמצעות הרעלת פנטוברביטל נחשף, שבעה מתוך 12 החשודים המרכזיים כבר הלכו לעולמם, כולל בעל מועדון הלילה שבו ככל הנראה נהרג. בנוסף, קשה לראות בכך צירוף מקרים בלבד שמועדון לה קוקראצ’ה נהרס רק חמישה חודשים לאחר הטרגדיה. כלומר, זירת הפשע נהרסה כדי להעלים ראיות, וזהו סימן אזהרה חמור, נכון? אז מדוע המשטרה לא עצרה זאת? נראה כי איש מהם לא הוטרד מכך במיוחד. ניתן לומר שכבר מתחילת התיק היה ברור למדי שאנשים שעבדו במועדון היו מעורבים בפשע, וגם המשטרה הייתה מודעת לכך, אך בהיעדר ראיות מפלילות, לא ניתן היה להגיע להרשעות, ולכן כל החשודים שוחררו בסופו של דבר על ידי בית המשפט. עם זאת, לאחר הופעת הראיות החדשות, השופטת ריבאס הורתה לעצור את כריסטיאן מונטס, מאבטח לשעבר במועדון, ואת גרושתו, שרי רואיס, שנכנסו לחשד לאחר שמסרו מספר עדויות שקריות ומטעות למשטרה. אך למרות שריבאס ראתה בשניים אלו חשודים מרכזיים, לרשויות לא היו ראיות ממשיות נגדם, והם נאלצו לבסוף לשחרר גם אותם.
אביו של חורחה מטוטה מת מסרטן בשנת 2011, מבלי שזכה לצדק עבור בנו, בעוד שאמו, מריה תרזה ג’ונס, ממשיכה עד היום לפנות לרשויות בדרישה להגיע למסקנה סופית בתיק, אך נראה כי לעולם לא תמצא סגירה לפרשת מותו של בנה. הצהרותיה של ריבאס מצביעות על כך שהרשויות כבר ויתרו למעשה. היא אמרה לכתבים כי לאחר 18 שנים, קשה לשחזר את האמת, במיוחד כאשר זירת הפשע נהרסה, רוב הראיות הושמדו, ומחצית מהחשודים המרכזיים כבר אינם בין החיים. לכן, מי שעדיין מחפש תשובה, למעשה תולה תקווה בנס, אשר ייתכן שלעולם לא יקרה.
לא צפיתי בסדרה Someone Has To Know, אך נראה כי היא לא תיקח חירויות רבות מדי בתיאור סיפורו של הילד האבוד, שכבר נחשף לעיני הציבור במציאות. בטריילר ניתן לראות בלש משטרה ואת אמו של חורחה מטוטה מנסים לאתר את הבן הנעדר, מה שמרמז כי הסדרה תתמקד בעיקר בשתי דמויות אלו, שינסו לרדת לשורש האמת. יש משהו מתסכל בכך שאדם שם את כל מבטחו במערכת המשפט של מדינתו, ולבסוף נותר עם אכזבה בלבד. אילו רק המשטרה הייתה פועלת ביסודיות רבה יותר ומשתפת פעולה עם הוריו של הקורבן במקום להזניח את חובותיה, ייתכן שלפרשת הילד הנעדר הייתה מסקנה שונה לחלוטין. על כל פנים, לאחר הצפייה בסדרה, נראה כי שאלה אחת תישאר תלויה באוויר: של מי באמת הייתה האשמה?
