תאמל״ק לי
יום שישי ה-13 נחשב כמבשר מזל רע ונתן השראה לאגודה סודית בסוף המאה ה-19, לרומן בתחילת המאה ה-20, לזיכיון סרטי אימה ולא לאחד אלא לשני מונחים מסורבלים – פראסקבדקאטריאפוביה וטריסקאידקפוביה – המתארים פחד מהיום הזה, שנתפס כחסר מזל. • ממסורת מקראית ומיתולוגיה נורדית ועד למזימות ימי הביניים ותרבות פופ מודרנית, התאריך המבשר רעות הזה צבר מורשת מטרידה שנמשכת עד היום. למה?
הפחד מ-13
בדיוק כמו הליכה מתחת לסולם, לחלוף על פני חתול שחור או שבירת מראה, רבים נאחזים באמונה שיום שישי ה-13 מביא מזל רע. למרות שלא ברור בדיוק מתי החלה המסורת הספציפית הזו, אמונות טפלות שליליות סבבו סביב המספר 13 במשך מאות שנים. בעוד שתרבויות המערב קישרו היסטורית את המספר 12 עם שלמות (ישנם 12 ימי חג מולד, 12 חודשים ומזלות, 12 מעללי הגבורה של הרקולס, 12 אלי האולימפוס ו-12 שבטי ישראל), יורשו, המספר 13, נושא היסטוריה ארוכה כסימן למזל רע.
חוקי חמורבי העתיקים, למשל, השמיטו על פי הדיווחים את החוק ה-13 מרשימת הכללים המשפטיים. למרות שזו הייתה ככל הנראה טעות סופר, אנשים מאמינים בטפל מצביעים על כך לעיתים כהוכחה להקשרים השליליים ארוכי השנים של ה-13. הפחד מהמספר 13 אף זכה למונח פסיכולוגי: טריסקאידקפוביה.
למה יום שישי ה-13 נחשב למביא מזל רע?
על פי המסורת הנוצרית, 13 אורחים נכחו בסעודה האחרונה שנערכה ב"יום חמישי הקדוש", כולל ישו ו-12 שליחיו (שאחד מהם, יהודה איש קריות, בגד בו). למחרת, כמובן, היה "יום שישי הטוב", יום צליבתו של ישו. סידור הישיבה בסעודה האחרונה נחשב כגורם לצמיחת אמונה טפלה נוצרית ארוכת שנים, לפיה נוכחות של 13 אורחים בשולחן היא סימן רע ובאופן ספציפי, שהיא מזמינה את המוות.
למרות שההקשרים השליליים של יום שישי חלשים יותר, יש שהציעו כי גם להם שורשים במסורת הנוצרית: כשם שישו נצלב ביום שישי, נאמר כי יום שישי היה גם היום שבו חוה נתנה לאדם את התפוח הגורלי מעץ הדעת, וכן היום שבו קין הרג את אחיו, הבל.
מועדון השלושה-עשר
בסוף המאה ה-19, ניו יורקי בשם קפטן וויליאם פאולר (1827-1897) ביקש להסיר את הסטיגמה המתמשכת סביב המספר 13 – ובמיוחד את הכלל הבלתי כתוב על אי-הושבת 13 אורחים סביב שולחן אוכל – על ידי הקמת אגודה בלעדית בשם "מועדון השלושה-עשר".
הקבוצה סעדה באופן קבוע ביום ה-13 לחודש בחדר מספר 13 של ה-Knickerbocker Cottage, בית מרזח פופולרי שפאולר היה בעליו בין השנים 1863 ל-1883. לפני שהתיישבו לארוחת 13 מנות, חברי המועדון היו עוברים מתחת לסולם ומתחת לכרוז שעליו נכתב "Morituri te Salutamus" – לטינית עבור "אנו העומדים למות מצדיעים לך".
ארבעה נשיאי ארה"ב לשעבר (צ'סטר א. ארתור, גרובר קליבלנד, בנג'מין הריסון ותאודור רוזוולט) הצטרפו לשורות מועדון השלושה-עשר בזמן זה או אחר.
יום שישי ה-13 בתרבות הפופולרית
אבן דרך חשובה בהיסטוריה של אגדת יום שישי ה-13 בפרט (לא רק המספר 13) התרחשה בשנת 1907, עם פרסום הרומן "יום שישי, השלושה-עשר" שנכתב על ידי תומאס וויליאם לוסון. הספר סיפר את סיפורו של ברוקר מניו יורק שמנצל את האמונות הטפלות סביב התאריך כדי ליצור כאוס בוול סטריט ולעשות הון על השוק.
סרט האימה "יום שישי ה-13", שיצא לאקרנים ב-1980, הציג לעולם את הרוצח עוטה מסיכת ההוקי בשם ג'ייסון, והוא אולי הדוגמה המוכרת ביותר לאמונה הטפלה המפורסמת בהיסטוריה של תרבות הפופ. הסרט הוליד סרטי המשך מרובים, כמו גם ספרי קומיקס, נובלות, משחקי וידאו, מוצרים נלווים ואינספור תחפושות ליל כל הקדושים מפחידות.
אילו דברים רעים קרו ביום שישי ה-13?
ראו גם: היום שבו נולד יום שישי ה-13: נפילתו של מסדר הטמפלרים
ביום שישי, 13 באוקטובר 1307, פשטו חייליו של המלך פיליפ הרביעי מצרפת ועצרו מאות מאנשי "אבירי ההיכל" (הטמפלרים), מסדר דתי וצבאי חזק שהוקם במאה ה-12 להגנת ארץ הקודש. הם נכלאו באשמת התנהגויות לא חוקיות שונות (אך למעשה משום שהמלך רצה גישה למשאביהם הכספיים), וטמפלרים רבים הוצאו להורג מאוחר יותר. יש המציינים את הקשר עם הטמפלרים כמקור לאמונה הטפלה של יום שישי ה-13, אך כמו אגדות רבות המערבות את הטמפלרים וההיסטוריה שלהם, האמת נותרת מעורפלת.
בזמנים מודרניים יותר, מספר אירועים טראומטיים התרחשו ביום שישי ה-13, כולל הפצצת ארמון בקינגהאם על ידי הגרמנים (ספטמבר 1940); רצח קיטי ג'נובזה בקווינס, ניו יורק (מרץ 1964); ציקלון שהרג יותר מ-300,000 בני אדם בבנגלדש (נובמבר 1970); היעלמות מטוס של חיל האוויר הצ'יליאני באנדים (אוקטובר 1972); מותו של הראפר טופאק שאקור (ספטמבר 1996) וטביעת אוניית התענוגות "קוסטה קונקורדיה" מול חופי איטליה, שבה נהרגו 30 בני אדם (ינואר 2012).
מה כל כך רע במספר 13?
ניתן לייחס פחדים בלתי מוסברים סביב המספר 13 לזמנים עתיקים.
חוקרים מעריכים כי עד 10% מאוכלוסיית ארצות הברית סובלים מפחד מהמספר 13, ובכל שנה הפחד הספציפי עוד יותר מיום שישי ה-13, המכונה פאראסקבדקאטריאפוביה, מביא להפסדים כספיים של למעלה מ-800 מיליון דולר מדי שנה, כאשר אנשים נמנעים מלהינשא, לנסוע או במקרים החמורים ביותר, אפילו לעבוד. אבל מה כל כך חסר מזל במספר 13, ואיך האמונה הטפלה המספרית הזו התחילה?
מיתוס מוקדם סביב מקור הפחד עירב את אחד המסמכים המשפטיים העתיקים בעולם, חוקי חמורבי, אשר על פי הדיווחים השמיטו את החוק ה-13 מרשימת הכללים. במציאות, ההשמטה לא הייתה אלא טעות סופר שנעשתה על ידי אחד המתרגמים המוקדמים של המסמך שנכשל בהכללת שורת טקסט – למעשה, הקוד כלל לא מונה את חוקיו באופן מספרי.
המספר 12: מספר "מושלם"?
מתמטיקאים ומדענים, מצדם, מצביעים על עליונותו של המספר 12, שנחשב לעיתים קרובות למספר "מושלם", בעולם העתיק. השומרים הקדמונים פיתחו מערכת מספרים המבוססת על שימוש ב-12 המשמשת למדידת זמן עד היום. לרוב לוחות השנה יש 12 חודשים; יום בודד מורכב משני חצאים של 12 שעות וכו'. כיוון שהוא מגיע מיד לאחר מספר "מושלם", יש הטוענים כי ה-13 נידון להיחשב כחסר ויוצא דופן.
נראה שהפחד הזה מהלא-נודע משתלב עם שתי תיאוריות פופולריות אחרות לקונוטציה השלילית של המספר, שתיהן סובבות סביב הופעתו של אורח 13 בשני אירועים עתיקים: בתנ"ך, יהודה איש קריות, האורח ה-13 שהגיע לסעודה האחרונה, הוא האדם שבוגד בישו. בינתיים, המיתולוגיה הנורדית העתיקה גורסת כי רוע ומהומה הוצגו לראשונה בעולם על ידי הופעתו של האל הבוגדני והתככן לוקי במסיבת ארוחת ערב בוואלהלה. הוא היה האורח ה-13, שהפר את האיזון של 12 האלים שכבר נכחו שם.
13 מביא מזל רע רק במערב
נראה גם כי פחדים בלתי מוסברים סביב המספר 13 הם מבנה מערבי בעיקרו. תרבויות מסוימות, כולל המצרים הקדמונים, דווקא החשיבו את המספר למביא מזל, בעוד שאחרות פשוט החליפו מספרים כבסיס לפוביות שלהם – מהמספר 4 נמנעים בחלקים גדולים של אסיה, למשל.
לפי המרכז לניהול סטרס ומכון הפוביות באשוויל, צפון קרוליינה, ליותר מ-80 אחוזים מגורדי השחקים בארצות הברית אין קומה 13, ורוב המכריע של בתי המלון, בתי החולים ונמלי התעופה נמנעים מלהשתמש במספר עבור חדרים ושערים (Gates) גם כן.
אך בחלקים גדולים של מזרח ודרום-מזרח אסיה, שם "טטראפוביה" (פחד מהמספר 4) היא הנורמה, תתקשו למצוא שימוש רב במספר 4 בחיים הפרטיים או הציבוריים, וזאת בשל צלילים דומים בשפה הסינית (ובקבוצות לשוניות המושפעות מהסינית) למילים "ארבע" ו"מוות".
