זהו המתבל האהוב ביותר על אמריקה, אך ההיסטוריה הארוכה של הקטשופ מתחילה בסין הקיסרית ובשלב מסוים הוא היה אפילו נטול עגבניות לחלוטין…

קטשופ נמצא ב-97% מבתי האב בטקסס וכנראה ב-100% מהברביקיו. אך יש ברוטב הזה יותר מאשר המבורגרים, נקניקיות והיינץ. למעשה, לקטשופ יש עבר רצוף סיפורים שמתחיל בסין הקיסרית, שם הוא הוכן מקרביים של דגים, תוצרי לוואי של בשר ופולי סויה. רק בשנת 1812 הומצא הקטשופ המבוסס על עגבניות.

תור הזהב של הקטשופ

האב הקדמון של הקטשופ המודרני היה נטול עגבניות לחלוטין. למרות שצמחי עגבניות הובאו לאנגליה מדרום אמריקה במאה ה-16, הפירות האדומים (כן, כן, מבחינה בוטנית זה לא ירק…) לא נאכלו במשך מאות שנים מכיוון שחלק מהאנשים החשיבו אותם לרעילים (כשאנגלים עשירים אכלו מצלחות עופרת ובדיל, למשל, החומצה של העגבנייה מיצתה את העופרת לתוך האוכל, מה שגרם להרעלת עופרת). במקום זאת, המבשר של הקטשופ היה רוטב דגים מותסס מדרום סין. כבר בשנת 300 לפני הספירה, טקסטים החלו לתעד את השימוש במשחות מותססות עשויות מקרביים של דגים, תוצרי לוואי של בשר ופולי סויה. רוטב הדגים, שנקרא "ge-thcup" או "koe-cheup" על ידי דוברי ניב המין הדרומי, היה קל לאחסון במסעות ימיים ארוכים. המשחות התפשטו לאורך נתיבי הסחר לאינדונזיה ולפיליפינים, שם סוחרים בריטים פיתחו טעם לממרח המלוח עד תחילת המאה ה-18. הם לקחו דגימות הביתה ומיד התאימו את המתכון המקורי.

המאה ה-18 הייתה תור הזהב של הקטשופ. ספרי בישול הציגו מתכונים לקטשופים העשויים מצדפות, מולים, פטריות, אגוזי מלך, לימונים, סלרי ואפילו פירות כמו שזיפים ואפרסקים. בדרך כלל, המרכיבים הורתחו עד לעקביות דמויית סירופ או הושארו לנוח עם מלח לתקופות זמן ממושכות. שני התהליכים הללו הובילו למוצר סופי מרוכז ביותר: פצצת טעם מלוחה ומתובלת שיכולה להחזיק מעמד זמן רב מבלי להתקלקל.

מתכון אחד לקטשופ צדפות מהמאה ה-18 דרש 100 צדפות, שלוש מידות "פינט" של יין לבן וקליפות לימון מתובלות בקליפת אגוז מוסקט וציפורן. קטשופ הזיכרון "נסיך ויילס", לעומת זאת, הוכן מגרגרי סמבוק ואנשובי. קטשופ פטריות היה ככל הנראה המועדף על ג'יין אוסטן.

אולי יעניין אתכם גם

החומוס: קווים לדמותה של קטניה פופולרית

מי באמת המציא את הצ'יפס? ההיסטוריה המפתיעה

זהב לבן בנתיבי ההיסטוריה: מקורו של המלח

מי המציא את הגלידה?

המצאת קטשופ מעגבניות

לבסוף, בשנת 1812, הופיע לראשונה המתכון הראשון לקטשופ מבוסס עגבניות. ג'יימס מיס, מדען מפילדלפיה, זוכה לקרדיט על פיתוח המתכון. הוא כתב שהקטשופ המשובח ביותר הגיע מ"תפוחי אהבה", כפי שכונו אז העגבניות. (היו שהאמינו שלעגבניות יש סגולות מעוררות תשוקה).

לפני שהחומץ הפך למרכיב סטנדרטי, שימור רטבים מבוססי עגבניות היה בעייתי, שכן הפירות נרקבו במהירות. חברה חדשה יחסית בשם היינץ הציגה את הפורמולה המפורסמת שלה בשנת 1876, שהכילה עגבניות, חומץ מזוקק, סוכר חום, מלח ותבלינים שונים. הם גם היו חלוצים בשימוש בבקבוקי זכוכית, כדי שהלקוחות יוכלו לראות מה הם קונים.

קטשופ מבוסס עגבניות הפך אט אט לצורה הנפוצה של הממרח בארה"ב ובאירופה. כיום, היינץ הוא ממותגי הקטשופ הנמכרים ביותר בעולם, עם יותר מ-650 מיליון בקבוקים שנמכרים מדי שנה בארצות הברית לבדה. עם עליית הקטשופ המסחרי, מתכוני ה"עשה זאת בעצמך" כמעט נכחדו לחלוטין. ולפחות עבורנו, בלתי אפשרי לדמיין קטשופ ככל דבר אחר שאינו אדום בהיר ובטעם עגבניות.