גוגל החלטה לירות את יריית הפתיחה במרוץ המתהווה להצבת חוות שרתים לבינה מלאכותית במסלול סביב כדור הארץ…
בעוד שקהילות כפריות ברחבי ארצות הברית מנהלות מאבקים מחריפים כדי להרחיק חוות שרתים לבינה מלאכותית (AI) מהחצר האחורית שלהן, מספר ענקיות טכנולוגיה שוקלות שיטות שעשויות לעקוף את ההתנגדות המקומית הזו – תוך שליחת המתקנים לחלל.
אין ערובה לכך שהטכנולוגיה תעבוד, וגם לא ברור אם שליחת חוות שרתים למסלול סביב כדור הארץ תהיה הגיונית מבחינה כלכלית. אבל גוגל כבר בודקת את השטח. החברה מתכננת לשגר את לוויין הניסוי הראשון שלה עבור "Project Suncatcher" (פרויקט לוכד השמש), יוזמת חוות השרתים המסלולית שלה. אב הטיפוס המריא ביום חמישי, 30 בספטמבר 2026, על גבי הטיל פלקון 9 של SpaceX, במסגרת משימת שיתוף בבסיס כוח החלל ונדנברג בקליפורניה.
זו לא הפעם הראשונה ששבבי AI נבדקים בחלל. אך הלוויין הניסיוני של גוגל נועד לבחון ספציפית כיצד מעבדי הטנזור של החברה (TPU) מתפקדים לאחר שהם עוברים את הכוחות העזים הכרוכים בשיגור למסלול על גבי רקטה, וסופגים את תנאי הקרינה הקשים של החלל.
"השיגור הראשון הזה נועד לראות מה עובד, לזהות נקודות כשל, וליישם את הממצאים הללו במשימות עתידיות", אמר טראוויס בילס, מנהל בכיר לפרדיגמות של בינה בגוגל, בהודעה לעיתונות.
גוגל מתכוונת להמשיך במחקר שלה בשנת 2027 על ידי שיגור שני לוויינים נוספים.
קרינה, חום ועומס תנועה בחלל
גוגל היא רק אחת מכמה חברות טכנולוגיה שהציעו לשלוח חוות שרתים לחלל, שכן המרוץ לייצור מודלים מתוחכמים יותר של למידת מכונה יצר דרישה שאינה יודעת שובע לכוח חישוב. רעיון דומה תרם חלקית להנפקת השיא של SpaceX מוקדם יותר השנה.
עם זאת, רב הנסתר על הגלוי. סביבת המסלול סביב כדור הארץ מציגה דילמות טכנולוגיות רבות שיש לפתור, כפי שגוגל ציינה בסדרת סרטונים חדשה על הפרויקט.
העומס בחלל – והסיכונים להתנגשויות בין לוויינים – כבר מהווים מקור לדאגה, וחוות שרתים עלולות להחריף את האיום הזה.
אולי יעניין אותך
עבור תחום המחשוב, סביבת הקרינה עלולה ליצור שגיאות נתונים המכונות "היפוכי סיביות" (Bit flips). בנוסף, לחומרה יש אורך חיים מוגבל כשהיא מופצצת ללא הרף על ידי חלקיקים עתירי אנרגיה. ניסיונות לדמות את סביבת החלל על כדור הארץ הראו ששבבי ה-TPU של גוגל תפקדו "טוב להפליא", מסרה החברה, "אבל יש דברים שאפשר לבדוק רק בחלל".
קרינה היא רק חלק מהמאבק. חוות שרתים בחלל יצטרכו להתמודד גם עם סוגיית פיזור החום. על פני כדור הארץ התהליך פשוט – גם אם הוא מעמיס על משאבים מקומיים – שכן חוות שרתים משתמשות בפיזיקה פשוטה של הסעה ומגדלי קירור מפזרים חום על ידי אידוי מים. אלא שהפתרון הזה אינו מעשי בריק של החלל, בו אין מולקולות אוויר שיסייעו בתהליך.
כך, לווייני עיבוד נתונים שנבנו לאכלס חישובי AI יזדקקו ככל הנראה לרדיאטורים עצומים כדי להרחיק חום משבבי העיבוד הפנימיים. גוגל מסרה כי תבחן שילוב של רדיאטורים וצינורות חום כדי לפתור את הבעיה. דובר מטעם גוגל טען שרכב הניסוי יצטרך "להיכבות כל 20 דקות, כדי למנוע התחממות יתר".
ההשבתות הללו יידרשו למרות ששבבי ה-TPU יצרכו רק כ-1 קילוואט של כוח, כמות קטנה משמעותית מזו שצורכים לווייני תקשורת קיימים (10-20 קילוואט) ורחוקה מאוד מ-100 קילוואט שעשויים להידרש עבור חלליות ייעודיות לחוות שרתים של בינה מלאכותית. מחקר חדש של צוות המחקר של גוגל מאשר כי לווייני נתונים עשויים לדרוש הספק זהה לארון שרתים טיפוסי בכדור הארץ (50-100 קילוואט).
ועדיין לא ברור כמה כוח יפיקו שני לווייני הניסוי העתידיים של גוגל או איזה ציוד ניהול חום יותקן עליהם, אך גוגל אישרה שהם יוכלו לפעול ברציפות ללא צורך בהשבתות.
שאלת הכדאיות הכלכלית
האתגרים הטכנולוגיים עשויים להיות פתירים, אך שאלות רבות אחרות מרחפות באוויר ומשפיעות על הכדאיות הכלכלית של המהלך. הצבת חומרת AI בחלל, למשל, מקשה על שדרוג המערכות: בעוד ששבבי בינה מלאכותית מתקדמים כל שנה עד שנתיים, לוויינים מתוכננים להחזיק מעמד 5-7 שנים, מה שיוצר בעיה מתמדת של התיישנות חומרה.
הדרך היחידה שבה חוות שרתים מסלוליות יהפכו לאטרקטיביות יותר מאלה הקרקעיות היא אם עלויות השיגור יצנחו דרמטית. עם זאת, עלויות השיגור אינן יורדות, והן צפויות להמשיך לעלות – נקודה שבה ל-SpaceX יש יתרון ברור כחברה שמייצרת את הרקטות של עצמה.
היקף הפעילות צפוי להיות עצום. SpaceX הצהירה על כוונתה לפרוס מערך של עד מיליון לווייני חישוב AI. גוגל טרם חשפה את גודלו המתוכנן של מערך "Project Suncatcher", אך מסמך משנת 2025 רמז על הפעלת הטכנולוגיה ב"אשכולות" של 81 לוויינים.
"בדיוק כפי שמחקר מוקדם בנהיגה אוטונומית ומחשוב קוונטי דרש שנים של ניסויים לפני שהגענו למערכות מעשיות, חקר המחשוב בחלל מתחיל בצעדים מדודים ומחושבים", נמסר מגוגל. השותפה בפרויקט, Planet Labs, משדרת מחויבות דומה: "אני חושב שזהו פרויקט מעשי מאוד לטווח הארוך", אמר מנכ"ל החברה, וויל מרשל. "זה ידרוש תקציבי מחקר ופיתוח משמעותיים – והחברות הללו מוכנות לשים את הכסף מאחורי זה".
אין ספק שהמרוץ להצבת חוות שרתים בחלל הוא נקודת ציון בהיסטוריה של התשתיות האנושיות. הניסוי של גוגל במסגרת "פרויקט לוכד השמש" ממחיש כיצד מגבלות יבשתיות ורעב חסר תקדים לכוח עיבוד דוחפים את המעצמות הטכנולוגיות החדשות אל מעבר לאטמוספירה. בעוד שהמכשולים הפיזיקליים והכלכליים נותרו עצומים – מהתמודדות עם קרינה קוסמית ועד אתגרי קירור בחלל – המהלך מסמן את הפיכתו של החלל מספר־גבול רחוק לזירת התמודדות גאופוליטית וכלכלית אסטרטגית, כזו שעשויה להניח את התשתיות למהפכה התעשייתית הבאה של הבינה המלאכותית.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
