תאמל״ק לי
במשך שנים שרד עז א-דין אל-חדאד ניסיונות חיסול, הפצצות ומרדפים מודיעיניים. ב-15 במאי 2026 הודיעה ישראל כי תקפה את האיש שנחשב למספר 1 של חמאס בעזה, במהלך שנועד לשנות לא רק את שדה הקרב, אלא גם את מאזן הכוחות בתוך הארגון עצמו.
הלילה ירד על שכונת אל-רימאל בעיר עזה כאשר כלי טיס ישראליים כיוונו את התקיפה לעבר דירת מגורים. לפי הדיווחים, בתוך המבנה הסתתר אחד האנשים המבוקשים ביותר בישראל בשנים האחרונות. במקביל לתקיפה הותקף גם כלי רכב שעזב את המקום, בניסיון למנוע הימלטות אפשרית. דקות לאחר מכן החלו להופיע דיווחים סותרים, שמועות, הערכות והודעות רשמיות למחצה. במרכז כולן עמד שם אחד: עז א-דין אל-חדאד.
הודעת ישראל על ניסיון החיסול, שלפי דיווחים ישראליים הסתיים בהצלחה, הייתה פעולה צבאית במסגרת מהלך רחב להכרעת חמאס. עז א-דין אל-חדאד, שכונה "אבו סוהייב" ו"רוח אל-קסאם", נחשב במשך שנים לאחד המנהיגים הצבאיים הבולטים והמשפיעים ביותר בגדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. לפי הדיווחים, הוא השתתף בפיגועי 7 באוקטובר 2023, עמד בקשר עם הנהגת הארגון, היה מעורב בענייני ביטחון פנים ומודיעין נגדי ונחשב לאחד המפקדים הבכירים האחרונים שנותרו בחיים מאז תחילת המלחמה.
"רוח אל-קסאם"
עז א-דין אל-חדאד נולד בעזה בשנת 1970. בשנת 1987, עם הקמת חמאס, הצטרף לתנועה והחל לטפס במדרג הצבאי של גדודי אל-קסאם. תחילה היה לוחם שטח, לאחר מכן מפקד מחלקה, בהמשך מפקד גדוד, ולבסוף מונה בשנת 2021 למפקד חטיבת עזה בעקבות חיסולו של באסם עיסא במהלך המלחמה עם ישראל במאי אותה שנה.
ככל שמעמדו עלה, כך גדלה גם מידת החשאיות שאפפה אותו. לאורך השנים כמעט שלא הופיע בפומבי. לפי הדיווחים, הסתמך על סודיות קיצונית בניהול פעולותיו, דבר שהוביל לכינוי "רוח אל-קסאם". גם בתוך חמאס נחשב לדמות מסתורית במיוחד, בייחוד מאז פרוץ המלחמה בשנת 2023.
חדאד שימש כאיש בכיר בזרוע הצבאית של חמאס. אך גם במנגנון הביטחון "אל-מג'ד", הגוף של חמאס שאחראי לרדיפת נאשמים בשיתוף פעולה עם ישראל. בנוסף לכך מילא תפקיד בתיאום בין הנהגת הצבא והביטחון של התנועה ברצועת עזה. דיווחים שונים הצביעו גם על קרבתו ליחיא סינוואר, ראש הלשכה המדינית לשעבר של חמאס, ועל מעורבותו בענייני ביטחון פנים ומודיעין נגדי.
הלילה שלפני 7 באוקטובר
שמו של עז א-דין אל-חדאד הפך מוכר בהרבה מחוץ למעגלים הביטחוניים לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023. לפי דיווחים אמריקאיים, בלילה שלפני המתקפה כינס פגישה עם מפקדי החטיבות שלו וחילק להם פקודות כתובות. ההוראות כללו הנחיות בנוגע ללכידת חיילים ישראלים ולתפיסת עמדות צבאיות.
לפי דיווחים נוספים, מילא תפקיד מרכזי בניהול הפעולות בצפון רצועת עזה במהלך המלחמה. במקביל, ישראל סימנה אותו כאחד המבוקשים הבכירים ביותר שלה ואף הציעה תגמולים כספיים עבור מידע שיוביל ללכידתו.
״המידע המודיעיני היה מדויק, וכי חדאד נכח באתר שהותקף, בעוד שמערכת הביטחון מעריכה בסבירות גבוהה שהוא נרצח.״
דיווחים ישראליים קבעו כי חדאד דיבר עברית וכי היה מעורב גם בניהול תיקים הקשורים לאסירים ישראלים שהוחזקו בעזה במהלך המלחמה. לפי אותם דיווחים, הצבא אף מצא תמונות עדכניות שלו בתוך מנהרות בדרום רצועת עזה, דבר שחיזק את ההערכה כי המשיך לפעול באופן אינטנסיבי גם תחת הלחץ הצבאי הכבד.
ישראל מסמנת את היעד
במהלך המלחמה הפך עז א-דין אל-חדאד לדמות מרכזית יותר ויותר בדיווחים ביטחוניים ופוליטיים. ככל שהמשא ומתן על הפסקת האש בין ישראל לחמאס התערער, כך עלה שמו כאחד האנשים המשפיעים ביותר על עתידו הצבאי של חמאס ברצועה.
לפי הדיווחים, אישור הדרג המדיני בישראל לתקיפה ניתן לצה"ל כשבוע וחצי לפני ביצועה בפועל. לאורך כל התקופה התקיים מעקב מודיעיני רציף אחר תנועותיו של חדאד, וההחלטה לתקוף התקבלה כאשר נוצרה "הזדמנות מבצעית" שנחשבה כבעלת סיכויי הצלחה גבוהים.
לפי כלי התקשורת, חיל האוויר תקף באמצעות רחפנים ומטוסי קרב את הדירה שבה הסתתר. במקביל הותקף גם כלי רכב שעזב את המקום, כדי למנוע ניסיון הימלטות או הישרדות לאחר הפשיטה. גורמים צבאיים בישראל טענו כי המודיעין היה מדויק וכי חדאד אכן נכח באתר שהותקף ובמערכת הביטחון מעריכים "בסבירות גבוהה" כי נהרג.
התקיפה בשכונת אל-רימאל
כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי בתקיפה האווירית הישראלית על דירת מגורים ומכונית בעיר עזה נהרגו ארבעה בני אדם ונפצעו עשרות נוספים. מחמוד באסל, דובר ההגנה האזרחית ברצועת עזה, אמר לרשת "אל-שרק" כי נפגעים ופצועים פונו לאחר תקיפת בניין "אל-מועתז" בשכונת אל-רימאל, ממערב לעיר עזה.
סוכנות רויטרס פרסמה תמונות מהזירה ב-15 במאי 2026, ובהן נראתה הזירה לאחר התקיפה האווירית שכוונה נגד הדירה שבה, לפי ההערכות, שהה עז א-דין אל-חדאד.
ההתנגשות סביב "מועצת השלום"
לפי ההערכות בישראל, עז א-דין אל-חדאד נחשב לאחד המתנגדים הבולטים למתווה "מועצת השלום" של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפירוק חמאס מנשקו ולפירוז רצועת עזה. בהודעות ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ נכתב כי חדאד "סירב ליישם את ההסכם שהוביל נשיא ארה"ב טראמפ לפירוק חמאס מנשקו ולפירוז רצועת עזה".
לפי הדיווחים, גם האמריקנים לא צפויים היו להתנגד לחיסולו. בישראל העריכו כי הצלחת התקיפה לא תשנה את עמדת ארצות הברית, אשר המשיכה לתמוך ביישום המתווה למרות סירוב חמאס לאפשר את כניסת הוועדה הטכנוקרטית לעזה ואת כניסתו של כוח שיטור פלסטיני.
גורם ישראלי טען כי ניקולאי מלאדנוב, מנכ"ל מועצת השלום לעזה, זעם על סרבנות חמאס בהנהגת חדאד בסוגיות הליבה. לפי אותו גורם, גם הדיפלומט הבולגרי היה עשוי לראות בהתפתחות הזו שינוי רצוי. בישראל העריכו שניסיון החיסול לא ישפיע באופן ישיר על המגעים מול חמאס. עם זאת, במערכת הביטחון עלתה השאלה האם הארגון יקשיח עמדות בעקבות התקיפה, או שמא דווקא ייטה לשנות את גישתו. גורם ביטחוני העריך כי עצם ניסיון החיסול עשוי לדחוף את חמאס להסכים למתווה הפירוק מנשק.
"מספר 1 בחמאס בעזה"
לפי הדיווחים הישראליים, עז א-דין אל-חדאד נתפס במשך זמן רב כ"מספר 1 בחמאס בעזה". אם אכן חוסל, העריכו בישראל, מדובר בהישג משמעותי של צה"ל והשב"כ, שהצליחו לאתר את מיקומו של מי שנחשב לבכיר הצבאי המרכזי שנותר ברצועה. חדאד השתייך, לפי הדיווחים, למחנה הקו הנוקשה בתוך חמאס. הוא סבר כי האמריקנים לא יאפשרו לישראל לחסל את חמאס לחלוטין, ככל הנראה בעקבות הבטחות שקיבל הארגון מהמתווכות. בשל כך היה בין המתנגדים המרכזיים להתפרקות מרוב סוגי אמצעי הלחימה.
ניסיון החיסול פוגע באופן קשה במורל הנהגת הארגון ברצועת עזה וביכולתה לקבל החלטות בנושאים קריטיים, בהם פירוק הארגון מנשקו. ישראל דרשה במסגרת המתווה שגם מפקדי השטח וחברי ההנהגה הבכירים יעזבו את הרצועה, והפגיעה בחדאד נתפסה כהוכחה לכך שהמודיעין הישראלי וחיל האוויר מסוגלים להגיע גם למי שמסתתרים במשך רוב הזמן במנהרות. לפי ההערכות, לפחות חלק ממפקדי השטח ובכירי חמאס ברצועה החלו לשקול יציאה לגלות כדי לשמור על חייהם.
המפקדים שנותרו
הדיווחים הישראליים תיארו את חדאד כאחד המפקדים הצבאיים הבכירים "האחרונים שנותרו" בתוך חמאס. לפי ההערכות, כמעט שלא נותרו ברצועת עזה בכירים צבאיים מתקופת מתקפת 7 באוקטובר.
השם המרכזי הנוסף שהוזכר היה מוחמד עודה, שלפי הדיווחים שימש ראש מטה המודיעין של חמאס ב-7 באוקטובר. תמונתו נחשפה לראשונה בידי צה"ל בספטמבר 2025. עודה קיבל, לפי הדיווחים, את הפיקוד על חטיבת צפון הרצועה לאחר חיסולו של אחמד רנדור בנובמבר 2023.
במקביל לניסיון החיסול של חדאד, הזרוע המדינית של חמאס השלימה את ההכנות להכרזה על מנהיג חדש לארגון. על התפקיד התמודדו חליל אל-חיה וחאלד משעל. אל-חיה נבחר למנהיג חמאס ברצועת עזה, ומשעל למנהיג חמאס בחו"ל. שניהם נחשבו למועמדים המובילים לעמוד בראש הלשכה המדינית, אם כי לפי דיווח בעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט", סיכוייו של אל-חיה נחשבו גבוהים יותר.
סופה של דמות אניגמטית
במשך שנים הצליח עז א-דין אל-חדאד לחמוק מהפצצות, מניסיונות חיסול וממרדפים מודיעיניים. הוא נע בין מנהרות, דירות מסתור ומוקדי פיקוד, כמעט מבלי להיראות. הכינוי "רוח אל-קסאם" נולד מתוך אותה היעלמות מתמדת, מתוך דמות שפעלה ברקע אך השפיעה על שורת החלטות מבצעיות וביטחוניות משמעותיות.
ב-15 במאי 2026 הודיעה ישראל כי הצליחה להגיע אליו. גם לאחר ההודעה נותרו שאלות רבות פתוחות, אך עצם התקיפה סימנה רגע משמעותי במלחמה המתמשכת ברצועת עזה ובמאבק סביב הנהגת חמאס.
מי שעוקב אחר ההתפתחויות במזרח התיכון יודע כי לעיתים אירוע בודד משנה מסלולים שלמים של משא ומתן, הנהגה ומאזן כוחות. לכן סיפורו של עז א-דין אל-חדאד אינו מסתיים רק בתקיפה אחת בשכונת אל-רימאל, אלא ממשיך להדהד גם בדיונים הפוליטיים, הביטחוניים והצבאיים שממשיכים להתנהל סביב עתידה של רצועת עזה.
