תאמל״ק לי
בשעה שעבודות פיתוח לקראת הקמת שכונה חדשה בירושלים התקדמו בשטח החשוף שמצפון לקיבוץ רמת רחל, איש מהעובדים והחוקרים לא שיער כי מתחת לרגליהם מסתתר חלל תת קרקעי עצום. תחילה היה זה רק חלל קרסטי טבעי, עוד ממצא גיאולוגי אפשרי בתוך אדמה ירושלמית רוויית שכבות. אלא שככל שהחפירה העמיקה, החלו להיחשף קירות חצובים, מדרגות קדומות ומנהרה ארוכה שהובילה את החוקרים עמוק יותר אל תוך תעלומה שאין לה עדיין פתרון.
התגלית נחשפה במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות, שנערכו לפני הקמת שכונה חדשה ביוזמת ובמימון רשות מקרקעי ישראל. באזור שמצפון לרמת רחל מתוכננת בנייה של 488 יחידות דיור, לצד אלפי מטרים רבועים של שטחי תעסוקה ומסחר, בית ספר יסודי וגני ילדים, על שטח של כ-58 דונם. דווקא בתוך מרחב שאמור להפוך לרובע מגורים מודרני, נחשפה מערכת קדומה שזמנה, ייעודה וזהות בוניה עדיין אינם ידועים.
״חפרנו בשטח טרשי וחשוף יחסית, כאשר לפתע גילינו חלל קרסטי טבעי. לתדהמתנו, החלל הזה התפתח, תוך כדי חפירה, לכדי מנהרה ארוכה. חלקים ממנה עדיין ממוטטים, כך שהמנהרה לא אמרה את מילתה האחרונה.״
הרגע שבו החלל הפך למנהרה
החפירה התבצעה בשטח שתואר על ידי החוקרים כטרשי וחשוף יחסית. ד"ר סיון מזרחי וזינובי מצקביץ', מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, סיפרו כי בתחילת העבודות לא היה דבר שרמז על ממדי התגלית העתידה להיחשף.
החלל שנחשף בתחילת הדרך התגלה כפתח למנהרה עצומה, חצובה בסלע לאורך של כ-50 מטרים. העובדה שחלקים מן המערכת עדיין ממוטטים הותירה את החוקרים בתחושה שהתמונה רחוקה מלהיות מלאה, ושייתכן שחלקים נוספים מן המתחם הקדום עדיין מסתתרים מתחת לאדמה.
הכניסה למתחם נעשתה באמצעות גרם מדרגות קדום שירד מפני השטח אל פתח חצוב בסלע. משם הוביל המעבר אל תוך המנהרה עצמה. כאשר נחשפה, הייתה המנהרה מלאה באדמת סחף שהצטברה בתוכה במשך מאות ואולי אלפי שנים. האדמה מילאה את החלל והסתירה את ממדיו האמיתיים עד לחשיפתה במסגרת עבודות החפירה.
מערכת עצומה שנחצבה בדיוק רב
כאשר הארכיאולוגים החלו לחפור במספר מוקדים בתוך המנהרה, החלו להתברר ממדיה המרשימים. גובהה הגיע עד לכ-5 מטרים ורוחבה לכ-3 מטרים. לא היה מדובר במעבר צר ומאולתר, אלא במבנה תת קרקעי גדול, שתוכנן ובוצע בהשקעה עצומה.
החוקרים הדגישו כי החציבה נעשתה למשעי. לדבריהם, ברור היה שמי שחצב את המנהרה השקיע מאמצים רבים, תכנן היטב את העבודה והחזיק במשאבים וביכולות שנדרשו להשלמת מפעל כזה. עצם גודלה של המנהרה, יחד עם איכות החציבה, העידו כי לא מדובר בפעולה אקראית או בעבודת כפיים מצומצמת, אלא בפרויקט שנעשה מתוך מטרה ברורה.
אלא שכאן בדיוק מתחילה הבעיה הגדולה ביותר של החוקרים: אותה מטרה ברורה איננה ידועה עוד.
החיפוש אחר ייעודה של המנהרה
בשלב הראשון העלו אנשי רשות העתיקות אפשרות שהמנהרה הייתה חלק ממפעל מים קדום. בירושלים ובסביבתה מוכרים מתקנים תת קרקעיים רבים שנועדו להגיע למעיינות, להוביל מים או לאגור אותם, ולכן האפשרות הזו נראתה תחילה סבירה למדי.
לפי הסברה הראשונית, ייתכן שמטרת החציבה הייתה להגיע לנקודת נביעה תת קרקעית. אלא שככל שהבדיקות נמשכו, החלו להצטבר נתונים שסתרו את ההשערה הזאת. קירות המנהרה לא היו מטויחים, אף שטיח נחשב למאפיין מקובל ומוכר במתקני מים קדומים. בנוסף לכך, לאחר התייעצות עם גיאולוג התברר כי באזור זה כלל לא מוכרים אופקי מים בתת הקרקע.
גם בתוך המנהרה עצמה לא נמצאו סימנים להיקוות מים. לא התגלו שרידים שמעידים על זרימה, אחסון או פעילות הקשורה במים, והאפשרות שמדובר במפעל מים קדום הלכה ונחלשה עד שנפסלה.
לאחר מכן בחנו החוקרים אפשרות אחרת: אולי מדובר במתקן חקלאי או תעשייתי תת קרקעי. גם כאן, בחינה מדוקדקת של הנתונים הובילה למבוי סתום. עוצמת עבודות החציבה, יחד עם העובדה שלא נמצאו אתרים דומים במרחב, גרמו לחוקרים לדחות גם את האפשרות הזו.
שכבת הקירטון והאפשרות שלא הושלמה
לאחר פסילת ההשערות הראשונות, גיבשו החוקרים הערכה חדשה וזהירה יותר. לפי הערכתם הנוכחית, ייתכן שהמנהרה נועדה להגיע אל שכבת סלע קירטון שהתאימה לחציבת אבני בנייה או לייצור סיד.
כמה פרטים שהתגלו במקום עשויים לתמוך בהשערה הזאת. אחד מהם הוא פיר חצוב שנמצא בתקרת המנהרה, ושייתכן ששימש לאוורור. פרט נוסף הוא חצץ חציבה שהתגלה בקרקעית המנהרה, ואשר עשוי להעיד על פעילות כרייה או חציבה במקום.
ובכל זאת, גם ההשערה הזאת מלווה בסימני שאלה רבים. החוקרים עצמם מדגישים כי אין בידיהם הוכחות חד משמעיות. אפשרות נוספת שהועלתה היא שמלאכת החציבה כלל לא הושלמה. לפי האפשרות הזאת, המנהרה ננטשה בטרם הסתיימה העבודה, ולכן ייעודה הסופי וטיבה המדויק נותרו בלתי ידועים.
דווקא העובדה שמדובר במבנה כה גדול ומושקע, לצד היעדר כמעט מוחלט של ממצאים ברורים, היא שהופכת את התגלית לחריגה כל כך. בדרך כלל, אתרים ארכיאולוגיים מספקים רמזים ברורים יחסית: כלי חרס, מטבעות, כתובות, סימני שימוש או שכבות פעילות. כאן, לפי דברי החוקרים, לא נמצא אפילו פרט קטן שיוכל לקבוע בוודאות את זמנה של המנהרה.
החידה הכרונולוגית של רמת רחל
שאלת תיארוך המנהרה הפכה לאחת הסוגיות המטרידות ביותר עבור צוות החפירה. ד"ר סיון מזרחי וזינובי מצקביץ' הודו בגלוי כי גם מתי נבנתה המנהרה הוא בגדר חידה. לדבריהם, לא נמצא כל ממצא, אפילו הקטן ביותר, שיכול לרמוז מתי נחצבה המנהרה. ובכל זאת, למיקומה יש משמעות מסוימת. המנהרה נמצאת בקו אווירי של כמה מאות מטרים בלבד משני אתרים קדומים משמעותיים באזור ירושלים.
האחד הוא מבנה ציבור מתקופת הברזל, מתקופת ימי בית ראשון, שנמצא בשכונת ארנונה. השני הוא תל רמת רחל, אתר שבו תועדו שרידי יישוב מתקופת הברזל ועד התקופה האיסלאמית. עצם הקרבה לשני האתרים הללו איננה מספקת תשובה ברורה, אך היא מציבה את המנהרה בתוך סביבה ארכיאולוגית עשירה ורבת שכבות.
ירושלים שממשיכה להפתיע
התגלית נחשפה בשבוע שבו צוין יום ירושלים, ועבור אנשי רשות העתיקות היה בכך ממד סמלי במיוחד. ד"ר עמית ראם, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, תיאר את התחושה המלווה את החוקרים בעיר שבה כמעט כל עבודת חפירה חושפת שכבה נוספת של עבר.
״ידי הארכיאולוגים והחוקרים של רשות העתיקות מלאות בעשייה, משום שהעיר הזו לא חדלה מלהפתיע. לרוב יש לנו הסברים לתגליות שאנחנו חושפים, אך לעיתים, כמו במקרה הנוכחי, אנו עומדים משתאים ופעורי פה.״
ראם הדגיש כי התגלית מצטרפת לשורה ארוכה של ממצאים שנחשפים בירושלים יום אחר יום, שעה אחר שעה. אלא שבניגוד למקרים רבים אחרים, שבהם ניתן להסביר במהירות יחסית את טיב הממצא, כאן גם החוקרים המנוסים ביותר נותרו חסרי תשובה.
לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התגלית המיוחדת שהתגלתה בשבוע של יום ירושלים מזכירה את הקשר העמוק והעתיק של עם ישראל לירושלים. הוא אמר שמתחת לאדמת העיר נחשפים פעם אחר פעם מפעלי חיים, יצירה ובנייה אדירים, המעידים על דורות של אנשים שפעלו במקום והשאירו את חותמם. עוד הוסיף כי ירושלים איננה רק בירתה של מדינת ישראל בהווה, אלא גם לב הסיפור ההיסטורי של העם היהודי, שממשיך להתגלות מול העיניים.
גם שקמה סיג, מתכננת מרחב ירושלים ברשות מקרקעי ישראל, התייחסה לפרויקט המתוכנן באזור. לדבריה, רשות מקרקעי ישראל קידמה את התוכנית צפונית לרמת רחל כך שתכלול רובע מגורים לצד פארק ארכיאולוגי ייחודי שיוקם לרווחת התושבים. היא תיארה את המיזם כשילוב נדיר בין פיתוח עירוני מודרני לבין שימור מורשת העבר, והוסיפה כי הפארק יעניק לקהילה העתידית ריאה ירוקה שתנגיש את אוצרות ההיסטוריה שמתחת לבית. סיג הדגישה כי רשות מקרקעי ישראל גאה להוביל פיתוח עירוני בסביבה מקיימת לטובת תושבי ירושלים ואזרחי המדינה בכלל.
בין שכונה חדשה לעבר שאיש אינו מצליח לפענח
באופן כמעט אירוני, אחת התגליות המסקרנות ביותר שנחשפו באזור ירושלים בשנים האחרונות התגלתה דווקא במסגרת עבודות שמטרתן לבנות שכונה חדשה לחלוטין. בעוד התכנון העירוני עוסק ביחידות דיור, שטחי מסחר, מוסדות חינוך ופיתוח סביבתי, מתחת לפני הקרקע נחשף מפעל קדום שמסרב להסביר את עצמו.
החוקרים יודעים לתאר את ממדי המנהרה. הם יודעים כיצד נכנסו אליה, יודעים למדוד את גובהה ורוחבה, ויכולים להצביע על מאפייני החציבה המרשימים שלה. הם גם יודעים אילו הסברים כבר נפסלו. אך למרות כל אלה, השאלות הבסיסיות ביותר עדיין פתוחות: מי חצב את המנהרה הזאת, באיזו תקופה, ולאיזו מטרה.
ייתכן שבעתיד ייחשפו חלקים נוספים מן החלל הממוטט. ייתכן שממצא קטן אחד, שבר כלי, סימן חציבה או פרט גיאולוגי נוסף, ישנה לחלוטין את ההבנה של האתר. בינתיים, המנהרה ליד רמת רחל נותרת בעיקר תזכורת לכך שגם בירושלים, עיר שנחקרה במשך דורות, עדיין מסתתרים חללים שמסוגלים להותיר ארכיאולוגים ותיקים משתאים ופעורי פה.
התגלית צפויה להשתלב בעתיד בפארק ארכיאולוגי שיוקם לרווחת הציבור ותושבי השכונה החדשה. ייתכן שבעוד שנים, מבקרים שיצעדו בשבילי הפארק יירדו גם הם אל אותו פתח חצוב בסלע, ויעמדו מול קירות האבן העצומים בלי לדעת בדיוק מי יצר אותם. עד אז, הסיפור של המנהרה המסתורית ברמת רחל ממשיך להיכתב מתוך סימני שאלה.
חומר מעשיר לצפייה
אם סיפורים על תגליות ארכיאולוגיות מסתוריות מסקרנים אתכם, אפשר להמשיך לקרוא באתר HistoryIsTold.com ולגלות כיצד ממצאים קטנים וגדולים משנים שוב ושוב את הדרך שבה אנו מבינים את העבר.
