קהילה שהוקמה בירושלים בשנות השמונים נדדה בין ארצות הברית, קנדה, גואטמלה ומקסיקו, והסתבכה בפרשות חטיפה, ניצול והתעללות. ■ סיפורם של שלמה ונחמן הלברנץ, של יוצאי הכת ישראל עמיר ויואל ומנדי לוי, ושל מאמצי החילוץ שנמשכו שנים.
לב טהור נוסדה בירושלים באמצע שנות השמונים בידי שלמה הלברנץ והתפתחה לקהילה דתית בדלנית בעלת הנהגה ריכוזית והשקפה אנטי-ציונית. חבריה עברו לניו יורק, לקוויבק ולאונטריו שבקנדה, ומשם לגואטמלה ולמקסיקו. המייסד טבע במקסיקו ביולי 2017, בנו נחמן ירש את ההנהגה, ובשנים הבאות הובילו תלונות של יוצאי הקבוצה, חקירות של רשויות בכמה מדינות והליכים משפטיים לחשיפת חטיפות, פגיעה בקטינים ושיטות ענישה חמורות. סיפורי ישראל עמיר והאחים יואל ומנדי לוי מעידים גם על מאמצי החילוץ שנמשכו זמן רב לאחר שהצליחו לצאת בעצמם.
שורשי לב טהור: מירושלים אל ניו יורק
שלמה הלברנץ והקהילה שהתגבשה סביבו
שְׁלֹמֹה הֶלְבְּרַנְץ נולד בשם אֶרֶז אַלְבְּרַנְס וגדל במשפחה חילונית. לאחר שחזר בתשובה ייסד ישיבה בשכונת בית ישראל בירושלים. התארוך של ראשית הקבוצה אינו אחיד: הקמת הישיבה מתוארת כאירוע שהתרחש באמצע שנות השמונים, בעוד שהתגבשותה של לב טהור כקבוצה מתוארכת גם לשנת 1988. שני ציוני הזמן מתייחסים לשלבים קרובים בתולדותיה הראשונות.
מן הישיבה צמחה קהילה נבדלת בעלת השקפה אנטי-ציונית, שחייה התנהלו בהדרגה תחת סמכותו של הלברנץ. בהמשך תיארו יוצאי לב טהור דפוסי שליטה על קשרי המשפחה, סדרי החינוך והבחירות האישיות של החברים. המעבר ממסגרת ישיבתית בירושלים לקבוצה מרוכזת סביב מנהיג אחד חשוב להבנת המסעות המאוחרים יותר שלה: בכל פעם שהועתק מקום מושבה, נדדו עמה גם מסגרות החיים שנקבעו בתוכה.
הפרשה האמריקנית הראשונה
בסביבות 1990 החלו הלברנץ וחסידיו לפעול באזור ניו יורק שבארצות הברית. זמן קצר אחר כך הפכה דמותו של הרב למוקד פרשה פלילית. בשנת 1994 נקשר שמו לחטיפת שַׁי פִימָה, נער בן 13 שהגיע ללמוד אצלו. הלברנץ הורשע בפרשת החטיפה וריצה כשנתיים מאסר. לאחר מכן גורש מארצות הברית לישראל.
ההרשעה הזאת קדמה בשנים רבות לתיקים הפליליים שבהם הורשעו יורשיו. היא מציינת את הנקודה שבה פעילותו של מייסד הקבוצה זכתה להתערבות פלילית מצד רשויות המדינה שבה שהה. למרות ההרשעה, התגבשות הקהילה לא נעצרה. מסלול הנדודים שלה המשיך צפונה, לקנדה.
הפרק הקנדי: קוויבק, בית הספר והמעבר לאונטריו
חיים בסנט-אגת-דה-מון
בשנות האלפיים קיבל הלברנץ מעמד פליט בקנדה. לב טהור התמקמה באזור סנט-אגת-דה-מון (Sainte-Agathe-des-Monts) שבקוויבק, ושם חיו חבריה במסגרת קהילתית סגורה. בהדרגה גבר העניין של רשויות הרווחה במתרחש בתוך הקבוצה. התעוררו חשדות להתעללות בילדים, להזנחה, לנישואי קטינים ולהיעדר חינוך מספק.
אֶלְעָזָר רוּמְפְּלֶר, מהדמויות שיהפכו לימים למרכזיות גם בהליכים בישראל, מילא תפקידים בבית הספר של קהילת לב טהור. הוא שימש מנהל בית ספר בעברו והיה קשור לפיקוח על הכשרות. האופן שבו נוהל מוסד החינוך נעשה מאוחר יותר חלק מתמונה משפטית רחבה יותר של ענישה פוגענית כלפי ילדים.
נובמבר 2013: עזיבה בחשאי
בנובמבר 2013, בתקופה שבה התנהלו הליכי הגנה על ילדים, עזבו משפחות רבות בחשאי את קוויבק ועברו לאונטריו. התנועה הפתאומית ממחוז אחד לאחר לא פתרה את החשדות שהעלו הרשויות, אך היא שינתה את הזירה שבה נדרשו גורמי הרווחה להתמודד עם הקהילה. הליכים משפטיים שנדונו בקנדה בשנת 2014 עסקו, בין היתר, בהשלכות המעבר על ההגנה על הקטינים.
כך, כשהביקורת מבחוץ התעצמה, השתנה מיקומה של הקהילה. אלא שילדים, הורים ואחים לא יכלו בהכרח להחליט בעצמם אם להצטרף לנדודים או להישאר. שנים לאחר מכן יופיעו נושאי ההפרדה המשפחתית, החינוך והענישה שוב ושוב בעדויות של מי שגדלו בלב טהור.
גואטמלה: מהבירה אל מתחמים מבודדים
אורטוריו שבמחוז סנטה רוסה
בשנת 2014 עברה מרבית הקבוצה לגואטמלה. תחילה שהו אנשיה בסביבת הבירה, ובהמשך התרכזו חברים גם באזור אורטוריו שבמחוז סנטה רוסה. חלק מן המתחמים היו מבודדים, בסביבה מיוערת. המרחק מן הערים וממוקדי הפעילות של הרשויות הפך את הגישה אל הקהילה לקשה יותר, במיוחד עבור קרובי משפחה שביקשו ליצור קשר עם ילדיהם או עם בני משפחתם שנשארו בה.
באותה תקופה המשיכו חיי הקהילה להתנהל תחת הנהגתה הדתית. תיאורים מאוחרים של יוצאי לב טהור כללו פיקוח על חיי המשפחה, שידוכים שנכפו על צעירים, הגבלות על טיפול רפואי וענישה גופנית.
יולי 2017: מותו של המייסד והעברת ההנהגה
בשנת 2017 שהה שלמה הלברנץ עם חלק מבני הקהילה במדינת צ'יאפס שבמקסיקו. בתחילת יולי טבע בנהר בעת טבילה לקראת השבת. המוות הותיר קהילה שניהלה את חייה במשך עשרות שנים סביב אדם אחד. בנו, נַחְמָן הֶלְבְּרַנְץ, ירש את ההנהגה. רבים מחברי הקבוצה שבו לגואטמלה, אך נדודיה לא הסתיימו. בשנים הבאות דווח גם על ניסיונות מעבר לאירופה ועל בחינת אפשרות לקבלת מקלט באיראן. דרכי הנדודים השתנו, ואילו ההאשמות בדבר פגיעה בילדים והניסיונות להחזיר קטינים למשפחותיהם נמשכו.
אחד מבניו הנוספים של שלמה, נָתָן הֶלְבְּרַנְץ, הוזכר בתחקיר על תולדות הקהילה כמי שהתנגד לאביו. אזכורו מזכיר שהעמדות בתוך משפחת המייסד לא היו אחידות, אף שהנהגת הקבוצה עברה לשלמה ולאחריו לנחמן.
הצעירים שנמלטו: יואל ומנדי לוי
ילדות בקוויבק, חיים בגואטמלה
יוֹאֵל לֵוִי נולד בקוויבק למשפחה שכבר הייתה חלק מלב טהור. אביו, יְהוֹשֻׁעַ לֵוִי, הצטרף לקבוצה בגיל צעיר. כשעברה הקהילה לגואטמלה, עברה עמה גם המשפחה. יואל תיאר ילדות שבה לא הייתה לילדים אפשרות ממשית להתנגד להחלטות ההנהגה. בעדותו סיפר על הפרדה מהורים, על שידוכים כפויים ועל ענישה שנועדה להשליט ציות.
אחת העדויות הקשות שלו עסקה בהלקאה בחגורה לעיני עשרות ילדים. בתיאורו, העונש לא היה מעשה שהוסתר מעיני הקהילה, אלא אירוע שנערך בנוכחותם של אחרים. גם את מחלת אביו לא שכח. יהושע מת לאחר שזיהום שממנו סבל הסתבך. יואל ואחיו טענו שטיפול רפואי לא ניתן לו בזמן ושההנהגה נושאת באחריות לכך. אין בתיעוד שנאסף הכרעה פלילית המייחסת לאדם מסוים אחריות למותו, ולכן הטענה נותרת עדות המשפחה ולא קביעה משפטית.
הבריחה בסביבות 2018
בסביבות שנת 2018, כשמלאו לו כ-16 וחצי, החליט יואל לברוח. לפני שעזב השאיר לאמו מכתב. כדי להצליח להתרחק מן המתחם הציג את יציאתו כעניין זמני, תפס טרמפ לכיוון גואטמלה סיטי ונעזר באדם שהכיר חבר לשעבר בקבוצה. משם פנה לנציגויות דיפלומטיות, ובסופו של דבר סייעו לו הרשויות הקנדיות להגיע לקנדה. הוא הועבר למשפחת אומנה.
המרחק הגאוגרפי לא ניתק את הקשר עם בני משפחתו. אחיו הצעיר, מֶנְדִּי לֵוִי, הצליח להימלט בהמשך. שני האחים החלו לפעול יחד כדי להגיע אל קרוביהם שנותרו בגואטמלה. מבחינתם, עצם היציאה מן הקבוצה לא הייתה סוף הסיפור אלא תחילתו של ניסיון ממושך לחזור וליצור קשר עם מי שהשאירו מאחור.
ישראל עמיר: הדרך החוצה והבן שנותר מאחור
הנער שהגיע לכת בגיל 14
יִשְׂרָאֵל מֵאִיר עָמִיר, או עמיר ישראל בויער, הגיע ללב טהור כשהיה בן 14, לאחר שאביו, שאול, הוביל אותו ואת בני משפחתו אל הקבוצה. הוא תיאר כחמש שנים של חיים תחת מגבלות חמורות, ענישה גופנית שכללה מלקות ופיקוח הדוק על הקשרים המשפחתיים. בגיל 17, לדבריו, חותן עם נערה בת 15. לשניים נולד בן.
ישראל היה במשך תקופה מזכירו של אלעזר רומפלר, מבכירי הכת. הקרבה הזאת חשפה אותו גם להתנהלות מוסדות הקבוצה. בהמשך סיפר על שיטות ענישה ועל הגבלות בתחום המזון והטיפול הרפואי, ואף הגיש תלונה נגד רומפלר. בדיווח מ-N12 ממאי 2020 תואר ישראל כמי שנועד להיות עד מרכזי בהליך. כך הפך אחד האנשים ששירתו בעבר את מנגנון הקהילה למי שפעל לחשיפתו.
2019: יציאה בלי הבן
בשנת 2019 הצליח עמיר ליצור קשר עם דודתו, אוֹרִית כֹּהֵן עָמִיר, בישראל. היא פעלה יחד עם קרובים ובסיוע צוות התוכנית ״עובדה״ כדי להוציאו מן המתחם בגואטמלה. ישראל הצליח להימלט, אך בנו הפעוט נשאר בקבוצה. ההצלה האישית הייתה אפוא חלקית בלבד: האב היה מחוץ למתחם, בעוד שהילד נותר בתוכו.
בסיפורו הופיעה גם שיטה שתיאר במהלך עדות בכנסת במרץ 2025: כשהגיע לגואטמלה הופרד מהוריו ומאחיו ונשלח להתגורר עם משפחה אחרת במסגרת מה שכונה ״חינוך מחדש״. הוא תיאר רעב ובידוד, וסיפר שבזמן עדותו שקל כ-20 קילוגרמים יותר ממשקלו כשיצא מן הקבוצה. התיאור הזה הוסיף ממד גופני מוחשי לחיים שתיאר: לא רק אובדן של חופש ההחלטה, אלא גם שינוי ניכר במצבו הגופני.
שלוש שנות מאבק
לאחר יציאתו פעל ישראל להשבת בנו. בדצמבר 2021 תיעדה ״עובדה״ ניסיון נוסף שלו בגואטמלה, בליווי אנשי ביטחון לשעבר. גם הניסיון הזה הסתיים בלי שהילד חולץ. הימים חלפו והמאבק נמשך, עד שבספטמבר 2022 התרחשה הפשיטה בטפצ'ולה שבמקסיקו.
ב-23 בספטמבר 2022 נכנסו הרשויות המקסיקניות למתחם הקבוצה סמוך לגבול גואטמלה, ואיתרו את הילד, שהיה אז כבן שלוש. ב-27 בספטמבר פורסם כי עמיר ובנו שבו לישראל והתאחדו. שני התאריכים מסמנים את ההפרדה בין פעולת הרשויות במקסיקו לבין הרגע שבו הפכה ההצלה לאיחוד משפחתי בישראל.
אולי יעניין אותך
החטיפה מניו יורק וההרשעות בארצות הברית
שני ילדים, אמא אחת ומאבק על המשמורת
בדצמבר 2018 נחטפו שני אחים מבית אמם בניו יורק: נערה בת 14 ואחיה בן ה-12. האם, בתו של שלמה הלברנץ ואחותו של נחמן, עזבה בעצמה את הקבוצה עם ילדיה. מי שפעלו להשיב את הקטינים למסגרת לב טהור העבירו אותם למקסיקו. אחד ממוקדי הפרשה היה הניסיון לכפות על הנערה לחזור למערכת יחסים עם גבר בוגר שנקבע לה בתוך הקהילה כ״בעל״.
הפרשה העמידה את המאבק על ילדים שעזבו את הקהילה בתוך מסגרת משפטית פלילית ברורה. לא היה מדובר רק בטענות על כללי חיים מחמירים, אלא בחטיפה מתועדת של קטינים ובהעברתם מעבר לגבול. גם קשרי המשפחה של המעורבים היו יוצאי דופן: מי שהובילו את ההנהגה פעלו נגד רצונה של אם שהייתה בת משפחתו של המייסד ואחותו של יורשו.
נחמן הלברנץ, מאיר רוזנר והאחים ויינגרטן
בנובמבר 2021 הורשע נחמן הלברנץ, יורשו של שלמה, יחד עם מֵאִיר רוֹזְנֶר בעבירות הקשורות לחטיפת קטינים ולניצולם המיני. ב-31 במרץ 2022 נגזרו על כל אחד מהם 12 שנות מאסר בבית משפט פדרלי בארצות הברית. ההרשעה והעונש מסמנים הבחנה בין האשמות כלליות שנשמעו כלפי הקבוצה לאורך השנים לבין מעשים שנדונו בבית משפט והוכחו בהליך פלילי.
באותה פרשה הורשעו גם שלושה אחים: יַעֲקֹב וַיְנְגַרְטֶן, שְׁמוּאֵל וַיְנְגַרְטֶן ויוֹאֵל וַיְנְגַרְטֶן. ביולי 2024 נגזרו על יעקב ועל שמואל 14 שנות מאסר כל אחד, ועל יואל 12 שנות מאסר. אין לבלבל בין יואל ויינגרטן שהורשע בפרשת החטיפה לבין יואל לוי, שברח מלב טהור ופעל לחילוץ בני משפחתו.
אלעזר רומפלר: בית הספר בקנדה וההליך בישראל
ענישה מול עיניהם של ילדים
אחד המעשים שנדונו בישראל התרחש בבית הספר של לב טהור בקנדה, שבו היה אלעזר רומפלר בעל תפקיד. במקרה זה היה ילד בן עשר הקורבן. בתיאור ההרשעה נכלל אירוע שבו הילד הופשט, הונח על שולחן והוכה בגבו ובישבנו לעיני ילדים אחרים. הפגיעה התרחשה במסגרת מוסד חינוכי, המקום שבו ילדים אמורים היו לבלות חלק מרכזי מחייהם.
רומפלר הועמד לדין בישראל בעקבות אירועי האלימות כלפי ילדים. במהלך ההליכים נמלט מישראל לגואטמלה, ובהמשך הוסגר בחזרה. ישראל עמיר, שהיה בעבר מזכירו, מסר תלונה ותיאר שיטות ענישה שראה בתוך הקבוצה. עם זאת, אין לייחס לכל החשדות שנדונו סביב רומפלר מעמד של הרשעה: יש להבחין בין התלונות והעדויות לבין המעשים שנקבעו בהכרעת הדין.
גזר הדין בינואר 2026
ב-8 בינואר 2026 דווח כי נגזרו על רומפלר שנתיים מאסר בפועל, קנס של 10,000 שקלים ופיצוי בסך 12,000 שקלים לילד שהותקף. העבירות שנכללו בהרשעתו היו תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית. ההליך בישראל הוסיף לפרשה ממד משפטי שאינו תלוי רק בחקירות שהתנהלו בגואטמלה, במקסיקו או בארצות הברית.
דצמבר 2024: הפשיטה הגדולה בגואטמלה
הוצאת ילדים מהמתחם
ב-20 בדצמבר 2024 פשטו הרשויות בגואטמלה, בסיוע המשטרה ואנשי התביעה הכללית, על מתחם לב טהור והוציאו ממנו כ-160 ילדים ובני נוער. הפעולה נערכה בעקבות חשדות להתעללות ולנישואי כפייה. דווח גם על נשים שהוצאו מהמתחם. זה היה שינוי חד במעמדם של קטינים רבים: ילדים שחיו קודם לכן בתוך קהילה מבודדת הועברו לטיפול רשויות הרווחה ולמסגרות שנועדו להגן עליהם.
העברת הילדים לא פתרה מיד את שאלות המשמורת והאיחוד המשפחתי. לאורך 2025 המשיכו חקירות, מעצרים והליכים להעברת קטינים לבני משפחה, ומדינות שונות השתתפו בטיפול, ובהן ישראל, קנדה וארצות הברית. המאמצים המשפטיים והמנהלתיים נגעו לא רק לעצם היציאה מן המתחם אלא גם לזיהוי קרובים, להסדרת מעמדם של הילדים ולשאלה באיזו מדינה ישתקעו.
יואל ומנדי חוזרים לחפש את משפחתם
בשנת 2024 ניסו יואל ומנדי לוי להגיע אל אמם ששהתה במתחם. הם תיארו שלושה ניסיונות ביקור שהסתיימו בסילוקם בידי חברי הקבוצה, לעיתים תוך איומים. לאחר הפשיטה בדצמבר נסע יואל לגואטמלה, העביר מידע לגורמי הרווחה ופעל לקידום הגעת בני המשפחה לישראל.
למאמצים היו שותפים נוספים, ובהם אַרְיֵה סְפִינֶר, יוצא לב טהור וקרוב משפחה. באוגוסט 2025, לאחר חודשים של הליכים וסיוע רשמי, הגיעו לישראל אמם של האחים, אביהם החורג ותשעה ילדים. בכך התאפשר איחוד משפחתי משמעותי לאחר שנות נתק, בריחות וניסיונות שכשלו.
קולומביה והשלכות החילוץ: 2025-2026
ניסיון התבססות נוסף בקולומביה
בנובמבר 2025 אותרה בקולומביה קבוצה מאנשי לב טהור שכללה תשעה מבוגרים ו-17 קטינים. הרשויות בקולומביה הודיעו שנמנעה הקמת מתחם חדש של הקבוצה, ושהאנשים הועברו לארצות הברית בעקבות סוגיות הקשורות למשמורת על חלק מהילדים. המקרה ממחיש כי גם לאחר הפשיטה בגואטמלה נמשכו ניסיונות התנועה של חברים בקבוצה בין מדינות.
מה עלה בגורל 160 הילדים?
במרץ 2026 פורסם בגואטמלה כי מבין 160 הקטינים שנכללו במבצע בדצמבר 2024, הוסדרו מיקומם ומשמורתם של 159. קטין נוסף מת לאחר החילוץ. באפריל 2026 נמסר כי ההליכים העיקריים להגנה על הקטינים הושלמו, אך המעקב אחר ההחלטות נמשך. השלמת הליכי ההגנה אינה מלמדת שכל החקירות או ההליכים הפליליים נגד מבוגרים הסתיימו.
באותו אפריל הופיעו בתחקירים עיתונאיים גם טענות בדבר פגיעה בילדים בעת ששהו במתקני הרווחה לאחר הוצאתם מהקבוצה. אלה טענות שיש לברר בנפרד מן ההרשעות נגד מנהיגי לב טהור. הוצאת ילדים מסביבה שבה עלו חשדות חמורים לפגיעה בהם חייבה את הרשויות להבטיח את שלומם גם לאחר פעולת החילוץ. התיעוד מראה שהשלב הזה היה מורכב לא פחות מבחינה משפטית ומשפחתית.
מה נשאר מן הקבוצה?
עד נובמבר 2026 התפרק חלק ניכר מהמסגרת המאורגנת שפעלה בגואטמלה, אך לא כל חברי לב טהור עזבו אותה או שכלל פעילותה פסקה.
ההבחנה בין מעשים מוכחים ובין טענות שלא הוכרעו חשובה גם כשמתארים את גורלם של האנשים. שלמה הלברנץ הורשע בארצות הברית עוד בשנות התשעים. נחמן הלברנץ ומאיר רוזנר הורשעו בפרשת החטיפה והניצול, ושלושת האחים ויינגרטן נשלחו למאסר. בישראל הורשע אלעזר רומפלר במעשי תקיפה ובהפרת הוראה חוקית. לצד ההרשעות ניצבות עדויותיהם האישיות של ישראל עמיר, יואל לוי ומנדי לוי, שבחלקן נכללות גם טענות שלא הוכרעו בפסק דין.
מקורות מידע וחומר מעשיר לקריאה
דיוקנו של שלמה הלברנץ בעקבות מותו, mako, 2017 תחקיר היסטורי העוסק במייסד הקבוצה, ברקע האישי שלו ובהתפתחות ההנהגה. הוא מסייע להבין כיצד נעשתה דמותו של הלברנץ למרכז חיי לב טהור, וכיצד התרחב סיפור הקהילה מעבר לירושלים.
מסע הבריחה של קהילת לב טהור, ישראל היום, כתבה שמרחיבה על תקופת קנדה ועל סיפורה של המשפחה המייסדת. בתחקיר הוזכר גם נתן הלברנץ, בנו של שלמה שהתנגד לאביו, עובדה המוסיפה זווית למשברים ולמחלוקות בתוך המשפחה.
החלטה משפטית מקנדה משנת 2014 עוסקת בפרשה שסבבה את מעבר משפחות לב טהור מקוויבק לאונטריו ואת הטיפול בסוגיות הנוגעות להגנה על קטינים. זהו מסמך משפטי הנחוץ להבנת ההיבט המוסדי של הפרשה בקנדה.
״הילדים האבודים של לב טהור״, תחקיר mako משנת 2019, מביא את סיפורם של ילדים וצעירים שהיו בקבוצה ואת קשיי הבריחה והקשר עם בני משפחה שנותרו בה. לצד זאת, ריאיון עומק עם יואל לוי, בחדרי חרדים, 2022, מתמקד בפרטי חוויותיו ובעזיבתו את הקבוצה.
תחקיר Los Angeles Times מינואר 2023 עוסק ביואל ובמנדי לוי ובמאמצי חילוץ שנוהלו באזור מקסיקו. דיווח ynet מאוגוסט 2025 מתאר את תוצאות המאבק המשפחתי ואת הגעת בני משפחת האחים לישראל.
הודעת מחלקת המשפטים האמריקנית על גזר הדין של נחמן הלברנץ ומאיר רוזנר מציגה את ההרשעה והעונש של שני בכירי הקבוצה. הודעת משרד המשפטים על האחים ויינגרטן משנת 2024 משלימה את ההליך לגבי המורשעים האחרים בפרשת החטיפה. סקירת משרד המשפטים על ניצול מיני וסחר בקטינים משמשת חומר מוסדי נוסף להבנת המסגרת הפלילית של התיק.
פרוטוקול ועדת הכנסת מ-3 במרץ 2025 שמתעד את עדותו של ישראל עמיר בויער ואת תיאורו את החיים בקבוצה. פרוטוקול דיון נוסף מ-11 במרץ 2025 מרחיב על סוגיית הילדים שחולצו מגואטמלה ועל הקשרים שבין פעילות הרשויות למצבן של המשפחות.
תחקיר La Hora ממרץ 2026 עוסק בגורלם של 160 הילדים שהוצאו מגואטמלה ובהליכי המשמורת וההשבה למשפחות. פרסום ארגון עורכי דין ללא גבולות קנדה מתמקד במורכבות המשפטית והבינלאומית של ההגנה על הילדים. הודעת רשות ההגירה הקולומביאנית מפרטת את פעולת הרשויות כלפי הקבוצה שנמצאה בקולומביה בשנת 2025.
Lev Tahor Survivors הוא אתר המרכז היסטוריה, תצלומים, סרטונים ועדויות של אנשים שעזבו את הקבוצה. הוא מספק גישה לנקודת מבטם של ניצולים ולתיעוד אישי, שיש לקרוא לצד מסמכים משפטיים ופרסומים מוסדיים.
חומר מעשיר לצפייה
״להציל את ישראל״, ״עובדה״, דצמבר 2019, עוסק ביציאתו של ישראל עמיר מן הקבוצה. הוא משלים את התיאור ההיסטורי באמצעות תיעוד המאמץ להגיע אל ישראל ולחלצו מגואטמלה, בשלב שבו בנו עדיין נותר במתחם.
המסע להצלת בנו של ישראל עמיר, ״עובדה״, דצמבר 2021, ממשיך את הפרשה ומתמקד בניסיון שלא הביא לחילוץ הילד. הסיקור המצולם ב-N12 מספטמבר 2022 מוסיף את הפרק המאוחר, לאחר המבצע שבו אותר הבן במקסיקו.
״מסע הבריחה של יואל״, חדשות 13, 2020, מביא את סיפורו של יואל לוי, ילדותו בקבוצה ויציאתו ממנה, ומאפשר לראות את הקשר בין הבריחה האישית לבין מאבק ההצלה המשפחתי שבא אחריה.
אחת ההפקות המסקרנות היא הסדרה ״הבריחה״ (קשת 13), סדרת דרמת מתח ופעולה ישראלית שעלתה ב-10 באוקטובר 2026. הסדרה עוסקת בצעיר שנמלט מכת חרדית קיצונית ביערות קולומביה, אך נאלץ להשאיר מאחור את אשתו ואת בנו. היא שואבת השראה מפרשות אמיתיות של כתות, ובמיוחד מסיפורה של כת לב טהור.
במרכז העלילה ניצב יואל הר-ציון, צעיר החי עם אשתו פייגי ובנם הקטן נחמן בקהילה מבודדת בשם ״מלכות שמיים״, הממוקמת בעומק יערות קולומביה. הקהילה נתונה למרותו של מנהיג דתי המכונה ״הצדיק״, שמפעיל שליטה נוקשה על חסידיו. יואל ופייגי מתכננים להימלט עם בנם, אולם תוכנית הבריחה משתבשת ויואל נאלץ לעזוב לבדו. לאחר שנמלט הוא פוגש את אדם כרמלי, איש מוסד לשעבר העוסק בחילוצים בדרום אמריקה. השניים יוצאים למבצע שמטרתו להוציא את פייגי ואת נחמן מהמתחם, מול הנהגת הכת ואנשיה. העלילה משלבת התמודדות עם כפייה דתית, שליטה במשפחה, חשש מפגיעה בילדים, פעילות של גורמי ביטחון ועולם הפשע המקומי.
את התסריט כתב אריאל כהן ואת הסדרה ביימו האחים יואב ודורון פז, המוכרים גם מיצירות קולנוע כמו ״ג'רוזלם״, ״הגולם״ ו״תוכנית א'״. הסדרה הופקה על ידי רייסדור הפקות ו-SE Film Productions. הצילומים התקיימו בקולומביה, בגאורגיה ובישראל. הסדרה מזכירה במיוחד את סיפורו של ישראל עמיר, שהצליח להימלט מכת לב טהור ובהמשך פעל לחלץ את בנו וסיפורו תועד בתוכנית ״עובדה״. הסדרה היא מאפשרת להתוודע דרך דרמת מתח לנושאים שהופיעו בפרשה ההיסטורית.
פרשת לב טהור מציבה בפני הקורא שאלה שמלווה גם סיפורי היסטוריה אחרים: מה נדרש כדי להשיב לאדם את האפשרות להחליט על חייו, ומה קורה כשלא די בבריחה כדי לשחרר משפחה שלמה? אם הכתבה פתחה לכם כיוון למחשבה, שתפו אותה והמשיכו לקרוא סיפורים היסטוריים נוספים ב-HistoryIsTold.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
שאלות ותשובות
מי הקים את כת לב טהור ומתי?
מדוע עברה לב טהור מקנדה לגואטמלה?
מה קרה לנחמן הלברנץ ולאלעזר רומפלר?
כיצד הצליח ישראל עמיר לחלץ את בנו מלב טהור?
מה עלה בגורלם של יואל ומנדי לוי ושל הילדים שחולצו בגואטמלה?
הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו כתבות נבחרות ועדכונים בדוא״ל. ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת.