שתי בחירות אזוריות נוספות הסתיימו במכה קשה למפלגתו של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, CDU, בזמן שהימין הקיצוני מתחזק והמערכת הפוליטית הגרמנית מתפצלת. ■ מרץ מתעקש להישאר בתפקיד, אך בתוך גרמניה ומחוצה לה כבר נשאלת השאלה כמה זמן יוכל להחזיק מעמד.
"זה אסון". בשתי המילים הללו סיכם פְרִידְרִיך מֶרְץ את הערב שבו מפלגתו ספגה עוד שתי מכות אלקטורליות. בשניות שלאחר פרסום המדגמים בבחירות שנערכו ב-20 בספטמבר 2026 במקלנבורג-מערב פומרניה ובברלין, נראה קנצלר גרמניה קודר כשהתייצב מול חברי מפלגתו, האיחוד הנוצרי-דמוקרטי, ה-CDU. פחות משבועיים קודם לכן כבר ספגה המפלגה תבוסה בבחירות בסקסוניה-אנהלט. כעת, הפצעים בקושי הספיקו להיסגר וכבר נפתחו מחדש.
המספרים במקלנבורג-מערב פומרניה היו חמורים במיוחד. ה-CDU קיבלה כ-4.9% מהקולות, מעט מתחת לאחוז החסימה של 5% הדרוש לכניסה לפרלמנט המקומי. אלטרנטיבה לגרמניה, ה-AfD, הגיעה לכ-38.2% וסיימה ראשונה, אף שהייתה רחוקה מרוב מוחלט. בברלין איבדה ה-CDU את המקום הראשון לדי לינקה, מפלגת השמאל הרדיקלי, ונפלה למקום השני, בזמן שה-AfD סיימה שלישית והגדילה את שיעור התמיכה בה בכ-7 נקודות אחוז. התוצאות הרשמיות והמקדמיות שפורסמו לאחר ההצבעה מאשרות את עיקר התמונה הזאת.
עבור מרץ, זו לא עוד אכזבה מקומית שאפשר לייחס למועמד חלש או למערכת בחירות אזורית בעייתית. שלוש מערכות בחירות בתוך חודש הציבו במרכז הבמה שאלה רחבה בהרבה: האם המפלגה ששלטה במשך חלק גדול מההיסטוריה הפוליטית של גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה מאבדת במהירות את אחיזתה במרכז הפוליטי, והאם הקנצלר שלה הפך בעצמו לחלק מן הבעיה?
שלוש בחירות, פצע אחד
ה-CDU היא המפלגה השמרנית המרכזית של גרמניה, מפלגתם של אַנְגֶלָה מֶרְקֶל ושל קוֹנְרָד אַדֶנָהאוּאֶר, אחד הגופים הפוליטיים המזוהים ביותר עם גרמניה שלאחר המלחמה. מבין עשרת הקנצלרים שכיהנו במדינה מאז מלחמת העולם השנייה, שישה הגיעו משורותיה ומרקל לבדה החזיקה במשרת הקנצלרית במשך 16 שנים.
אלא שבסתיו 2026, ההיסטוריה המרשימה הזאת אינה מספקת חסינות. במקלנבורג-מערב פומרניה רשמה המפלגה את אחת התוצאות הקשות בתולדותיה. השפל הקודם שלה בבחירות אזוריות היה לפני כ-75 שנה, בברמן, שם קיבלה 9%. כעת היא ירדה כמעט למחצית מכך.
באותו ערב חגגו אנשי ה-AfD תמונה שונה לחלוטין. בשוורין נראו יו"ר המפלגה טִינוֹ כְרוּפָּאלָה והמועמד המוביל לַייף-אֶרִיק הוֹלְם מגיבים לתוצאות המקדמיות. בברלין עשו זאת מועמדת המפלגה קְרִיסְטִין בְּרִינְקֶר ויו"ר המפלגה אָלִיס וַיְידֶל. עבור ה-AfD, מפלגת ימין קיצוני המתנגדת להגירה ומזוהה עם קו פרו-רוסי, התוצאות סיפקו הוכחה נוספת לכך שכוחה כבר אינו מוגבל לתקרית פוליטית חולפת. במזרח גרמניה לשעבר היא חזקה במיוחד, אך העלייה בתמיכה בה ניכרת גם מעבר למעוזים המזרחיים. ([Reuters][3])
בברלין היה הסיפור שונה אך לא נעים יותר מבחינת מרץ. ה-CDU הייתה המפלגה שהחזיקה בשלטון בבירה, אולם די לינקה סיימה ראשונה והותירה אותה במקום השני. ה-AfD אמנם לא התקרבה למקום הראשון, אך הגדילה משמעותית את כוחה. התמונה הכוללת הייתה קשה עבור שתי המפלגות המרכיבות את השלטון הפדרלי, והמחישה כיצד מצביעים נעים מן המרכז הפוליטי לעבר מפלגות משמאל ומימין.
"זה אסון"
מרץ לא ניסה לעטוף את התוצאה במילים נוחות. תגובתו הראשונית הייתה קצרה.
למחרת, לאחר פגישה של ראשי המפלגה, ניסה הקנצלר להבהיר שאין בכוונתו לפנות את מקומו. לדבריו, שאלת המשך כהונתו לא הועלתה "על ידי איש אמש או הבוקר". הוא הודה שהתוצאות היו "דרמטיות", "חסרות תקדים" ו"מכה כבדה", ואף הכיר בפומבי בכך שהפופולריות האישית שלו הייתה "גורם" בתוצאה. במקביל התעקש שממשלתו "נחושה לעמוד באתגרים ההיסטוריים שהמדינה שלנו מתמודדת איתם".
מרץ הציג את המשבר כחלק מתופעה רחבה יותר ולא רק ככישלון של מפלגתו. "אנחנו חווים שינוי עמוק במערכת המפלגתית הפוליטית בגרמניה, כפי שקורה במדינות רבות אחרות ברחבי העולם", אמר, והבטיח להמשיך ברפורמות שלדעתו גרמניה זקוקה להן.
הוא סיכם את עמדתו במשפט שלא השאיר מקום רב לספק באשר לכוונותיו: "זה ידרוש כוח רב, אבל אני מוכן לגייס אותו". עצם הצורך לומר זאת המחיש את חומרת המצב.
כשהשאלה כבר איננה אם יש בעיה, אלא מה עושים איתה
הספקולציות לגבי עתידו של מרץ לא החלו ב-20 בספטמבר. הן כבר הלכו והתחזקו לאחר הבחירות בסקסוניה-אנהלט ב-6 בספטמבר, שבהן ספגה ה-CDU מכה נוספת וה-AfD השיגה ניצחון משמעותי. שתי מערכות הבחירות הבאות פשוט האיצו ויכוח שכבר התנהל בתוך המערכת הפוליטית הגרמנית.
יָאנָה פּוּגְלִירִין, ראש משרד ברלין של המועצה האירופית ליחסי חוץ, ניסחה את המצב בצורה חריפה במיוחד עם פרסום התוצאות: "זו התוצאה הגרועה ביותר האפשרית עבור מרץ וה-CDU".
לדבריה, היא אינה רואה מסלול מעשי שבו מרץ יוכל להמשיך להוביל את הממשלה. "הוא בהחלט איבד שליטה על המפלגה שלו, והוא איבד את סמכותו במידה עצומה", אמרה, והוסיפה כי "אין שום דרך להשיב אותה".
זוהי הערכה של אנליסטית, לא עובדה מוסכמת. מרץ עצמו הצהיר במפורש כי בכוונתו להישאר, ובכירי ה-CDU ניסו עד כה למנוע מעבר גלוי למאבק ירושה. Reuters דיווחה ב-21 בספטמבר כי למרות הלחץ הגובר, מרץ ממשיך להיאחז בתפקיד ולהגן על תוכנית הרפורמות שלו.
אָלִיס וַיְידֶל, יו"ר משותפת של מפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״ (AfD), הציגה מטבע הדברים עמדה אחרת. לאחר ניצחון מפלגתה בסקסוניה-אנהלט היא הכריזה כי גרמניה תלך לבחירות כלליות עוד לפני סוף השנה. ביום ראשון חזרה על הלחץ ואמרה כי "ה-CDU אינה יכולה להמשיך עם פרידריך מרץ, עם קנצלר חלש".
אין בכך כדי לקבוע שבחירות מוקדמות אכן יתקיימו. זוהי דרישה והערכה של מנהיגת מפלגת אופוזיציה. אולם לאחר שתי מערכות בחירות נוספות שבהן נחלשה מפלגתו של מרץ, ולאור הירידה בתמיכה האישית בו, הדיון על האפשרות חדל להיות תיאורטי לחלוטין.
סוּדְהָה דֵיוִיד-וִילְפּ, סגנית נשיא ועמיתה בכירה בקרן מרשל הגרמנית, ניסחה את אי הוודאות בצורה זהירה יותר. "זה לא שמרץ יכול פשוט להשליך את המגבת, והוא גם לא רוצה לעשות זאת", אמרה. "הוא עדיין מחזיק מעמד, אבל הוא עוד לא יצא מכלל סכנה".
אחד הנתונים שמסבירים את הלחץ סביב מרץ מגיע דווקא מסקר ארצי ולא מקלפי מקומית. בסקר DeutschlandTrend שנערך עבור רשת ARD בספטמבר, רק 13% מהנשאלים הביעו שביעות רצון מעבודתו של הקנצלר. הנתון ירד בנקודת אחוז לעומת החודש הקודם. באותו סקר קיבלה ה-AfD תמיכה של 27% בשאלת כוונת ההצבעה הארצית, לעומת 21% ל-CDU ולמפלגת האחות הבווארית שלה.
אולי יעניין אותך
דיוויד-וילפ הסבירה כי ניצחונות של ה-AfD בבחירות האזוריות כבר נלקחו בחשבון בחישובים הפוליטיים של ה-CDU, אולם גודל ההפסדים היה חמור מן הצפוי. "יש תחושה בתוך ה-CDU שמשהו חייב לקרות כדי לשנות את הדינמיקה, משום שה-AfD נמצאת בתנופה ומאיימת על עצם קיומה של ה-CDU", אמרה.
הבעיה מבחינת מרץ איננה רק שמפלגת ימין קיצוני מצליחה במזרח המדינה. בשתי מערכות בחירות אזוריות נוספות שנערכו במהלך השנה הכפילה ה-AfD את שיעור התמיכה בה, אף שלא זכתה במקום הראשון. גם ברמה הארצית מצביעים הסקרים על כך שהמפלגה נהנית מתמיכה רחבה. מרץ הגיע לקנצלריה במאי 2025 לאחר שהבטיח לצמצם בחצי את שיעור התמיכה ב-AfD. עד ספטמבר 2026, לפחות מבחינת מגמת הסקרים והבחירות האזוריות, התוצאה הייתה הפוכה.
מפלגה שמנסה למנוע דיון בירושה
הלחץ היה ברור עוד לפני הבחירות בברלין ובמקלנבורג-מערב פומרניה. ב-16 בספטמבר התייצבו ראשי ממשלות המחוז של ה-CDU מאחורי מרץ בהצהרה משותפת. הם טענו כי תמיכה ציבורית מושגת באמצעות "הקשבה" ו"פעולה פוליטית", ולא באמצעות "דיוני כוח אדם". עם זאת, שמו של מרץ לא הופיע בהצהרה.
הפרט הזה היה קטן מבחינה טכנית אך טעון מבחינה פוליטית. מצד אחד, הנהגת המפלגה ניסתה לשדר יציבות ולהרחיק את הדיון מחילופי הנהגה. מצד אחר, עצם פרסום ההצהרה המחיש שהשאלה כבר נמצאה על השולחן הציבורי.
החלפת קנצלר במהלך כהונה אינה תופעה בלתי אפשרית בגרמניה, אך הדחה בנסיבות כאלה תהיה יוצאת דופן. אם מרץ יוחלף, הוא יהפוך לקנצלר בעל הכהונה הקצרה ביותר מאז איחוד גרמניה. בנוסף, האיחוד השמרני והשותפה שלו בקואליציה הגדולה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ה-SPD, יצטרכו להגיע להסכמה על מחליף. זהו תנאי פוליטי לא פשוט.
דיוויד-וילפ הזהירה שחילופי הנהגה עלולים "באמת להשאיר משבר מנהיגות בזמן שכולם מסתכלים על ברלין כדי לקבל ממנה הנהגה".
משבר גרמני עם השלכות אירופיות
הסערה סביב מרץ אינה נעצרת בגבולות גרמניה. גרמניה היא המאוכלסת ביותר באיחוד האירופי והכלכלה הגדולה בגוש, והיא ממלאת תפקיד מרכזי בתמיכה האירופית באוקראינה במלחמתה נגד רוסיה. אי יציבות ממושכת בברלין עשויה משום כך להדהד ברחבי אירופה.
עלייתו של מרץ לשלטון לוותה בתקוות אירופיות שהוא יחזיר לגרמניה את היציבות שנפגעה בתקופת הקואליציה הקודמת בראשות אוֹלָף שוֹלְץ. באותה עת ציפו ממנו "לשמור את המועדון יחד", דווקא כאשר ארצות הברית בהנהגת טְרַאמְפּ החלה לערער את הסדר שכונה "פאקס אמריקנה", המסגרת הבינלאומית שהתקיימה מאז מלחמת העולם השנייה.
לדברי פוגלירין, התקווה הזאת עלולה להתבדות, "משום שהמדינה מסתכלת פנימה". היא הוסיפה: "אנחנו נאבקים עם מערכת פוליטית שכבר אינה מתפקדת כפי שתפקדה מאז הקמת הרפובליקה הפדרלית ב-1949".
זהו אולי לבו של הדיון הרחב יותר. השאלה אינה רק אם מרץ יישאר קנצלר בחודשים הקרובים, אלא מה מלמדת שחיקת המפלגות המסורתיות על המערכת הפוליטית שנבנתה בגרמניה שלאחר המלחמה.
הבעיות שהחלו עוד לפני הכניסה לתפקיד
הקשיים של מרץ הופיעו עוד לפני שנכנס רשמית ללשכת הקנצלר. במאי 2025 נדרשו שני סבבי הצבעה כדי לבחור אותו לקנצלר. בסיבוב הראשון לא הצליח להשיג את הרוב הנדרש, תרחיש חסר תקדים בתולדות הרפובליקה הפדרלית. רק בסיבוב השני נבחר לתפקיד.
זמן קצר לאחר מכן התמודד עם ביקורת סביב מדיניות התקציב. במהלך מערכת הבחירות התחייב שלא להגדיל את החוב של גרמניה, אולם לאחר מכן תמך במהלך שאפשר הוצאות בהיקף עצום להגנה ולתשתיות, בסדר גודל של כחצי טריליון דולר. השינוי סימן תפנית ביחס למדיניות הפיסקלית שהציג לפני הבחירות. פוגלירין ייחסה חלק מהקושי גם לאופן שבו מרץ מתנהל בזירה הציבורית. לדבריה, "כישורי תקשורת ירודים, אימפולסיביות וחוסר שליטה רגשית" הרחיקו ממנו חלק מן הציבור. זוהי הערכתה האישית, אך היא משקפת את אחד מקווי הביקורת הבולטים שהופנו כלפי הקנצלר בתקופת כהונתו.
טראמפ, איראן ומתקפת הקסם שנקטעה
באפריל 2026, הסתבך מרץ גם במחלוקת מול נשיא ארצות הברית. כאשר התייחס למלחמתו של טראמפ באיראן, אמר שהנשיא האמריקני "מושפל" בידי איראן במסגרת ניסיונותיו להביא את המלחמה לסיום. אמירה דומה של מרץ, שלפיה וושינגטון הושפלה בשל כישלונה להביא את איראן לכניעה, דווחה גם בתקשורת הבינלאומית.
הדברים עוררו את זעמו של טראמפ ופגעו במאמץ הגרמני לטפח מערכת יחסים חיובית עם הבית הלבן. לפני ההתבטאות, גורם רשמי אמר כי בברלין היו מרוצים מכך שגרמניה נותרה אחת מבעלות הברית המעטות שעדיין לא ספגו מתקפה מילולית מפיו של הנשיא האמריקני.
מבחינת מבקריו של מרץ, זו הייתה דוגמה נוספת לקושי שלו לשלוט במסר. מבחינת המציאות הרחבה יותר, זו הייתה גם תזכורת לכך שהוא פועל בתוך סביבה בינלאומית מסובכת מאוד, שבה יחסי גרמניה עם ארצות הברית, רוסיה ואוקראינה משתלבים בתוך משברים כלכליים ופוליטיים פנימיים.
אך גם מבקריו אינם מייחסים לקנצלר את מלוא האחריות למצב. "הרקע הגיאופוליטי של האתגרים שגרמניה מתמודדת איתם, המלחמה נגד אוקראינה, האינפלציה בגרמניה ועלויות האנרגיה, פירושם שהמודל הכלכלי בגרמניה התהפך", הסבירה דיוויד-וילפ.
היא הוסיפה כי "מרץ מעולם לא היה דמות אהובה, או הבחירה הראשונה להיות קנצלר", אך השילוב בין הנסיבות החיצוניות לבין "חוסר היכולת שלו לתקשר יצר משבר עבור ברלין".
עלויות האנרגיה והלחצים הכלכליים אכן ממשיכים להיות נושא מרכזי בגרמניה, ובימים הסמוכים לבחירות נרשמה גם עלייה בלחץ הציבורי והפוליטי סביב מחירי הדלק והאינפלציה.
אחת הסיבות שמרץ עדיין עשוי לשרוד היא אותה סיבה שמערערת את מעמדו: מצבה המסובך של המערכת הפוליטית. אף אחת משתי המפלגות המרכיבות את הממשלה אינה מעוניינת בקריסת הקואליציה. גם ה-CDU וגם ה-SPD נמצאות במצב לא נוח בסקרים, ולכן בחירות מוקדמות אינן מציעות להן בהכרח מוצא נוח. קואליציה חדשה עלולה לחייב שוב ממשלה של שלוש מפלגות, בדיוק הנוסחה שהסתיימה בכישלון חריף בתקופת אוֹלָף שוֹלְץ.
פוגלירין ניסחה זאת בפשטות: חזרה למבנה כזה "לא תפתור את הבעיות של מרץ". במילים אחרות, החלפת הקנצלר איננה כפתור איפוס. היא עלולה להחליף משבר אישי במשבר קואליציוני, בלי לפתור את השאלה כיצד משיבים מצביעים מן ה-AfD ומדי לינקה אל המפלגות המסורתיות.
ומי בכלל יכול להחליף אותו?
גם מי שסבור שמרץ צריך לעזוב נתקל מיד בבעיה מעשית: אין יורש מובן מאליו.
השם הבולט ביותר הוא הֶנְדְרִיק וִיסְט, בן 51, ראש ממשלת נורדריין-וסטפאליה. ויסט, עורך דין לשעבר, עומד בראש מדינת המחוז המאוכלסת ביותר בגרמניה ואחד ממוקדי התעשייה החשובים במדינה מאז 2021. נורדריין-וסטפאליה היא גם אחד האזורים שנותרו שבהם נהנית ה-CDU מרוב יציב, והיא צפויה לקיים בחירות אזוריות בתחילת 2027.
"הוא נתפס כיורש הטבעי ב-CDU", אמרה דיוויד-וילפ. "הוא אינו פוליטיקאי ותיק מאוד, אבל ייתכן שייאלץ להתייצב מוקדם מכפי שתכנן".
פוגלירין הסבירה כי ויסט "בוודאי היה רוצה להיות קנצלר יום אחד, אבל לא בנסיבות האלה". מבחינתה, הבחירות הקרובות בנורדריין-וסטפאליה חשובות מדי מכדי להסתכן במהלך חפוז. "להחליף סוסים בהתראה קצרה כל כך היא משחק מסוכן", אמרה. עם זאת, היא העריכה כי אם מרץ אכן ייצא מן התמונה, ויסט הוא המועמד היחיד שה-SPD עשויה להסכים לעבוד איתו.
ויסט עצמו אינו מציג את הדברים כך. הוא הצהיר כי ברצונו להתמקד בניצחון בבחירות במדינת המחוז וכי מרץ נהנה מתמיכתו המלאה. בכך הוא משאיר את שאלת הירושה במצב שבו היא נמצאת כבר זמן מה: קיימת, גלויה, אך עדיין ללא מועמד שמוכן להכריז כי הוא מתכוון להפוך אותה למציאות.
מערכת הפוליטיקה הגרמנית עומדת אפוא מול מצב כמעט פרדוקסלי. מרץ חלש, אך החלפתו מסוכנת. ה-CDU מאבדת מצביעים, אך בחירות מוקדמות עשויות להחליש אותה עוד יותר. ה-AfD מתחזקת, אך אין לה רוב והיא נותרת מבודדת על ידי מפלגות מרכזיות. די לינקה זכתה בברלין, אך הניצחון בעיר אינו מספק כשלעצמו תשובה למשבר הארצי.
אם הפוליטיקה הגרמנית נראתה במשך שנים כמקום שבו משברים נפתרים מאחורי דלתות כבדות ובמשפטים ארוכים במיוחד, ספטמבר 2026 הזכיר שגם בברלין ההיסטוריה יודעת להאיץ. שתפו את הכתבה והמשיכו לקרוא באתר על האנשים, המפלגות והרעיונות שעיצבו את גרמניה.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
הצטרפו לאלפי קוראים וקבלו את הכתבות המרתקות ביותר ישירות לתיבת הדואר שלכם.
