תאמל״ק לי
רוּמֶן רָאדֶב נדר להילחם באוליגרכים ובמאפיה במדינה, אך עמדותיו הפרו-רוסיות המתיישרות עם מדיניות הקרמלין בנוגע לאוקראינה מעוררות דאגה באיחוד האירופי.
נשיא בולגריה לשעבר ומפקד חיל האוויר, רוּמֶן רָאדֶב, ניצח בבחירות הכלליות שנערכו ביום ראשון, 19 באפריל 2026, כשהוא נישא על גל ההבטחות להילחם ב"מדינת המאפיה", אותה הוא מאשים בערעור המדינה הענייה ביותר באיחוד האירופי. האומה הבלקנית בת 6.7 מיליון התושבים, המטולטלת ממשברים פוליטיים בלתי פוסקים ומוחלשת על ידי קואליציות שבירות, הופכת לכמעט בלתי ניתנת למשילות. כיהנו בה שבעה ראשי ממשלה מאז 2021 — אף אחד מהם לא סיים כהונה מלאה — וההצבעה באפריל 2026 היא מערכת הבחירות השמינית בתוך חמש שנים.
עם זאת, כלל לא ברור האם טייס הקרב שנהג להטיס מטוסי MiG-29 ראדב, הידוע כספקן לגבי התמיכה באוקראינה ולגבי הצטרפותה של בולגריה לגוש האירו השנה, יצליח לשבור את המבוי הסתום הזה. לפי תוצאות הבחירות בבולגריה, תנועת "בולגריה הפרוגרסיבית" החדשה שהקים בדרך לזכות ב-45.3% מהקולות, מה שאומר שהוא יתמודד עם אותם קשיים של קודמיו חסרי המזל בגיבוש קואליציית שלטון יציבה.
האג'נדה הפוליטית שלו מסתורית למדי ולבריסל יש סיבות לחשוש. ראדב נקט זמן רב בעמדות שמוגדרות ככאלה המתיישרות עם מדיניות הקרמלין בנוגע לאוקראינה והוא אף רמז כי ברצונו לייבא נפט רוסי. ולמרות הבטחתו לפעול נגד השחיתות הממסדית בדרגים הגבוהים, מבקריו מציינים כי "בולגריה הפרוגרסיבית" מושכת תמיכה ממפלגות בעלות היסטוריה מפוקפקת של לאומנות ושחיתות.
מהקוקפיט ללשכת הנשיאות
רוּמֶן רָאדֶב נולד ב-18 ביוני 1963 בדימיטרובגרד בדרום בולגריה. הוריו, סטאנקה וגיאורגי ראדב, מתגוררים בכפר סלביאנובו שבמחוז חאסקובו בדרום המדינה. ראדב סומן כבר מגיל צעיר כמבריק כאשר בשנת 1982 סיים בהצטיינות יתרה את בית הספר למתמטיקה בחאסקובו. בשנת 1987 השלים את לימודיו באוניברסיטת חיל האוויר הבולגרי על שם גיאורגי בנקובסקי גם כן כבוגר מצטיין ביותר. בשנת 1992 סיים את בית הספר לקציני טייסת "מקסוול" בארצות הברית ובין השנים 1994 ל-1996 למד במכללה להגנה ומטה על שם ראקובסקי, שם היה גם כן הבוגר המצטיין ביותר. בשנת 2003 סיים את המכללה לחיל האוויר במקסוול AFB בארה"ב כמוסמך בלימודים אסטרטגיים בהצטיינות.
הוא שירת בבסיס ראבנץ בבולגריה כטייס בגדוד תעופת הקרב ה-15, בו שימש גם כמפקד יחידה וסגן מפקד היחידה ופיקד על טייסת מטוסי המיג-29 בחיל האוויר הבולגרי. הוא שימש כמפקד מספר בסיסים וב-2009 מונה לסגן מפקד חיל האוויר הבולגרי עד 2014, כאשר מונה לפקד על חיל האוויר הבולגרי עד 2016. הוא צבר למעלה מ-1,400 שעות טיסה לאורך שירותו, עם ניסיון בטיסה על מטוסי L-29, L-39, מטוסי קרב ומיג-15UTI, מיג-17, מיג-21 ומיג-29. הוא גם התנסה בטיסה על מטוסי F-15, F-16, F/A-18 הורנט, יורופייטר טייפון וסאאב גריפן. הוא ביצע לא אחת מפגני תעופה אקרובטיים על מטוס מיג-29.
באוגוסט 2016 המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית ותנועה "אלטרנטיבה לתחייה בולגרית" (ABV) הציגו רשמית את ראדב כמועמד מטעמם בבחירות לנשיאות בולגריה בנובמבר 2016. בצמוד אליו, חברת הפרלמנט האירופי מהמפלגה הסוציאליסטית, אִילִיָאנָה יוֹטוֹבָה, התמודדה כמועמדת לסגנית הנשיא. באותו חודש הסירה ABV את תמיכתה במועמדותו של גנרל ראדב לטובת מועמד אחר. אבל זה לא מנע ממנו מלהשיג הישג היסטורי כאשר בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות בבולגריה, שנערך ב-6 בנובמבר, קיבל רומן ראדב 25.44% מהקולות, כשהוא מקדים ב-3.5% את מועמדת מפלגת השלטון "אזרחים למען פיתוח אירופי של בולגריה", צצקה צאצ'בה.
עם תוצאה זו הוא עלה לסיבוב הבחירות השני ב-13 בנובמבר, כאשר הבוחרים נאלצו לבחור בינו לבין צאצ'בה. בערב ה-13 בנובמבר, ראש ממשלת בולגריה בויקו בוריסוב והנשיא רוסן פלבנלייב בירכו את רומן ראדב על ניצחונו בבחירות לנשיאות בולגריה. ראדב זכה ביותר מ-59% מהקולות בסיבוב השני, בעוד צאצ'בה — בפחות מ-40%. ב-14 בנובמבר הודתה צאצ'בה בתבוסתה.
הנשיא הנבחר של בולגריה הכחיש במסיבת העיתונאים הראשונה לאחר הניצחון את הטענות על היותו "פרו-רוסי", והצהיר: "…אני גנרל של נאט"ו, אני הבולגרי הראשון שסיים את האקדמיה לחיל האוויר בארה"ב, ואני אגן על החברות האירו-אטלנטית שלנו באמצעים אפילו יותר פעילים מאשר עכשיו".
עם זאת בנאום בפני האספה הלאומית לאחר השבועה הנשיאותית, הביע ראדב, בין היתר, תקווה לחידוש הדיאלוג עם רוסיה. את האפשרות להתגבר על המשבר ביחסים בין נאט"ו לרוסיה הוא קשר לבחירות בארצות הברית "ולקונסטלציה הפוליטית החדשה בעולם".
הוא נכנס רשמית לתפקיד נשיא בולגריה ב-22 בינואר 2017 וכיהן כראש המדינה הבולגרית עד ינואר 2026. בין הנשיא ראדב לראש הממשלה בוריסוב פרץ סכסוך, שבמהלכו פורסמו חומרים מכפישים על ראש הממשלה, וכתגובת-נגד ערכה התביעה הכללית בבולגריה חיפוש במשרדי לשכת הנשיאות. במהלך הפגנות המחאה בבולגריה בשנת 2020, שכוונו נגד ראש הממשלה ותומכיו, האוליגרכים דוגאן ופיבסקי, תמך הנשיא הבולגרי במפגינים, שזכרו זאת לטובה ובבחירות לנשיאות בנובמבר 2021 נבחר ראדב מחדש לכהונה נוספת.
ב-19 בינואר 2026 הודיע ראדב כי למחרת יגיש את התפטרותו מתפקיד נשיא בולגריה. בהתאם לחוקה, לתקופה שעד תום כהונתו של ראדב, סגנית הנשיא איליאנה יוטובה מונתה לנשיאה. ב-23 בינואר אישר בית המשפט החוקתי של בולגריה את התפטרותו של ראדב. ראדב שם את עינו על משרת ראשות הממשלה וקידם את עצמו כמועמד יעיל בבחירות הכלליות.
מנשיא לראש ממשלה?
ראדב נשען על כישורי הטיסה הנועזים שלו כדי לבנות את המותג הפוליטי שלו. כבר לפני שראדב הסתער על משרת הנשיאות בבחירות ב-2016, מחלקת יחסי הציבור של חיל האוויר קידמה רבות את פעלולי ה"לופ" שלו במפגן אווירי מתוקשר. באופן דומה, בבחירות הכלליות השנה, סרטון קמפיין הראה אותו בתא הטייס של ה-MiG-29 שלו, מקריין המראה אנכית. "כוח מדהים," הוא מתנשף כנגד כוחות ה-G.
לאחר כניסתו לנשיאות ב-2017, ראדב פיצה במהירות על חוסר ניסיונו הפוליטי, כשהוא מנצל את הרקע הצבאי שלו כדי לטפח דמות של פטריוט ללא חת שאינו מושחת על ידי פוליטיקה מפלגתית. כגנרל לשעבר, הוא גם מצטט את השכלתו הצבאית בהערכותיו מדוע לדעתו אוקראינה צריכה לתבוע שלום עם רוסיה. פריצת הדרך הגדולה שלו הגיעה ב-2020 בעיצומה של סערה פוליטית גדולה סביב השפעת האוליגרכים על התביעה המדינה. היה זה מאבק שהצית מחאות רחוב גדולות במהלך הקיץ, ועזר לראדב לבסס את עצמו כפוליטיקאי הפופולרי ביותר במדינה.
תובעים פשטו על משרדי הנשיאות ועצרו לזמן קצר שניים מאנשי צוותו של ראדב, מה שרק חיזק את אמינותו כלוחם נגד השתלטות על המדינה. ככל שהזעם הציבורי גבר, הוא יצא לברך קהל בערב קיץ אחד, כשהוא מרים אגרוף קפוץ, מוקיע את השחיתות וקורא ל"מאפיונרים" לצאת מהרשות המבצעת.
המאבק ההוא בשחיתות נמצא בחזית הקמפיין השנה, והבטחת הבחירות המגדירה של ראדב הייתה "להפיל את האוליגרכיה".
”האוליגרכיה נטועה עמוק בחיים החברתיים והכלכליים של המדינה. זוהי [תוכנית] פירמידה שמנקזת באופן שיטתי את החברה תוך הבטחת חסינותה באמצעות שליטה במוסדות, במפלגות, בבחירות, בתקשורת ובעסקים… אלא אם המודל הזה יפורק, כל צורה של ממשל תהיה נידונה לכישלון”
למרות שנים של ספקולציות שהוא ילך על תפקיד ראש הממשלה, ראדב חשף סוף סוף את פרויקט "בולגריה הפרוגרסיבית" שלו רק במרץ 2026, חודש לפני המועד המתוכנן לבחירות הכלליות. בעוד שראדב אינו עומד רשמית בראש המפלגה, הוא ללא ספק הפנים שלה. התנועה מציגה אוסף מגוון של פוליטיקאים המקורבים אליו או כאלה ששינו את נאמנותם, וכוללת גם דמויות צבאיות, פנים חדשות ואישי ספורט לשעבר. רק שש נשים מובילות את רשימות המפלגה ב-31 מחוזות הבחירה במדינה.
"הפנים שלו נמצאות בכל מקום, וזה כנראה מה שחשוב, כי אף אחד אחר אינו מזוהה," טוען דימיטר בצ'ב, עמית בכיר ב-Carnegie Europe.
המפלגה משכה מגוון אקלקטי של תומכים. סקרים מראים שהיא משכה כמה מתומכי מפלגת "התחייה" מהימין הקיצוני הפרו-רוסי. אחמד דוגאן, מייסד המפלגה הטורקית האתנית (DPS) וכיום יריב מר של פיבסקי, הביע גם הוא את תמיכתו ו-VMRO, קבוצה לאומנית קטנה יותר, תמכה רשמית במפלגתו של ראדב.
עם זאת, מצע המפלגה מציע מעט פרטים ספציפיים, וראדב לא מיקם את המפלגה בצורה ברורה על הספקטרום הפוליטי. המדיניות הכלכלית שלו, למשל, נושאת סממנים של פלטפורמות ימניות ושמאליות כאחד.
קואליציות מורכבות
ראדב ציפה ל"צונאמי אלקטורלי" ובעלי בריתו דיברו על זכייה בלפחות 120 מתוך 240 מושבי הפרלמנט. הסקרים וגם המדגמים, לעומת זאת, הצביעו על תוצאה צנועה יותר. הוא נכשל בהשגת התמיכה שהוא והאנשים סביבו ציפו לה והשאלה הקשה יותר היא מה אם הוא לא מצליח להשיג רוב.
הקואליציה הרפורמיסטית של תנועת "ממשיכים בשינוי" ו"בולגריה הדמוקרטית" נראית כשותפה טבעית בחזית המלחמה בשחיתות. עם זאת, הם התעמתו עם מחנהו של ראדב בעבר בנוגע למלחמה באוקראינה, והרטוריקה הידידותית כלפי רוסיה של ראדב עשויה להתגלות כבלתי נסבלת עבור תומכיהם.
אבל הוא גם עשוי לנסות להקים ממשלת מיעוט, ולנסות לגבש בריתות שונות בנושאים שונים. וזה כבר דורש תבונה פוליטית ניכרת. בולגריה ראתה את הדפוס הזה בעבר: המושיע מגיע, נכשל בשלטון, ומהר מאוד מאבד את יתרון ה"פנים החדשות" שגרם לו להיראות בלתי ניתן לעצירה. לפחות ראדב יודע טוב מכולם מה קורה כשמטוס מזדקר בגובה רב…
