ב-9 בפברואר 2004, חמישה ימים בלבד לאחר שפייסבוק עלתה לאוויר, הופיעה בעיתון הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד, The Harvard Crimson, ידיעה על אתר אינטרנט חדש. הכתבה תיארה כיצד מאות סטודנטים כבר נרשמו לשירות שהקים סטודנט בן 19 בשם מַארְק אֶלְיוֹט צוּקֶרְבֶּרְג (Mark Elliot Zuckerberg). הרעיון היה פשוט: כל סטודנט יכול ליצור לעצמו פרופיל, להציג מידע אישי ולמצוא אנשים אחרים הלומדים באוניברסיטה.
כעבור תשעה ימים בלבד כבר היו באתר יותר מ-4,300 משתמשים מקרב הסטודנטים, הבוגרים וחברי הסגל. מה שהתחיל כפרויקט של סטודנט צעיר הפך במהירות לתופעה חברתית בקמפוס.
איש מהמשתמשים הראשונים לא היה יכול לדעת לאן יגיע השירות. האתר עדיין לא נקרא Facebook אלא TheFacebook, והגישה אליו הייתה מוגבלת בתחילה לבעלי כתובות דואר אלקטרוני של הרווארד. הרשת החברתית מייספייס, שהוקמה חודשים אחדים קודם לכן, כבר החלה לצבור פופולריות, ורעיון הפרופיל האישי באינטרנט לא היה חדש.
ובכל זאת, משהו בדרך שבה פייסבוק התפתחה היה שונה. היא לא ביקשה בתחילה לחבר את כל העולם, אלא את האנשים שכבר חלקו ביניהם מסגרת חברתית קיימת. המשתמשים הכירו זה את זה מן הלימודים, מהמעונות ומהחיים בקמפוס. האתר העניק לקשרים הללו ייצוג דיגיטלי, ובהדרגה הפך בעצמו למקום שבו נוצרו קשרים חדשים.
בתוך פחות מעשור עברה פייסבוק משירות שנועד לסטודנטים באוניברסיטה אמריקאית אחת לחברה ציבורית המשרתת מאות מיליוני משתמשים. היא גברה על מייספייס, פיתחה מודל פרסום הנשען על מידע על משתמשים ורכשה שירותים שיהפכו בעצמם לחלק מרכזי בחיי היום-יום של מיליארדי בני אדם.
אלא שהצמיחה הזאת לוותה במאבקים משפטיים, במחלוקות על פרטיות, בביקורת על הפצת מידע כוזב ובשאלות בדבר כוחן של פלטפורמות דיגיטליות להשפיע על החברה ועל השיח הציבורי.
בשנת 2021 שינתה החברה האם את שמה למטא (Meta), בניסיון לבטא חזון טכנולוגי רחב יותר מעולם הרשתות החברתיות. בספטמבר 2026 כבר דיווחה מטא על ממוצע של 3.64 מיליארד בני אדם המשתמשים מדי יום לפחות באחד מארבעת שירותיה המרכזיים: פייסבוק, אינסטגרם, מסנג'ר ווואטסאפ. זהו נתון משולב של כלל השירותים, ולא מספר המשתמשים בפייסבוק לבדה.
2003: לפני פייסבוק היה Facemash
סטודנט צעיר וחיבה לתכנות
מארק צוקרברג למד מדעי המחשב באוניברסיטת הרווארד שבקיימברידג', מסצ'וסטס. כבר בתחילת לימודיו נודע בקרב חלק מחבריו כמתכנת מוכשר, שנהג ליצור תוכנות ואתרי אינטרנט מחוץ למסגרת הלימודים.
בין הפרויקטים שבהם עסק היו תוכנות הקשורות לתקשורת דיגיטלית ולמוזיקה. אחד הרעיונות שלו נועד לאפשר למחשבים שונים לנגן מוזיקה באופן מתואם, ואחר עסק בהצגת הודעות מצב של משתמשים בשירות המסרים AOL Instant Messenger.
אולם הפרויקט שהביא לו את תשומת הלב הציבורית הראשונה בהרווארד היה Facemash. באוקטובר 2003 הקים צוקרברג אתר שהציג תמונות של סטודנטים זה לצד זה, וביקש מן המבקרים לבחור מי מהם מושך יותר מבחינה חיצונית. לצורך בניית האתר השתמש בתצלומים מתוך מדריכי הסטודנטים של בתי המגורים באוניברסיטה, בלי שקיבל רשות מתאימה לשימוש בהם.
האתר עורר מחאה בקרב סטודנטים וארגונים בקמפוס. מעבר לשאלת הזכות להשתמש בתמונות, חלק מהמתנגדים ראו בעצם דירוג המראה החיצוני פגיעה בכבודם של המצולמים. הרווארד התערבה, והאתר נסגר במהירות. צוקרברג נדרש להתמודד עם הליך משמעתי, אך לא הושעה ולא סולק מן האוניברסיטה. בעקבות הפרשה הוא התנצל על מעשיו.
האירוע חשף שני מאפיינים שיחזרו בהמשך ההיסטוריה של פייסבוק: היכולת של צוקרברג לבנות שירות שמעורר עניין רב בתוך זמן קצר, והמחלוקת המתעוררת כאשר טכנולוגיה מאפשרת שימוש במידע אישי בדרכים שבעלי המידע לא בהכרח אישרו. החוויה ב-Facemash סייעה להמחיש עד כמה סטודנטים היו מעוניינים בשירותים דיגיטליים הקשורים לאנשים שהם מכירים מהקמפוס.
הרעיון של ספר פנים דיגיטלי
באוניברסיטאות אמריקאיות היו נהוגים מדריכי סטודנטים שכללו שמות ותצלומים, ולעיתים כונו Facebooks, כלומר ספרי פנים. בהרווארד התקיימו מדריכים נפרדים במסגרות מגורים שונות, ובאותה תקופה דובר על האפשרות ליצור מדריך דיגיטלי אחיד עבור האוניברסיטה.
צוקרברג סבר שאפשר לבנות שירות כזה באופן עצמאי, מבלי להמתין ליוזמה רשמית של המוסד. הרעיון היה לאפשר לכל סטודנט ליצור פרופיל, לציין פרטים על עצמו, למצוא סטודנטים אחרים וליצור ביניהם קשרים. בניגוד ל-Facemash, שבו הוצגו תצלומים ללא אישורם של המצולמים, המערכת החדשה נבנתה סביב פרופילים שהמשתמשים עצמם יצרו וניהלו. היא גם הייתה אמורה להיות פשוטה לשימוש. במקום לבנות אתר אישי מאפס, המשתמש נדרש למלא פרטים בתוך תבנית קבועה.
ההבדל נראה קטן, אבל השלכותיו היו גדולות. פייסבוק הפכה את הנוכחות האישית באינטרנט לפעולה שאינה מחייבת ידע בתכנות או בעיצוב, והציגה את הקשרים החברתיים כחלק מרכזי מן החוויה.
4 בפברואר 2004: TheFacebook עולה לאוויר
ב-4 בפברואר 2004 השיק צוקרברג את האתר TheFacebook.com. לצידו פעלו סטודנטים נוספים בהרווארד, ובהם אֶדוּאַרְדוֹ סָבֶרִין, דַסְטִין מוֹסְקוֹבִיץ וכְּרִיס יוּז. מטא מציינת כיום את ארבעתם כמייסדי השירות. סברין היה מעורב בהיבטים העסקיים ובמימון הראשוני. מוסקוביץ מילא תפקיד מרכזי בפיתוח ובהרחבת השירות, ואילו יוז עסק בתקשורת ובקידום הפלטפורמה.
בתחילת דרכו היה האתר זמין לסטודנטים מהרווארד בלבד, ונדרש שימוש בכתובת דואר אלקטרוני אוניברסיטאית כדי להירשם. הגבלת הגישה יצרה סביבה שבה המשתמשים השתייכו למסגרת משותפת, ומידע על זהותם היה קשור לעולם האמיתי.
ב-9 בפברואר כבר דיווח The Harvard Crimson על מאות משתמשים חדשים. ב-17 בפברואר עמד מספר החשבונות על יותר מ-4,300. כעבור זמן קצר החלה ההתרחבות למוסדות לימוד נוספים. השירות התפשט בהדרגה מאוניברסיטה אחת למערכת שחיברה סטודנטים בקמפוסים ברחבי ארצות הברית.
המחלוקת שהגיעה לבתי המשפט
האחים וינקלווס ופרויקט HarvardConnection
לצד הקמת פייסבוק התפתח אחד המאבקים המשפטיים המפורסמים בתולדות עמק הסיליקון. האחים התאומים קָמֶרוֹן וִינְקְלְווֹס וטַיְילֶר וִינְקְלְווֹס, יחד עם שותפם דִיוְויָה נָרֶנְדְרָה, פעלו להקמת שירות חברתי לסטודנטים בשם HarvardConnection, שנודע בהמשך בשם ConnectU.
השלושה פנו לצוקרברג כדי שיסייע בפיתוח האתר. על פי המסמכים המשפטיים, הם טענו כי צוקרברג התחייב להשתתף בפיתוח המיזם, אך במקביל פעל להקמת אתר מתחרה משלו. מנגד, צוקרברג ופייסבוק חלקו על חלק מן הטענות בנוגע להסכמות בין הצדדים ולהיקף התחייבויותיו.
הסכסוך התמקד בשאלות של התחייבויות חוזיות, עבודה על מיזם משותף, מידע שהיה בידי הצדדים והטענה שצוקרברג השתמש ברעיונות הקשורים ל-HarvardConnection כדי לפתח את TheFacebook.
הסדר הפשרה של 2008
המאבק נמשך שנים והתנהל בכמה הליכים משפטיים. בשנת 2008 הגיעו הצדדים להסדר פשרה שכלל מניות ותשלום כספי, ושוויו הכולל בעת ההסכם דווח בכ-65 מיליון דולר.
בהמשך ניסו האחים וינקלווס לערער על ההסדר, בין היתר בשל מחלוקות הקשורות להערכת שווי המניות ולמידע שנמסר במסגרת המשא ומתן.
באפריל 2011 דחה בית המשפט הפדרלי לערעורים של המחוז התשיעי את ניסיונם לבטל את הפשרה. השופט אַלֶכְּס קוֹזִינְסְקִי (Alex Kozinski) התייחס בפסק הדין למאבק המשפטי הממושך ולכך שגם סכסוכים עסקיים צריכים להגיע בסופו של דבר לסיומם. הסכסוך עתיד היה להעניק השראה לאחד המרכיבים המרכזיים בסרט ״הרשת החברתית״, שיצא בשנת 2010.
אדוארדו סברין והקרע בין השותפים
מחלוקת אחרת שהתפתחה בשנותיה הראשונות של פייסבוק הייתה בין צוקרברג לאדוארדו סברין, שהשתתף בהקמת החברה ובמימונה. כאשר פעילות פייסבוק התרחבה אל קליפורניה, החלו להיווצר פערים בין תחומי האחריות ובין התוכניות העסקיות של השותפים.
היחסים הידרדרו והובילו למחלוקת על מניות, על זכויות ועל האופן שבו התנהל השינוי במבנה החברה. הסכסוך הסתיים בהסדר מחוץ לבית המשפט. תנאיו המלאים אינם גלויים לציבור, ולכן אין מקום לייחס לצדדים מניעים אישיים נחרצים שאין להם תיעוד מספק.
המחלוקת הפכה לחלק מרכזי מן הסיפור הציבורי של הקמת פייסבוק, במיוחד בעקבות העיבוד הקולנועי שפורסם ב-2010.
קיץ 2004: המעבר לעמק הסיליקון
עם התרחבות האתר החל צוקרברג לפעול גם מחוץ למסגרת האוניברסיטאית. בקיץ 2004 עבר חלק מהצוות לפאלו אלטו שבקליפורניה, באזור עמק הסיליקון, שבו פעלו חברות טכנולוגיה ומשקיעים שהתמחו במיזמי אינטרנט צעירים.
המעבר סימן שינוי חשוב. פרויקט שהחל בחדר מעונות כבר לא היה רק פעילות צדדית של סטודנטים. הוא הפך לעסק שדרש תשתיות, עובדים, מימון ותוכנית להתרחבות. באותה תקופה נוצר קשר עם שון פַּארְקֶר, ממייסדי נאפסטר, שהפך לדמות מרכזית בפיתוח הקשרים העסקיים של פייסבוק. פארקר תרם מניסיונו בעולם הסטארטאפים וסייע להציג את החברה למשקיעים. אחד מהם היה פִּיטֶר תִיל, ממייסדי PayPal, שהשקיע בפייסבוק בשנת 2004 והפך למשקיע חיצוני מוקדם וחשוב.
המעבר לקליפורניה גם העמיק את ההפרדה בין חיי הלימודים בהרווארד לבין ניהול החברה. צוקרברג בחר להתמקד בפייסבוק ולא להשלים את לימודיו באותה עת. בתוך שנה אחת בלבד הפכה פייסבוק מפרויקט שמחבר סטודנטים בהרווארד לחברה השואפת להתרחב לאוניברסיטאות בכל רחבי ארצות הברית.
2005-2006: פייסבוק יוצאת מגבולות האוניברסיטה
ממועדון סטודנטים לרשת חברתית רחבה
בשנת 2005 המשיכה פייסבוק להתרחב בקצב מהיר. היא פתחה את השירות בפני מוסדות לימוד נוספים, ובהמשך גם בפני תלמידי תיכון וקבוצות משתמשים אחרות. באותה שנה הושמטה מן המותג המילה The, והאתר החל לפעול תחת השם המוכר Facebook.
הצמיחה נשענה על עיקרון פשוט: ככל שיותר אנשים מקבוצה חברתית מסוימת הצטרפו לאתר, כך היה כדאי יותר גם לחבריהם להירשם. המשתמשים לא הגיעו רק כדי ליצור עמוד אישי, אלא כדי למצוא אנשים שהם מכירים ולראות כיצד הקשרים ביניהם משתקפים ברשת.
ברשת החברתית מייספייס, שהייתה באותן שנים פופולרית מאוד, המשתמשים נהנו מחופש רחב לעצב את הפרופילים שלהם. פייסבוק הציעה גישה שונה שהתבססה על ממשק אחיד יחסית, זיהוי המשתמשים באמצעות פרטים אישיים והצגת קשרים חברתיים.
המבנה הזה סייע ליצור חוויית שימוש עקבית. משתמש שהכיר את האתר דרך האוניברסיטה שלו יכול היה להמשיך להשתמש באותה מערכת גם כאשר המעגלים החברתיים שלו התרחבו.
ב-26 בספטמבר 2006 הודיעה פייסבוק רשמית על פתיחת ההרשמה לציבור הרחב. כל אדם בן 13 ומעלה שהחזיק בכתובת דואר אלקטרוני תקפה יכול היה להצטרף לשירות, בכפוף למגבלות ולתנאי ההרשמה.
הייתה זו החלטה ששינתה את אופי החברה. פייסבוק הפסיקה להיות בעיקר רשת לסטודנטים והחלה להתחרות על קהל כלל-עולמי. כעת היה עליה לשרת בני אדם בגילים שונים, ממדינות שונות ובעלי צרכים חברתיים מגוונים.
News Feed: השינוי שהפך את פייסבוק להרגל יומיומי
עוד לפני פתיחת ההרשמה לציבור הרחב השיקה פייסבוק, ב-5 בספטמבר 2006, את News Feed, זרם העדכונים שהפך בהמשך לאחד המאפיינים המרכזיים של השירות. עד אז נדרשו משתמשים להיכנס לפרופילים של חבריהם כדי להתעדכן בפעילותם. כעת הציגה פייסבוק את העדכונים במקום מרכזי אחד, כך שאפשר היה לראות פעולות של חברים בלי לבקר בנפרד בכל עמוד.
לכאורה, היה מדובר בשיפור פשוט בנוחות. בפועל, הוא שינה את האופן שבו המשתמשים צרכו מידע חברתי. במקום לחפש באופן יזום מה השתנה אצל חבר מסוים, המשתמש יכול היה להיכנס לאתר ולראות רצף של פעילויות ועדכונים.
החידוש עורר תגובה קשה מצד חלק מהמשתמשים. אנשים שהתייחסו לפעולות שונות באתר כאל מידע שאפשר למצוא באמצעות ביקור בפרופיל גילו לפתע שהפעולות הללו מופיעות באופן מרוכז בפני חבריהם. המידע לא בהכרח היה חדש, אך הדרך שבה הופץ השתנתה.
בתוך ימים נוצרו קבוצות מחאה נגד המנגנון החדש, והצטרפו אליהן מאות אלפי משתמשים. ההתנגדות נבעה מן התחושה שפייסבוק הרחיבה את החשיפה לפעולות אישיות בלי להסביר למשתמשים בצורה מספקת כיצד המנגנון יפעל.
צוקרברג נאלץ להגיב בפומבי. בהודעת התנצלות הודה שהחברה לא הסבירה היטב את השינוי ולא העניקה למשתמשים שליטה מספקת באופן הצגת המידע שלהם. פייסבוק הוסיפה אפשרויות פרטיות ושליטה, אך לא ביטלה את News Feed. בחלוף השנים הפך זרם העדכונים לאחד המרכיבים המרכזיים של השירות.
האירוע סימן גם את תחילתה של דילמה שתלווה את החברה לאורך שנים: כיצד לשפר את חוויית המשתמש באמצעות מידע על פעילות חברתית, מבלי לפגוע בתחושת השליטה של אנשים במידע שהם משתפים.
2007: פייסבוק הופכת לפלטפורמה שלמה
לא רק אתר, אלא תשתית לפיתוח יישומים
ב-24 במאי 2007 הציג צוקרברג בכנס f8 בסן פרנסיסקו את Facebook Platform, מערכת שנועדה לאפשר למפתחי תוכנה חיצוניים לבנות יישומונים המשולבים בפייסבוק.
בעת ההשקה כבר השתתפו בתוכנית יותר מ-65 שותפי פיתוח, והוצגו למעלה מ-85 יישומונים. ההחלטה ביטאה שינוי משמעותי בתפיסת החברה. במקום לפתח בעצמה את כל השירותים שהמשתמשים ירצו, פייסבוק ביקשה לאפשר לחברות ולמפתחים לבנות מוצרים שיפעלו בתוך המערכת שלה.
כך נוצר תמריץ הדדי. המפתחים קיבלו גישה לקהל המשתמשים של פייסבוק, ואילו פייסבוק קיבלה מגוון הולך וגדל של תכונות ושירותים בלי שתצטרך ליצור את כולם בעצמה. בהדרגה החלו להופיע בפלטפורמה משחקים, שאלונים, שירותים חברתיים ויישומונים שניצלו את הקשרים בין המשתמשים.
המהלך היה חשוב במיוחד בתחרות מול מייספייס. פייסבוק לא הסתפקה ביצירת רשת חברים, אלא החלה להפוך לסביבה שבה אפשר להפעיל שירותים אחרים ולהרחיב את השימוש באתר באמצעות פעילות של מפתחים חיצוניים.
הרשת החברתית יוצאת אל האינטרנט הרחב
ביולי 2008 הציגה פייסבוק את Facebook Connect, שנועד לאפשר לאנשים להשתמש בזהות ובקשרים שלהם מפייסבוק גם באתרים ובשירותים חיצוניים.
במקום להקים חשבון נפרד בכל אתר, המשתמש יכול היה להזדהות באמצעות פייסבוק ולשתף מידע בהתאם להרשאות שניתנו. האפשרות הזאת הרחיבה את נוכחות החברה מעבר לכתובת Facebook.com. פייסבוק ביקשה להפוך את הזהות החברתית של האדם למרכיב שניתן להשתמש בו גם בשירותים אחרים.
מבחינה עסקית, השינוי יצר אפשרויות חדשות לשיתופי פעולה, להפצת תוכן ולהגדלת המעורבות של משתמשים. אולם הוא גם הרחיב את השאלות הקשורות לפרטיות. ככל ששירותים חיצוניים יכלו להתחבר למידע שמקורו בפייסבוק, כך גדלה החשיבות של בקרת ההרשאות ושל ההסברים שניתנו למשתמשים.
בתוך שנים אחדות תהפוך שאלת הגישה של יישומים חיצוניים למידע על משתמשים לאחד הנושאים הרגישים ביותר בתולדות החברה.
2008-2009: פייסבוק עוקפת את מייספייס
בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21 החלה פייסבוק להתבסס כמתחרה המרכזית של מייספייס, הרשת החברתית שקדמה לה ושנהנתה בשנותיה הראשונות מקהל רחב יותר.
בשנת 2008 עדיין הייתה מייספייס פופולרית מאוד בארצות הברית. לפי נתוני Comscore, בדצמבר אותה שנה היו לה כ-75.9 מיליון מבקרים ייחודיים במדינה, לעומת כ-54.6 מיליון לפייסבוק.
אלא שהפער הלך והצטמצם.
במהלך 2009 השתווה מספר המבקרים בפייסבוק בארצות הברית לזה של מייספייס, ובהמשך עקפה פייסבוק את יריבתה. בדצמבר 2009 כבר רשמה פייסבוק יותר מ-111 מיליון מבקרים חודשיים בארצות הברית, בעוד מייספייס רשמה כ-68 מיליון.
התחרות בין השתיים לא התבססה רק על מספר תכונות או על איכות העיצוב. היא הייתה גם תחרות על המקום שבו אנשים בחרו לנהל את קשריהם החברתיים.
כאשר קבוצת חברים עברה לפייסבוק, חברים אחרים מצאו סיבה להצטרף אליה. ככל שהקהילות התרחבו, כך גדלה התועלת של השירות עבור כל משתתף. במקביל המשיכה פייסבוק לפתח תכונות שנועדו לעודד פעילות ולפשט את התקשורת. בשנת 2009 הוצג כפתור Like, שאפשר למשתמשים להגיב לתוכן באמצעות פעולה קצרה.
הכפתור הפך בהדרגה לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם פייסבוק, ולחלק ממנגנון הפעילות של הרשת החברתית. הוא אפשר למשתמש להביע תגובה בלי לכתוב משפט, וסיפק לחברה מידע נוסף על התכנים שעוררו עניין.
הניצחון על מייספייס לא היה תוצאה של החלטה אחת. הוא התפתח מהשילוב בין צמיחת קהל המשתמשים, שיפור מתמיד של המוצר, התרחבות הפלטפורמה והשינוי בהרגלי השימוש באינטרנט.
קראו גם: "מייספייס: עלייתה ונפילתה של הרשת החברתית שהפסידה לפייסבוק".
2008: שריל סנדברג מצטרפת לחברה
בחודש מרץ 2008 הצטרפה שֶׁרִיל סַנְדְבֶּרְג לפייסבוק בתפקיד מנהלת התפעול הראשית. סנדברג הגיעה מגוגל והביאה עמה ניסיון בפיתוח פעילות עסקית ובניהול מערכות פרסום דיגיטליות. מינויה היה חשוב משום שפייסבוק נדרשה להפוך מצמיחה מהירה במספר המשתמשים לחברה המסוגלת לבנות הכנסות ורווחים בקנה מידה גדול.
הפרסום המקוון היה תחום מתאים במיוחד לכך. פייסבוק החזיקה במידע על תחומי עניין, קשרים חברתיים ופעילות משתמשים, ויכלה להציע למפרסמים אפשרות להגיע לקבוצות קהל מסוימות. עם הזמן הפך הפרסום למקור ההכנסה המרכזי של החברה. בעלי עסקים ומותגים יכלו להציג מודעות לאנשים על סמך מאפיינים ופעולות שונים, ולמדוד את תוצאות הקמפיינים שלהם.
המודל היה שונה מזה של פרסום מסורתי בעיתון או בטלוויזיה, שבו המפרסם פונה לקהל רחב יחסית. בפייסבוק אפשר היה להתאים מסרים לקהלים מצומצמים יותר, בהתאם למידע שהמערכת החזיקה. היכולת הזאת הייתה אחד ממנועי הצמיחה העסקיים החשובים ביותר של החברה, אך בהמשך גם עוררה שאלות בדבר השימוש במידע אישי ובדבר מידת השקיפות של מנגנוני הפרסום.
2010: הוליווד מספרת את סיפור הקמת פייסבוק
בשנת 2010 יצא לאקרנים הסרט הרשת החברתית (The Social Network), בבימויו של דייוויד פינצ'ר ועל פי תסריט שכתב אהרן סורקין. הסרט הציג את הקמת פייסבוק בהרווארד ואת המחלוקות שהתפתחו בין צוקרברג, סברין והאחים וינקלווס. הוא שאב השראה מהספר The Accidental Billionaires מאת בן מזריץ', שפורסם בשנת 2009.
את צוקרברג גילם גֶ'סִי אַיְיזֶנְבֶּרְג, את אדוארדו סברין גילם אַנְדְרוּ גַארְפִילְד ואת שון פארקר גילם ג'סטין טימברלייק. הסרט זכה להצלחה ביקורתית ולשמונה מועמדויות לפרסי אוסקר, שמתוכן זכה בשלושה: התסריט המעובד, העריכה והמוזיקה המקורית.
אולי יעניין אותך
בזמן שהסרט הגיע לבתי הקולנוע, פייסבוק כבר הייתה חברה בעלת מאות מיליוני משתמשים. הסיפור על האתר שהוקם בחדר מעונות הפך לאירוע תרבותי בזמן שהחברה עצמה המשיכה להתרחב.
2011-2012: פייסבוק הופכת לענקית בין-לאומית
ציר הזמן והמעבר אל הסיפור האישי
בשנת 2011 הציגה פייסבוק את Timeline, ממשק חדש שנועד לארגן את הפרופיל של המשתמש כסיפור כרונולוגי של חייו. במקום להציג רק מידע עדכני, המערכת אפשרה לחזור אל פרסומים, תמונות ואירועים מתקופות קודמות. הרעיון שיקף שינוי נוסף בתפיסת הרשת החברתית. פייסבוק ביקשה להיות מקום שבו האדם אינו מתעד רק את מה שמתרחש ברגע מסוים, אלא גם שומר חלקים מן ההיסטוריה האישית שלו.
התכונה הרחיבה את המשמעות של הפרופיל האישי, אך גם העלתה שאלות לגבי מידע ישן שהפך נגיש יותר. כאשר פרסומים מן העבר הוצגו בצורה מאורגנת, משתמשים נדרשו לחשוב מחדש אילו חלקים מחייהם הם מעוניינים להציג בפני אחרים.
מאי 2012: ההנפקה בבורסה
ב-18 במאי 2012 החלו מניות פייסבוק להיסחר בבורסת נאסד"ק תחת הסימול FB. החברה והמשקיעים שמכרו מניות במסגרת ההנפקה הציעו לציבור כ-421.2 מיליון מניות במחיר של 38 דולר למניה, בהיקף כולל של כ-16 מיליארד דולר.
הייתה זו אחת ההנפקות הגדולות בתולדות חברות הטכנולוגיה באותה תקופה. ההנפקה הפכה את פייסבוק לחברה ציבורית, שחויבה מעתה לפרסם דוחות כספיים ולהתמודד באופן ישיר עם ציפיות המשקיעים.
אך היא לא שינתה לחלוטין את מבנה השליטה בחברה. מסמכי ההנפקה הצביעו על כך שלצוקרברג נותרה יכולת לשלוט בכ-57.3% מזכויות ההצבעה, בזכות מבנה מניות שהעניק לו השפעה גדולה במיוחד. כך נוצרה חברה ציבורית שבה המייסד המשיך להחזיק בכוח משמעותי על החלטות אסטרטגיות.
מיליארד משתמשים בחודש
באוקטובר 2012 הודיעה פייסבוק כי חצתה את רף מיליארד המשתמשים הפעילים בחודש. לפי דו״חות החברה, בסוף ספטמבר אותה שנה היו לה 1.01 מיליארד משתמשים פעילים חודשיים, גידול של 26% ביחס לשנה הקודמת. החברה דיווחה גם כי יותר מ-600 מיליון משתמשים התחברו לשירות באמצעות מכשירים ניידים במהלך החודש.
הנתונים הללו המחישו את עומק השינוי שעברה פייסבוק. אתר שנפתח שמונה שנים קודם לכן עבור סטודנטים בהרווארד הפך לפלטפורמה המשרתת אוכלוסייה גדולה יותר ממספר התושבים של מדינות רבות יחד.
2012: הרכישה ששינתה את עתידה של אינסטגרם
באפריל 2012 הודיעה פייסבוק על כוונתה לרכוש את אינסטגרם (Instagram), שירות לשיתוף תמונות שהפך בתוך זמן קצר לאחת הפלטפורמות הצומחות בתחום המכשירים הניידים. העסקה הוכרזה לפי שווי של כמיליארד דולר במזומן ובמניות.
באותה תקופה אינסטגרם הייתה חברה צעירה בהרבה מפייסבוק. היא התמקדה בצילום ושיתוף תמונות באמצעות טלפונים חכמים, ופיתחה חוויית שימוש פשוטה שהתאימה במיוחד לעידן שבו אנשים החלו לצלם ולפרסם ישירות מן המכשיר הנייד.
מבחינת פייסבוק, הרכישה הייתה הזדמנות להתרחב בתחום שהיה צפוי להפוך למרכזי יותר בהרגלי המשתמשים.
צוקרברג הדגיש בהודעת הרכישה את הצורך לשמור על המאפיינים שהפכו את אינסטגרם למצליחה, ולא להטמיע אותה באופן שיבטל את זהותה העצמאית. ההחלטה הזאת הייתה משמעותית. במקום לסגור את השירות ולהעביר את כל משתמשיו לפייסבוק, החברה בחרה לאפשר לו להמשיך לפעול כיישום עצמאי, תחת בעלות משותפת.
כך החלה להיווצר קבוצת שירותים שבה לכל פלטפורמה קהל, חוויית שימוש ותפקיד משלה. אולם הרכישה עתידה הייתה לעורר גם ביקורת בתחום התחרות הכלכלית. כאשר חברת טכנולוגיה גדולה רוכשת שירות צעיר וצומח, עולה השאלה אם היא מפתחת בכך פעילות חדשה או מונעת את התפתחותו של מתחרה עתידי.
השאלה הזאת חזרה בשנים מאוחרות יותר במסגרת הליכים משפטיים ובדיקות רגולטוריות של עסקאות פייסבוק, ובהן רכישת אינסטגרם. יש להבחין בין טענות שהועלו נגד החברה לבין קביעות משפטיות מחייבות.
2014: וואטסאפ ואוקולוס מצטרפות לאימפריה
עסקת וואטסאפ
ב-19 בפברואר 2014 הודיעה פייסבוק על הסכם לרכישת WhatsApp, שירות המסרים המיידיים שהוקם בידי יָאן קוּם ובְּרַיְאָן אַקְטוֹן. העסקה המקורית כללה תמורה של כ-16 מיליארד דולר במזומן ובמניות פייסבוק, לצד מניות חסומות נוספות שיועדו למייסדים ולעובדים בשווי של כ-3 מיליארד דולר. לכן שוויה הכולל בעת ההכרזה תואר בדרך כלל בכ-19 מיליארד דולר.
הסכום היה יוצא דופן עבור שירות מסרים שהתמקד בפעולה אחת: שליחת הודעות בין אנשים באמצעות האינטרנט. אבל וואטסאפ כבר הייתה בעלת קהל משתמשים עצום, והייתה חלק משינוי רחב בתעשיית התקשורת. משתמשים רבים העדיפו לשלוח הודעות באמצעות האינטרנט במקום להסתמך על הודעות טקסט מסורתיות.
העסקה אפשרה לפייסבוק להרחיב את נוכחותה גם בתחום התקשורת הפרטית, לצד הפעילות הציבורית יותר שהתנהלה ברשת החברתית עצמה. במקביל הודיעה החברה כי וואטסאפ תמשיך לפעול כשירות עצמאי.
Oculus וההימור על מציאות מדומה
כחודש לאחר ההכרזה על רכישת וואטסאפ, ב-25 במרץ 2014, הודיעה פייסבוק על הסכם לרכישת חברת Oculus VR תמורת כ-2 מיליארד דולר. אוקולוס עסקה בפיתוח טכנולוגיות למציאות מדומה, תחום שנועד לאפשר לאנשים לחוות סביבות דיגיטליות באמצעות התקנים ייעודיים.
הרכישה נראתה שונה מן העסקאות הקודמות. אינסטגרם ווואטסאפ היו שירותים חברתיים בעלי קשר ברור לפעילות הליבה של פייסבוק. אוקולוס, לעומת זאת, עסקה בחומרה ובטכנולוגיות של סביבות וירטואליות.
אולם מבחינת צוקרברג היה קשר בין התחומים. אם פייסבוק נועדה לחבר בני אדם באמצעות טכנולוגיה, מציאות מדומה עשויה הייתה להציע בעתיד צורות חדשות של נוכחות משותפת, תקשורת ומשחק.
המהלך סימן את תחילתה של השקעה ארוכת טווח בטכנולוגיות שיחרגו מן הרשת החברתית המסורתית. ההימור הזה עתיד היה להפוך לחלק מרכזי בזהותה של מטא.
כיצד הפכה פייסבוק למכונת פרסום עולמית?
ההתרחבות של פייסבוק לא התבססה על גביית דמי שימוש מרוב משתמשיה. השירותים המרכזיים שלה הוצעו לציבור ללא תשלום ישיר, ואילו המודל העסקי התבסס בעיקר על מכירת פרסום.
הרעיון היה למשוך קהל גדול, להבין את תחומי העניין שלו ולהציע למפרסמים אפשרות להגיע לאנשים המתאימים למוצרים ולשירותים שלהם. ככל שגדל מספר המשתמשים, כך גדלה גם כמות הפעילות שהתבצעה בפלטפורמה. אנשים פרסמו תמונות, הגיבו לתכנים, הצטרפו לקבוצות, צפו בסרטונים והביעו עניין בנושאים שונים. הפעילות הזאת סיפקה לחברה מידע ששימש, בין היתר, להתאמת פרסומות ולהערכת האופן שבו משתמשים מגיבים לתוכן.
מבחינת עסקים קטנים וגדולים, פייסבוק הציעה יכולת להגיע לקהל מדויק יחסית ולמדוד את תוצאות הפרסום. אולם מודל ההכנסות יצר גם מתח מתמשך בין האינטרס העסקי של החברה לבין שאלות פרטיות. מידע שמאפשר למפרסם להתאים מודעה עשוי להיות בעל ערך מסחרי רב, אך השימוש בו מחייב גם התייחסות לשאלה מה המשתמשים יודעים על איסוף המידע, כיצד הוא נשמר ומי רשאי לקבל אליו גישה.
ככל שפייסבוק גדלה, כך נעשו השאלות הללו משמעותיות יותר. הן כבר לא עסקו בפרופילים של סטודנטים בהרווארד, אלא במידע הנוגע למאות מיליונים ובהמשך למיליארדי בני אדם.
2016: פייסבוק הופכת לזירה פוליטית מרכזית
עד אמצע העשור השני של המאה ה-21 כבר הייתה פייסבוק חלק מהמרחב שבו אנשים צרכו חדשות, התווכחו על עניינים ציבוריים, התארגנו סביב מטרות משותפות ונחשפו למסרים פוליטיים.
היכולת לפרסם תוכן ולהפיצו במהירות העניקה לאזרחים, לארגונים ולמוסדות ציבוריים אפשרויות תקשורת חדשות. אולם אותה תשתית יכולה הייתה לשמש גם להפצת מידע מטעה, להפעלת חשבונות שאינם אותנטיים ולניסיונות להשפיע על השיח הציבורי.
לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016 החלו להתפרסם ממצאים על פעילות השפעה רוסית ברשתות החברתיות. דו״ח דו-מפלגתי של ועדת המודיעין של הסנאט האמריקאי, שהתפרסם בשנת 2019, בחן כיצד הסוכנות הרוסית Internet Research Agency השתמשה בפלטפורמות שונות, ובהן פייסבוק ואינסטגרם, לצורך יצירת מחלוקות חברתיות ולהשפעה על השיח סביב הבחירות. הדו״ח תיאר שימוש בחשבונות ובתכנים שנועדו להציג עצמם כחלק מן השיח האמריקאי, תוך הפצת מסרים לקהלים שונים.
בשלב הזה כבר היה ברור שפייסבוק אינה יכולה להתייחס לעצמה רק כאל שירות טכנולוגי ניטרלי. החלטותיה על פרסום, חשבונות, תוכן ומדיניות הפצה השפיעו על זירה חברתית וציבורית רחבה.
2018: פרשת קיימברידג' אנליטיקה
מבחן הפרטיות הגדול של פייסבוק
בשנת 2018 עמדה פייסבוק בפני אחד ממשברי האמון המשמעותיים בתולדותיה, לאחר שנחשפו פרטים על שימוש במידע של משתמשים באמצעות יישומון חיצוני שהיה קשור לחברת ניתוח הנתונים קיימברידג' אנליטיקה (Cambridge Analytica).
במרכז הפרשה עמד יישומון שפותח בידי החוקר אַלֶכְּסַנְדְר קוֹגָן, ואשר אסף מידע מאנשים שהשתמשו בו. בשל האופן שבו פעלה מערכת ההרשאות של פייסבוק באותה תקופה, ניתן היה לקבל גם מידע מסוים על חבריהם של המשתמשים, אף שאותם חברים לא התקינו בהכרח את היישומון.
לפי הערכת פייסבוק שפורסמה באפריל 2018, מידע הנוגע לעד 87 מיליון בני אדם, רובם בארצות הברית, עלול היה להיות משותף באופן לא ראוי עם קיימברידג' אנליטיקה. החברה שעסקה בניתוח נתונים ובייעוץ פוליטי ביקשה להשתמש במידע לצורך יצירת פרופילים על משתמשים והתאמת מסרים.
הפרשה עוררה מחלוקת ציבורית משום שהמחישה עד כמה רחבה עשויה להיות הגישה למידע אישי כאשר פלטפורמה מאפשרת למפתחים חיצוניים לפעול באמצעות מערכותיה.
השאלה כבר לא הייתה רק איזה מידע המשתמש בוחר לפרסם בפרופיל שלו. היא עסקה גם במידע שניתן להסיק עליו, בגישה של גורמים חיצוניים ובאפשרות שמידע יועבר למטרות שלא היו ברורות למשתמש מלכתחילה.
צוקרברג מעיד בקונגרס
באפריל 2018 התייצב מארק צוקרברג בפני הקונגרס האמריקאי ונדרש לענות לשאלות על פרטיות, אבטחת מידע והתנהלות החברה. הדיונים המחישו את השינוי במעמדה הציבורי של פייסבוק. מיזם שהחל כאמצעי לחיבור בין סטודנטים כבר היה חברה בעלת השפעה עצומה על תקשורת, פרסום וזרימת מידע.
חברי הקונגרס שאלו כיצד מידע אישי נאסף, כיצד החברה מפקחת על שימושים חיצוניים בנתונים ומהי אחריותה למניעת ניצול לרעה של הפלטפורמה. עצם הדיון לא ביטל את הצלחתה העסקית של פייסבוק, אך הוא המחיש שההצלחה הזאת יצרה גם דרישות חדשות לאחריות ציבורית ולפיקוח.
הקנס של חמישה מיליארד דולר
ביולי 2019 הודיעה נציבות הסחר הפדרלית של ארצות הברית, FTC, על הסדר שבמסגרתו תשלם פייסבוק קנס בסך חמישה מיליארד דולר ותהיה כפופה למגבלות ולחובות פיקוח חדשות בתחום הפרטיות.
ההסדר נועד ליישב טענות של הרשות בדבר הפרת צו פרטיות קודם משנת 2012 והטעיית משתמשים בנוגע לשליטה במידע האישי שלהם. ה-FTC הודיעה במקביל גם על הליכים נפרדים נגד קיימברידג' אנליטיקה, נגד המנכ"ל לשעבר שלה אַלֶכְּסַנְדֶר נִיקְס (Alexander Nix) ונגד אלכסנדר קוגן.
הקנס היה מהמשמעותיים שהוטלו על חברה במסגרת אכיפת כללי פרטיות בארצות הברית באותה תקופה. הוא גם הדגיש את היקף האחריות שנדרשה פייסבוק לשאת כחברה המחזיקה במידע על משתמשים רבים.
כאשר פייסבוק הפכה לבעיה ציבורית רחבה יותר
המשברים סביב פייסבוק לא הסתכמו בפרטיות. ככל שהשירות התרחב ברחבי העולם, כך נדרשה החברה להתמודד עם שאלות הנוגעות להפצת הסתה, להגנה על קטינים, למידע מטעה ולשימוש בפלטפורמה לצורך פגיעה באנשים.
הקשיים היו משמעותיים במיוחד משום שהשירות פעל במדינות בעלות שפות, תרבויות ומערכות פוליטיות שונות. החלטה על מדיניות תוכן, שהתקבלה במשרדי החברה בארצות הברית, יכלה להשפיע על אנשים החיים במקומות רחוקים מאוד.
בחלק מהמדינות הועלתה ביקורת על יכולתה של החברה לזהות תוכן מסית או למנוע שימוש לרעה בפלטפורמה. במקרים אחרים, משתמשים וארגונים מתחו ביקורת דווקא על הסרת תוכן ועל האפשרות שהחברה מגבילה ביטוי לגיטימי.
הוויכוח שיקף בעיה מורכבת: פלטפורמה שמאפשרת למיליארדי בני אדם לפרסם מידע אינה יכולה לבחון כל פרסום בהקשר האנושי המלא שלו, אך גם אינה יכולה להתעלם מן האפשרות שתוכן מסוים יגרום נזק.
החברה נאלצה לפתח מערכות אוטומטיות, צוותי בדיקה, נהלים ואפשרויות ערעור. אולם עצם קיומן של המערכות הללו לא פתר את המחלוקת על גבולות אחריותה. כך הפכה פייסבוק ממוצר טכנולוגי נוח לשימוש לאחד ממוקדי הדיון החשובים על חופש ביטוי, בטיחות, פרטיות וכוחן של חברות פרטיות.
2021: מסמכי פייסבוק והעדות של פרנסס האוגן
בשנת 2021 נחשפו מסמכים פנימיים של פייסבוק במסגרת סדרת תחקירים שכונתה The Facebook Files. המסמכים הועברו לעיתונאים ולרשויות, בין היתר בידי פְרַנְסֶס הָאוּגֶן, עובדת לשעבר בחברה.
התחקירים עסקו בסוגיות שונות, ובהן השפעת התכנים והאלגוריתמים על משתמשים, התמודדות עם תוכן מזיק, מערכות טיפול בחשבונות בעלי מעמד מיוחד ושאלות הנוגעות לבריאותם הנפשית של בני נוער.
האוגן העידה באוקטובר 2021 בפני ועדה בסנאט האמריקאי וטענה שהחברה לא תמיד נתנה משקל מספק לבטיחות המשתמשים ביחס לשיקולים עסקיים. היא הסתמכה על מסמכים פנימיים וטענה שקיים לעיתים פער בין המידע שהיה בידי החברה לבין האופן שבו הציגה את יכולתה להתמודד עם בעיות שונות.
הפרשה המחישה את השינוי ביחס הציבורי לפייסבוק. בשנותיה הראשונות התמקדה תשומת הלב ביכולתה לחבר אנשים. כעת נדרשה החברה להסביר גם כיצד המערכות שלה משפיעות על התנהגות, על מידע ועל החברה.
28 באוקטובר 2021: פייסבוק הופכת למטא
ב-28 באוקטובר 2021 הכריז מארק צוקרברג על שינוי שמה של החברה האם מפייסבוק ל-Meta. ההחלטה לא שינתה את שמה של הרשת החברתית עצמה. Facebook נותרה אחד ממוצרי החברה, לצד אינסטגרם, וואטסאפ ומסנג'ר.
אולם שם החברה האם נועד לבטא חזון רחב יותר, שהתמקד במציאות מדומה, במציאות רבודה וברעיון המטאברס: סביבות דיגיטליות שבהן אנשים יכולים לפעול ולתקשר באמצעות תחושה של נוכחות משותפת. צוקרברג ביקש להציג את מטא כחברה שפועלת מעבר למסכים דו-ממדיים ולרשתות החברתיות המוכרות.
המהלך השתלב בהשקעות שהחלו שנים קודם לכן, ובראשן רכישת אוקולוס בשנת 2014. פיתוחם של התקני מציאות מדומה וטכנולוגיות נלוות הפך לחלק מרכזי מתוכניות החברה.
אך השינוי בשם לא היה רק עניין של מיתוג. הוא סימן ניסיון להגדיר מחדש את עתידה של חברה שהתבססה במשך שנים בעיקר על פרסום ברשתות חברתיות. באותה עת התמודדה החברה גם עם ביקורת ציבורית חריפה בעקבות פרשת המסמכים הפנימיים ודיונים על השפעת הפלטפורמות שלה.
אין בכך הוכחה שהחלפת השם נועדה רק להסיט את תשומת הלב מן המשברים. החברה הציגה תוכניות להשקעה בטכנולוגיות מציאות מדומה עוד קודם לכן. אולם סמיכות האירועים הפכה את המהלך לנושא לדיון ולביקורת ציבורית.
2022-2024: חברה שמחפשת את דור הטכנולוגיה הבא
לאחר שינוי השם המשיכה מטא להשקיע בתחומי המציאות המדומה והמציאות הרבודה, לצד הפיתוח של פייסבוק, אינסטגרם ווואטסאפ. ההשקעות החדשות חייבו מחקר, פיתוח תוכנה, חומרה ותשתיות מחשוב. חלק מן הפעילויות הללו לא הניבו רווחים מיידיים, והחברה נדרשה להסביר למשקיעים מדוע היא מקצה להן משאבים בהיקף משמעותי.
במקביל התרחב גם המאבק על תשומת הלב של המשתמשים. סרטונים קצרים ותוכן המוצג באמצעות מערכות המלצה הפכו למרכיבים חשובים יותר בעולם הרשתות החברתיות. מטא הרחיבה את השימוש בסרטוני Reels, ופעלה להתאים את מוצריה להרגלי צריכה שהשתנו.
ביולי 2023 השיקה החברה את Threads, יישום שהתמקד בשיחות ובפרסומי טקסט והשתלב במערכת השירותים שלה. המהלכים הללו המחישו שמטא כבר אינה תלויה רק בשאלה אם המשתמשים יפרסמו תמונות או עדכוני סטטוס בפייסבוק. היא מפעילה מספר פלטפורמות, שכל אחת מהן מתחרה בתחום אחר של התקשורת והבידור הדיגיטליים.
במקביל החלה הבינה המלאכותית לתפוס מקום מרכזי יותר בתוכניותיה. החברה הרחיבה השקעות בתשתיות מחשוב, במערכות המלצה ובמודלים של בינה מלאכותית, כחלק מן התחרות המתפתחת בתחום.
2025: שינוי נוסף במדיניות התוכן
בינואר 2025 הודיעה מטא על שינוי במדיניות בדיקת העובדות שלה בארצות הברית. החברה הודיעה כי תסיים בהדרגה את תוכנית בדיקת העובדות באמצעות גורמים חיצוניים בשוק האמריקאי, ותעבור למודל של Community Notes, שבמסגרתו משתמשים יכולים להציע הערות הקשר לתכנים.
בהודעת החברה נטען שמנגנוני האכיפה הקודמים הובילו במקרים מסוימים להסרת יתר או לסימון תוכן שלדעת ההנהלה היה לגיטימי. ההחלטה עוררה דיון בשאלת האיזון בין הגנה על חופש הביטוי לבין הצורך לצמצם הפצה של מידע כוזב או מטעה.
במרץ 2025 החלה מטא לבחון את יישום המודל החדש בפייסבוק, באינסטגרם וב-Threads בארצות הברית. החברה הבהירה שהמהלך נוגע לתוכנית בדיקת העובדות בארצות הברית, ולא בהכרח לכל המדינות שבהן פועלים שירותיה.
בכך נמשך תהליך היסטורי שהחל כבר בשנת 2006 עם המחאה נגד News Feed. לאורך השנים נדרשה פייסבוק שוב ושוב להחליט כיצד מידע יופץ, כיצד משתמשים יוכלו לשלוט בו ומי יהיה אחראי להכריע כאשר עולה מחלוקת לגבי תוכן.
הטכנולוגיות השתנו, מספר המשתמשים גדל והמדיניות התפתחה, אך השאלות המרכזיות נותרו חלק בלתי נפרד מניהול הפלטפורמה.
2026: מה נשאר מפייסבוק המקורית?
פייסבוק ממשיכה לפעול כאחת מן הפלטפורמות המרכזיות של מטא, אך החברה עצמה גדולה ורחבה בהרבה מן השירות שהושק בהרווארד בשנת 2004. בשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 בספטמבר 2026 דיווחה מטא על הכנסות של כ-64.6 מיליארד דולר. החברה דיווחה גם על ממוצע של 3.64 מיליארד משתמשים יומיים ייחודיים, לפי הגדרתה, בכלל משפחת היישומים המרכזית שלה: פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ומסנג'ר.
מדובר במשתמשים שנכנסו לפחות לאחד מן השירותים במהלך יום נתון, ולא בסכום פשוט של מספר המשתמשים בכל היישומים. אדם שמשתמש בפייסבוק ובוואטסאפ באותו יום נספר פעם אחת במדד המשולב.
פייסבוק ומטא: הצמיחה במספר המשתמשים
מחדר המעונות למיליארדי משתמשים
אבני דרך בצמיחת פייסבוק ומטא, 2004-2026
נרשמים לאחר שבועיים מהשקת TheFacebook באוניברסיטת הרווארד.
משתמשים פעילים בחודש בפייסבוק.
משתמשים פעילים ביום בכלל משפחת יישומי מטא, ובהם פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ומסנג'ר.
שלושת הנתונים מייצגים מדדים שונים: נרשמים, משתמשים חודשיים ומשתמשים יומיים בכלל יישומי מטא. הם ממחישים את התרחבות הפעילות לאורך השנים ואינם מיועדים להשוואה סטטיסטית ישירה.
מקורות: The Harvard Crimson, דיווחי Facebook ו-Meta למשקיעים.
אם TheFacebook נועדה לאפשר לסטודנטים לזהות אנשים בקמפוס וליצור עמם קשר, הרי שמטא מפעילה כיום שירותי תקשורת, פרסום, שיתוף תמונות וסרטונים, מסרים מיידיים וטכנולוגיות של מציאות מדומה ובינה מלאכותית. כך, עם ההתרחבות השתנו גם תחומי האחריות שלה. החלטות שהתקבלו בראשית הדרך בידי צוות קטן של סטודנטים נעשו עם השנים החלטות בעלות השלכות על קהילות, על עסקים ועל שיח ציבורי במדינות רבות.
מחדר מעונות לעולם שלם
ב-4 בפברואר 2004 עלה לרשת אתר קטן שנועד לאפשר לסטודנטים בהרווארד להכיר זה את זה. הוא הציע פרופילים, תמונות ורשימות קשרים, והמשתמשים הראשונים שלו הגיעו מסביבה חברתית מצומצמת.
בתוך שנים אחדות הפכה פייסבוק לאחת החברות המשפיעות בתולדות האינטרנט. היא שינתה את הדרך שבה אנשים הציגו את עצמם ברשת, שמרו קשרים, שיתפו תמונות וצרכו מידע. החברה הרחיבה את פעילותה באמצעות פיתוח מוצרים ורכישות, וגיבשה מודל עסקי שהפך את תשומת הלב ואת הפעילות של המשתמשים למקור הכנסה עצום.
אולם ככל שגדלה השפעתה, כך נחשפו גם מגבלותיה. מחלוקות על פרטיות, פרסום, מידע מטעה, פיקוח על תוכן וכוחן של פלטפורמות טכנולוגיות הפכו לחלק קבוע מן הדיון הציבורי עליה. בשנת 2021 שינתה החברה האם את שמה למטא, ובשנים שלאחר מכן הרחיבה את השקעותיה בבינה מלאכותית, במציאות מדומה ובתחומי פעילות חדשים.
בין האתר של הרווארד לבין התאגיד של 2026 מפרידים יותר מעשרים שנה, מיליארדי משתמשים ושינויים טכנולוגיים שקשה היה לצפות בתחילת הדרך. אבל הרעיון שהוביל להקמת TheFacebook עדיין נמצא בלב ההיסטוריה הזאת: הרצון של בני אדם לדעת מי נמצא סביבם, כיצד הם קשורים זה לזה ומה מתרחש בחייהם.
מה שהחל כשירות לחיבור בין סטודנטים הפך לחלק משמעותי מן האופן שבו העולם מתקשר. השאלה כיצד יש לנהל את הכוח שנוצר בעקבות ההצלחה הזאת נותרה פתוחה.
מקורות מידע וחומר מעשיר לקריאה
הכתבה מבוססת על תיעוד מתקופת הקמת פייסבוק, מסמכים שהוגשו לבתי משפט, הודעות רשמיות של החברה, דוחות לרשויות ניירות ערך ומסמכי רשויות הפיקוח. המקורות הראשוניים מאפשרים להפריד בין אירועים מתועדים, טענות הצדדים ופרשנויות מאוחרות.
Meta: Company Information and History, הכרונולוגיה הרשמית של מטא מתעדת את הקמת פייסבוק ב-4 בפברואר 2004, את זהות המייסדים ואת התפתחות המוצרים והחברה לאורך השנים. היא משמשת מקור בסיסי לתאריכים ולהכרזות, אך יש לקרוא אותה גם מתוך הבנה שמדובר בהיסטוריה הרשמית שהחברה מציגה על עצמה.
Hundreds Register for New Facebook Website, ידיעה שהתפרסמה ב-The Harvard Crimson ב-9 בפברואר 2004, חמישה ימים בלבד לאחר השקת פייסבוק. חשיבותה בכך שהיא מציגה תיעוד עיתונאי בן הזמן, לפני שהתברר היקף ההצלחה העתידית של האתר.
Harvard Bonds on Facebook Website, דיווח מ-18 בפברואר 2004 המתעד את הצמיחה המהירה של השירות בהרווארד. הוא מאפשר לבחון כיצד נראתה פייסבוק בראשית דרכה, כאשר עדיין הייתה רשת חברתית של קהילה אוניברסיטאית מצומצמת.
Mark E. Zuckerberg '06: The Whiz Behind Thefacebook.com, פרופיל מוקדם של צוקרברג, שהתפרסם ביוני 2004. הכתבה מספקת מידע על פעילותו כמתכנת, על Facemash ועל הפרויקטים שפיתח בתקופת לימודיו.
Facebook v. ConnectU: פסק הדין של בית המשפט לערעורים. מסמך משפטי רשמי משנת 2011 הנוגע לסכסוך בין פייסבוק לבין האחים וינקלווס ושותפיהם. הוא משמש לבחינת פרטי הסדר הפשרה וההחלטה המשפטית שאישרה את תוקפו.
Facebook Platform Launches. הודעת פייסבוק ממאי 2007 על השקת פלטפורמת הפיתוח שלה. המסמך מתעד את ההחלטה לאפשר למפתחים חיצוניים לבנות יישומונים המתחברים לרשת החברתית.
Facebook IPO Prospectus, 2012. תשקיף ההנפקה של פייסבוק שהוגש לרשות ניירות הערך האמריקאית. זהו מקור ראשוני לנתוני ההנפקה, מבנה המניות, השליטה בחברה וסיכוניה העסקיים.
Facebook to Acquire Instagram. ההודעה הרשמית על רכישת אינסטגרם באפריל 2012. המסמך מתעד את שווי העסקה המוצהר ואת כוונתה של פייסבוק להמשיך לפתח את השירות תוך שמירה על מאפייניו.
Facebook to Acquire WhatsApp. הודעת פייסבוק מפברואר 2014 על רכישת וואטסאפ. היא מפרטת את מבנה התמורה ומסבירה את הכיוון העסקי של החברה בהרחבת פעילותה לתקשורת פרטית.
Facebook to Acquire Oculus. ההודעה הרשמית ממארס 2014 על רכישת אוקולוס. היא משמשת להבנת תחילת ההשקעה המשמעותית של פייסבוק במציאות מדומה.
FTC: קנס הפרטיות בסך חמישה מיליארד דולר. הודעת נציבות הסחר הפדרלית מיולי 2019 על הסדר הפרטיות עם פייסבוק. המסמך מפרט את טענות הרשות ואת השינויים שנדרשה החברה לבצע.
Senate Intelligence Committee: Russia's Use of Social Media. דו״ח דו-מפלגתי של ועדת המודיעין בסנאט האמריקאי משנת 2019, העוסק בניסיונות השפעה רוסיים באמצעות פלטפורמות חברתיות סביב הבחירות בארצות הברית בשנת 2016.
Founder's Letter, 2021. מכתבו של מארק צוקרברג מאוקטובר 2021 המסביר את החזון שמאחורי שינוי שמה של החברה למטא ואת ההתמקדות במטאברס.
Meta: More Speech and Fewer Mistakes. הודעת מטא מינואר 2025 על שינוי מדיניות בדיקת העובדות בארצות הברית. המסמך מציג את עמדת החברה ואת נימוקיה, ולכן יש להבחין בינו לבין הערכות עצמאיות לגבי השפעות השינוי.
Meta Reports Third Quarter 2026 Results. הדו״ח הרשמי של מטא לרבעון השלישי של 2026. הוא מספק נתונים עדכניים על הכנסות החברה ועל מספר המשתמשים היומיים במשפחת יישומיה.
חומר מעשיר לצפייה
פייסבוק הייתה פעם המתחרה הצעירה שניסתה למצוא את מקומה בעולם שבו שלטה מייספייס. בהמשך התהפכו התפקידים, והחברה שהחלה בהרווארד הפכה לאחת מענקיות הטכנולוגיה המשפיעות בעולם.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו כתבות נבחרות ועדכונים בדוא״ל. ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת.

